השבוע הספורטיבי שלי

הלכתי לאורתופד, חזרתי הביתה בריצה../images/Emo13.gif

השבוע עמד בסימן ההחלמה מהכאבים שתקפו אותי בשבוע הקודם. בראשון שבתי לרוץ 7 ק"מ והיה מצויין. בשני יצאתי לספינינג משובח ובשלישי -קודם כל לשופינג.... ביקרתי בתפרון ויצאתי עם המון בגדי ריצה מצויינים וגרביים במחירים מצחיקים. יצאתי לרוץ והרגשתי הכי יפה על המסלול... נסעתי עם חברה שאלופה בשופינג וקונה בגדי ריצה בעיקר בחו"ל. היה נחמד שפעם אחת גיליתי לה אתר שופינג שלא הכירה.... ברביעי בערב היה לי תור לאורתופד. אחר הצהרים, האוטו התחיל להעלות עשן סמיך, נטשנו אותו באמצע העיר, הזמנו גרר ושבנו הביתה במונית. בדקתי בשוונג מאפ מה המרחק לאורתופד וגיליתי שבסך הכל 2 ק"מ. התור היה לקראת תשע בערב והיה לי חבל על עוד מונית. הכנתי לי מסלול ריצה של 6 ק"מ בחזרה. יצאתי מפוחדת ממה יגיד הרופא ומאיך אני חוזרת הביתה בריצה. אני גרה במקום הכי גבוה במודיעין ועד אז הייתי יורדת למקומות הכי נמוכים ושטוחים בעיר כדי לרוץ (וגם ככה יש המון עליות
). לבשתי בגדי ריצה שווים, חגרתי פולאר וMP3 והלכתי לאט כדי לא להזיע. רוב הדרך בירידה ואפילו במדרגות. הגעתי בקלי קלות וחיכיתי המון בתור. האורתופד אפילו לא הסתכל עלי. מצד שני, לא היתה לו בעיה שהתחלתי לרוץ בגילי המופלג. אמר שהבעיה שלי היא רצועות ושאם הכאב לא מתגבר בריצה, אין מניעה להמשיך לרוץ. רשם לי מדרסים ואמר שאם הם לא פותרים את הבעיה, נחשוב על פיזיותרפיה. כרגע לא (חוסכים עלינו בקופה
). יצאתי מקופת חולים הנטושה אחרי תשע, חיממתי מפרקים ויצאתי לריצת עליות הביתה. פתאום הן היו פחות מפחידות ואפילו הקצב היה סביר. בחמישי ספינינג ואתמול טיולון מקסים עם ילדים וחברים (בקרוב בבלוג). הערב אני אמורה לרוץ לראשונה 9K. מתחילה לפתח
 

efroch99

New member
אהלן חברה../images/Emo13.gif

אני לא רוצה לבאס אותך, אבל אם הוא אפילו לא הסתכל עלייך (כאילו, ממש לא בדק כלום ברגליים? לא הסתכל על העמידה, לא הזיז את הרגליים, ממש כלום? שיחה תיאורטית?) אז לא נראה לי שזאת בדיקה שראויה להתיחסות. אגב, זה זכור לי מכל ביקור שהיה לי אצל אורתופד של הקופה, פשוט התיחסות לא רצינית, פקידותית, והלאה למטופל הבא. אבל איזה כיף שחזרת לרוץ בלי כאבים, ותתחדשי על הבגדים!!
 
האמת - לא הלכתי אליו כדי שיתייחס....

ציפיתי מרופא לקצת יותר יחס אבל זה ממש לא חשוב. רציתי מדרסים. בחמישי כבר הזמנתי לי. האיש של המדרסים הסביר לי כמה דברים מעניינים על הרגליים שלי. למשל שמה שיש לי זה לא פלטפוס אלא קריסה של כף הרגל שנראית כמו פלטפוס (שכחתי את השם המקצועי). הוא חושב שאני אצטרך מדרסים יותר יקרים שישפרו לי עמדת עקב אבל אם זה יהיה העניין, אני אלך לתמיר כפיר כי בזה מדרסי קופ"ח שבהסדר יקרים יותר
אה, העצה הפרקטית שכן קיבלתי מהאורתופד היא שאופניים פותרים בעיות כאלו. אמרתי לו שאני גם ככה עושה פעמיים ספינינג בשבוע והוא היה מרוצה מזה... הכי חשוב שזה לא כואב. מקווה שהמדרסים ימנעו את הפעם הבאה. אנסה שלא להעדר יותר מספינינג (כמעט לא קרה אבל הכאבים החזקים התחילו בשבוע שנאלצתי להעדר).
יקירה. השבוע נפגש....
 

