מאוד לא סביר
נכון שללמוד מטעויות של אחרים זה בתאוריה עדיף מללמוד מטעויות עצמיות, כי זה חוסך טעות, אבל מעשית זה לא עובד, בטח שלא במקרים כאלו. אם הסיבה לשגיאת הכתיב שלו היא אכן הדיסלקציה (וזה לא שיש לו דיסלקציה בלתי קשורה שהוא משתמש בה כתירוץ) אז זה בדיוק *כן* אומר שהוא לא יכול ללמוד ולהפנים (את הדברים הספציפיים האלו). הוא יודע שזאת טעות, והוא ימשיך לעשות אותה, וזה מה יש. אני גם לא אוהב את "אני דיסלקט אז מותר לי" בתור ניסוח. אבל כל ניסוח אחר רק יעשה את זה יותר מנומס וידידותי, לא שונה במהות. בכל מקרה לתקן אותו אם לא ידעת שהוא דיסלקט זה לגטימי (אם כי עשוי לעיתים להתפס כקטנוני בתלות בנסיבות ובאנשים, אבל זה כבר לא לדיון הזה), אבל לתקן אותו אם כן ידעת זה, כאמור, לא מועיל ולא תורם. מכיוון שהגבת בטענה שבכל מקרה את יכולה לתקן אותו, ולא בטענה של "אני מתנצלת, לא ידעתי שאתה דיסלקט", הנחתי שידעת מראש שהוא דיסלקט.