גומרת ורצה לספר לחבר'ה ../images/Emo178.gif
התכנית להשבוע היתה מסודרת מאוד. תליתי אפילו לוח על המקרר. אבל, התוכנית לא נשמרה מסיבות של בלת"מים, ומיום ליום קיבלתי החלטות.
יום ראשון - מנוחה
יום שני - בבוקר אימון עצמי על הסוס (בסדר, קצת תפוס, הרבה גמישות), בערב פילאטיס (בסדר, לא קל לי, מתמוטטת בחוסר חן מביש בתרגילים הקשים)
יום שלישי - בזמן החוג של הבן שחיתי בבריכה. סגרתי 64 בריכות, די ברצף, מנוחה קצרה כל עשר בערך, ואני מרוצה. אחרי זה משחקי מים עם הגמד (שעושה 20 בריכות רוחב בחתירה, בן 5.5! ועוד אומר, שכשהוא יהיה גדול הוא רוצה אופני כביש כמו של אבא. טריאתלט נולד
?)
יום רביעי - רכיבה עצמאית על האופני שטח. מתגברת על הפחד להיות בשדות לבד, רוכב מאוד בכיף, שעה ועשרים. סיבוב שבעבר התפגרתי ממנו, ועכשיו אני עושה בכיף.
יום חמישי - פילאטיס.רמת הקושי עולה, לא ניכר שיפור בחן שלי בביצוע
יום שישי - אימון עם הסוס. שוב תפוס, יתכן שהשרירים שלו מכווצים כי הלילות מתחילים להיות קרירים. הוא אמנם מתחי לגדל פרווה, אבל כמו תמיד בעונה הזאת, מתחילים להתלבט האם כבר הגיע הזמן לכסות בלילה. כאימון בשבילי זה היה לא ממצה. אבל, זו היתה הזדמנות מצויינת להתמודד עם פתרון בעיות של נוקשות, תפיסות, חוסר הנעה של המפרקים - דרך תרגילי התעמלות לסוס. הוא התחמם והגיב יפה גם כשהיה לו קשה, ובסוף הוא בהחלט נע הרבה יותר קדימה ויותר משוחרר.
יום שבת - הילדים ישנו אצל הסבים, מה שאפשר לי לצאת על הבוקר במקביל לבעלי (שבוקר שבת הוא הקודש שלו). אני וגיסי טוב הלב הסתערנו על הרי מנשה. הוא רצה לחתוך לאיזה שביל צר - אמרתי לו עזוב אותי באמא'שך, אני רוצה דרכים נוחות. ביג מיסטייק
לקחנו דרך רחבה שנראית נוחה, ובחלקה אפילו אספלט. והיא עולה, ועולה, ועולה. ולקינוח - עולה! OMG איך נפחתי את נשמתי (חלק ניכר ברגל ותוך נשיפות נמרצות בעוד דוחפת את האופניים). טוב -הלב שעשה את העלייה כן באופניים, הגיע למעלה והקיא מהמאמץ. אממה? כשהסדרנו נשימה: איזה נוף, איזה פרץ אדרנלין. ירידות מגניבות, שיפור בטכניקה, ועם אחת שנפלה שרשרת והרמתי לבד
רכיבת שחרור בשדות, עלייה מתונה וממושכת בסופה, ושחרור של ממש במושב (כולל בלי ידיים
). 22 קילומטר בשעתיים ורבע (חלקן מאוד איטיות מן הסתם) אני מרוצה וגאה!