מור שלז

New member
איזה יופי של עדכון - איזה כיף שאת חוזרת לרוץ

כיף לקרוא כזה עדכון, אני, רק מלהגיע לרופא מתחילה להלחץ. תמיד נושמת לרווחה שהכל בסדר, ושאפשר להמשיך עם מה שאני אוהבת. איך עברה הריצה היום?
 
אני רצה בערב - משקשקת קלות

בחרתי במסלול שיש בו 1.8 ק"מ של עליה לא קלה. נמאס לי לרוץ בתוך העיר ולקפוץ מדרכות - הברכיים שלי ממש לא מתות על זה.... חשבתי לשמוע לעצה מחברה שרצה פה הרבה ולעשות את המסלול מהכיוון ההפוך אבל היום עברתי שם עם האוטו ונחרדתי מהירידה. השרירים שלי עלולים לכעוס על העליה אבל הברכיים עלולות להשבית אותי אחרי ירידה כל כך תלולה. המשך המסלול בירידות קצת יותר מתונות. הולכת לאכול משהו - יוצאת עוד כשעתיים, כשיהיה יותר קריר.
 
חנות מדהימה../images/Emo70.gif ממש לונה פארק של בגדי ספורט

מרגישה הרבה יותר יפה לצאת לספורט. בשיעור ספינינג עברי בחמישי התלהבתי כל כך ששרתי את כל השיעור והצלחתי להעלות דופק כמו שמזמן לא הצלחתי. אני אשה שטחית, אומרים לי שהבגד יפה ואני מתלהבת מעצמי....
 
גומרת ורצה לספר לחבר'ה ../images/Emo178.gif

התכנית להשבוע היתה מסודרת מאוד. תליתי אפילו לוח על המקרר. אבל, התוכנית לא נשמרה מסיבות של בלת"מים, ומיום ליום קיבלתי החלטות.
יום ראשון - מנוחה
יום שני - בבוקר אימון עצמי על הסוס (בסדר, קצת תפוס, הרבה גמישות), בערב פילאטיס (בסדר, לא קל לי, מתמוטטת בחוסר חן מביש בתרגילים הקשים)
יום שלישי - בזמן החוג של הבן שחיתי בבריכה. סגרתי 64 בריכות, די ברצף, מנוחה קצרה כל עשר בערך, ואני מרוצה. אחרי זה משחקי מים עם הגמד (שעושה 20 בריכות רוחב בחתירה, בן 5.5! ועוד אומר, שכשהוא יהיה גדול הוא רוצה אופני כביש כמו של אבא. טריאתלט נולד
?)
יום רביעי - רכיבה עצמאית על האופני שטח. מתגברת על הפחד להיות בשדות לבד, רוכב מאוד בכיף, שעה ועשרים. סיבוב שבעבר התפגרתי ממנו, ועכשיו אני עושה בכיף.
יום חמישי - פילאטיס.רמת הקושי עולה, לא ניכר שיפור בחן שלי בביצוע
יום שישי - אימון עם הסוס. שוב תפוס, יתכן שהשרירים שלו מכווצים כי הלילות מתחילים להיות קרירים. הוא אמנם מתחי לגדל פרווה, אבל כמו תמיד בעונה הזאת, מתחילים להתלבט האם כבר הגיע הזמן לכסות בלילה. כאימון בשבילי זה היה לא ממצה. אבל, זו היתה הזדמנות מצויינת להתמודד עם פתרון בעיות של נוקשות, תפיסות, חוסר הנעה של המפרקים - דרך תרגילי התעמלות לסוס. הוא התחמם והגיב יפה גם כשהיה לו קשה, ובסוף הוא בהחלט נע הרבה יותר קדימה ויותר משוחרר.
יום שבת - הילדים ישנו אצל הסבים, מה שאפשר לי לצאת על הבוקר במקביל לבעלי (שבוקר שבת הוא הקודש שלו). אני וגיסי טוב הלב הסתערנו על הרי מנשה. הוא רצה לחתוך לאיזה שביל צר - אמרתי לו עזוב אותי באמא'שך, אני רוצה דרכים נוחות. ביג מיסטייק
לקחנו דרך רחבה שנראית נוחה, ובחלקה אפילו אספלט. והיא עולה, ועולה, ועולה. ולקינוח - עולה! OMG איך נפחתי את נשמתי (חלק ניכר ברגל ותוך נשיפות נמרצות בעוד דוחפת את האופניים). טוב -הלב שעשה את העלייה כן באופניים, הגיע למעלה והקיא מהמאמץ. אממה? כשהסדרנו נשימה: איזה נוף, איזה פרץ אדרנלין. ירידות מגניבות, שיפור בטכניקה, ועם אחת שנפלה שרשרת והרמתי לבד
רכיבת שחרור בשדות, עלייה מתונה וממושכת בסופה, ושחרור של ממש במושב (כולל בלי ידיים
). 22 קילומטר בשעתיים ורבע (חלקן מאוד איטיות מן הסתם) אני מרוצה וגאה!
 

מור שלז

New member
כמו תמיד, כיף לקרוא עליך ועל הסוס

מעניין, לראות איך מצד אחד ספורט זה ספורט, ויש כל כך הרבה מן המשותף ומצד שני, העובדה שאצלך יש עוד יצור חי, עם תחושות, ושרירים, וצרכים משלו. וחלק מהספורט זה להיות קשובה אליו, ולהתאים את האימון לצרכים של שניכם. פשוט מרתק - תודה ששיתפת
אה, וסחתיין על הרכיבה היום - בהחלט יש לך הרבה סיבות להיות מרוצה וגאה!
 
תודה ../images/Emo13.gif

זו דאגה מאוד מורכבת לסוס. הוא לא מדבר ואת צריכה להיות מאוד קשובה אליו. מתי זה סתם "תעזבי אותי באמא'שלך לא בא לי" (ויש כאלה ימים, לי וגם לו, וזה לא שהוא עושה את העבודה שלו מבחירה, ולפעמים אני זו שצריכה להגיד: עכשיו עובדים ומתאמצים, אח"כ מקבלים חופש, אמבטיה, מסז' ופינוקים), ומתי זה "אני לא מרגיש טוב, אני חושב שאני תופס איזו שפעת" או "אאוץ' כואב לי בגב/בזנב/במפרק". זה סוג של קשר וניחוש מושכל, וקצת ניסוי וטעייה. בסוף העונה שעברה היה לנו ברור שיש אלמנט של שחיקה מנטלית ושפשוט נמאס לו, אז אחרי האליפות הוא קיבל חופש של שבועיים, והרבה טיולים בחוץ, וחזרה מאוד הדרגתית ורגועה לעבודה. השנה הצבנו לעצמנו ליעד לא להגיע לשחיקה. לראות איך שומרים אותו ערני, חד ובכושר - אבל בלי לטחון את אותה עבודה שוב ושוב. אנחנו שותפות, ותוכנית האימונים שלנו צריכה להתחשב האחת בשנייה ושתינו בו, כך שזה לא פשוט. אבל אנחנו חברות הכי טובות, כך שבדרך כלל הכל פתיר.
 

efroch99

New member
השבוע שלי באילת../images/Emo42.gif

היה נופש מעולה, ממש התנתקות, גם משגרת העבודה והיומיום וגם מהאקטואליה הישראלית המבאסת. עשיתי 3 ריצות באילת, בבקרים לאורך החוף, זאת השעה היחידה שבכלל אפשר לנשום שם. היו ריצות כייפיות, נעימות, בלי כאבי ברכיים כמעט בכלל. 6 ק"מ, 7 ק"מ ו - 7 ק"מ. וביום הראשון גם הליכה /ריצה עם הבן זוג, גם 6 ק"מ. אני מצרפת את התמונה היחידה שהספקתי לצלם באילת לפני שה - GPS אכל לי את הסוללה והשבית לי את הטלפון לכל הטיול. אתמול יצאתי לריצה בערב, מה שעוד מעולם לא עשיתי, 8 ק"מ. היה גם כן נעים וכייפי. המושבים נראים אחרת לגמרי בשש בערב מאשר בשש בבוקר. יש בזה יותר עניין, בגלל האקשן של האנשים (פתאום ראיתי עוד רצים ורוכבים), אבל אין כמו השקט והאווירה הקסומה של שש בבוקר! הבוקר - שיעור עיצוב - איזה כיף לחזור לזה אחרי שבוע של חופש. הגוף אמר לי יפה תודה על כל החיזוקים והמתיחות אחרי שבוע של ריצה. כמה שאלות- בקילומטראז' של הריצה, סופרים גם את המרחק של החימום וההתקררות, או רק את הזמן שבאמת רצים בו? התחלתי להשתמש ב - sports tracker של הנוקיה, וזה באמת משהו מדהים! גם מד מהירות, מד מרחק, גם מראה לי בדיוק את המסלול. רק מה - אוכל סוללה בטירוף. ו|שאלה| לאהובה - יש איזה טריק להעלות את האימונים לאתר? אני מצליחה ליצא את האימונים רק בפורמט קובץ, אבל לא להעלות את זה לשרת. גם כשהטלפון מחובר לאינטרנט (במקרה שלי אני מחברת ל - WLAN ביתי), אני לא מצליחה להתחבר. אני מכניסה את שם המשתמש וסיסמא שעובדים באתר, ובטלפון זה פשוט נתקע ב - login to service. אם נתקלת בזה - אשמח לעצה.
 
וואו, יפה ומרשים. איזה הספק יפה בחופשה

8 קילומטרים. יפה לך, אחותי..... גם התמונה יפה. אני הקפדתי על חימום של חמש דקות הליכה עד שנכנסתי למרחקים קצת יותר משמעותיים. עכשיו אני מתחילה ישר בריצה, בהתחלה לאט ואחר כך אני מגבירה קצב לפי מה שהגוף מרשה (וגם הפולאר
). בסוף אני מכבה פולאר והולכת ברגל כמה דקות. כשאני מרגישה שסיימתי להתנשף מספרינט הסיום, אני נכנסת לתוך הפארק להמתח על המתקנים. איך את רואה את הפלאפון תוך כדי אימון? אצלי הוא בתוך הפאוץ' שעל הזרוע? ברור לך שאת מביאה אותו ביום ג', לא בשביל לחייג אלא בשביל להראות לי. אין לי כימיה עם הסלולרי שלי כמו שיש לי עם המחשבים בבית והנטבוק....
 

efroch99

New member
ברור שהנייד בא איתי

אשמח להראות לך. כעקרון, יש לנייד נרתיק משלו על החגורה שלי. רונה תצחק עליי, אבל עכשיו יוצא שאני רצה עם - שעון דופק, נגן MP3, וטלפון נייד שמתעד את הריצה עם GPS.מה לזה ולריצת LOWTECH....
אז הנייד בנרתיק שלו, מתעד ומנטר, ומדי פעם אני מוציאה אותו לראות כמה עברתי. אבל אני לא חייבת, אני יכולה להשאיר אותו בנרתיק שלו כל הריצה ורק בסוף לראות.
 

omaopa

New member
סופרים את הכל

אם זה נעשה בריצה..... אפשר לספור את הקילומטרז' של חימום וקירור גם אם זה בריצה איטית. אם זה בהליכה אז צר לי, זה לא נחשב.....
 

efroch99

New member
האם אפשר לותר על ההליכה בהתחלה?

חשבתי שזה חשוב לתת למפרקים הזדמנות לסכך את עצמם, ואז עדיף כמה דקות הליכה לפני שמתחילים עם הריצה.
 

omaopa

New member
כן אפשר

זה די תלוי בכמה הגוף רגיל לרוץ.... אם הרגל הריצה כבר מוטבע, אין צורך בהליכה ממש לפני שמתחילים לרוץ. אפשר להתחיל עם כ-10-15 דקות ריצת חימום שנותן לגוף זמן להתרגל לתנועת הריצה ולמוח זמן להיכנס להילוך. בהחלט לא חייבים להתחיל עם הליכה ובעצם פעולת ההליכה שונה מריצה ולכן התחלה בהליכה לא מכינה את הגוף לריצה. עדיף להתחיל עם ריצת חימום איטית ומדודה כדי לחמם את המנועים.
 
למעלה