סטלה הקטנה
New member
מסכמת....מומלץ לכל הפורום ובכלל 
korpiklaani אני באמת לא מבינה מה ניסת לומר עם ים המלח....שנינות שמעבר להבנתי כנראה, וכנ"ל לגבי התינוקות המאוננים, שה"אוננות" כביכול היא פשוט מאוד....ההתפתחות ההורמונלית הראשונית שלהם. לך באופן אישי, ורק לך, אני ממליצה לקרוא קצת, כל דבר , על הורמונים וטבע האדם, ואולי גם כמה ספרים על תקשורת בין אישית, אני בטוחה שתפיק מזה תועלת. בכל אופן, הנה כמה הגדרות מויקופדיה בנושא המין, ההנאה מהמין וההורמונים לכל מי שלקח חלק בדיון ולא הבין מה אני רוצה - יחסי מין (או יחסי אישות) הוא שם כללי למגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין. ישנן סיבות רבות לקיום יחסי מין. שלוש הנפוצות שבהן הן קיום יחסי מין על מנת להיכנס להריון, קיום יחסי מין למטרות ביסוס והעמקת קשר רגשי וכביטוי של אהבה, וקיום יחסי מין על מנת להפיק הנאה פיזית הורמונים הורמון (מיוונית hormon "להפעיל"), הוא תרכובת אורגנית עשויה בעיקר מחלבונים או שומנים. ההורמונים מופרשים מבלוטות כלשהן בגוף (בלוטות הפרשה פנימית), ומשפיעים בחלקים אחרים כשהם משתתפים בוויסות תהליכים כימיים ותיאום פעולות שונות בגוף. טסטוסטרון הוא הורמון המין הגברי העיקרי. אצל הגבר מיוצר באשכים, ואצל האישה בכמויות קטנות בשחלות. בתחילת היצירה ההורמון המופרש מאשכיו של העובר, משפיע על סימני הזוויג המשניים אצל הגבר ובעל תפקיד מפתח בזיכור המוח ובדיכוי תכונות מוחיות נשיות. הורמון זה גם אחראי על הופעת השיער על הפנים והחזה, עיבוי הקול, העלאת מסת השרירים, עיבוי העצם, יצירת תאי זרע, והדחף המיני. בתחום ההתנהגותי רמות גבוהות של הורמון זה אחראיים לאגרסיביות ותחרותיות. אסטרוגן (estrogen)- אחד מהורמוני המין הנקביים המופרשים מן השחלות. להורמון חלק מכריע בהתבגרות המינית של האישה, הפרשתו בגיל ההתבגרות גורמת לסימני המין המשניים כגון גדילת שדיים. בימים ה10-28 למחזור החודשי עולה כמות האסטרוגן המופרשת ומגיעה ל50-150 pg/ml, בימים אלו האסטרוגן גורם להכנה של הגוף האישה לקליטת העובר על ידי גרימה לעיבוי רירית הרחם והתפתחות צינורות החלב שבשד. בתקופת הוסת שבה נהרסת רירית הרחם וניפלטת יורדת כמות האסטרוגן בדם ל 64-24 pg/ml. אסטרוגן מופרש בכמויות נמוכות בזמן הריון והנקה (15-40 pg/ml) ואחרי גיל הבלות. באשר לויכוח אם המיניות היא משהו ביולוגי או חברתי, מסתבר שהדעות חולקות בעניין- חלק גורס כי זה גנטי וחלק גורס כי זה חברתי וחלק טוענים שזה שילוב של השניים טבעה של המיניות מיניות היא ביטוי של רגשות מיניים. ישנן מספר גישות באשר לטבעה של המיניות. ישנם הסוברים כי מקור המיניות בשינויים הורמונליים בעובר בזמן ההריון או אולי בחומר התורשתי בגנים. לעומתם, יש הטוענים שהיא נובעת מהחוויות המוקדמות של האדם, ולכן היא נתונה לבחירה חופשית. אלו הנוקטים גישה פחות החלטית, מבחינים בהשפעתם של שני הגורמים גם יחד. אותו דבר עם הא-מיניות, הדעות בנושא חלוקות. א-מיניות היא מצב של אדם חסר מוטיביציה מינית, אדם שאינו רוצה לקיים יחסי מין. חלק טוענים שא-מיניות היא הפרעה בתפקוד המיני או תופעה חולפת. חלק טוענים שהיא נטייה מינית קבועה כמו הטרוסקסואליות, הומוסקסואליות או ביסקסואליות. יש מחקרים שטוענים שלאחוז אחד מהאוכלוסייה יש נטייה א-מינית, וזה לא מספר קטן בהרבה ממספר ההומוסקסואלים. בקרב אלו שאינם א-מיניים באופן קבוע, יש גם אחוז של אנשים שאצלם קיימות תקופות א-מינית ארוכות בחיים, שבאות אחרי או לפני תקופות מיניות. יש הרבה צורות לא-מיניות. יש תופעה של העדר חשק מיני מוחלט, כולל אי צורך לאוננות. במקרים אחרים יש אוננות בלי פנטזיות מיניות. לפעמים יש פנטזיות מיניות ואפילו משיכה מינית הטרוסקסואלית או הומוסקסואלית או ביסקסואלית. אבל המשיכה המינית היא נמוכה ולא גורמת לאדם לרצות לקיים יחסי מין. גם הצורך בקשר רגשי זוגי משתנה. חלק מהא-מיניים מעוניינים בזוגיות, אצל חלק הצורך נמוך ואצל חלק לא קיים בכלל. כנראה שיש יותר נשים שמגדירות עצמן א-מיניות מגברים.| יישר כח למי שהיה סבלני לקרוא ולהעמיק טיפה ולכולכם אני מאחלת רק טוב ורק בריאות.
korpiklaani אני באמת לא מבינה מה ניסת לומר עם ים המלח....שנינות שמעבר להבנתי כנראה, וכנ"ל לגבי התינוקות המאוננים, שה"אוננות" כביכול היא פשוט מאוד....ההתפתחות ההורמונלית הראשונית שלהם. לך באופן אישי, ורק לך, אני ממליצה לקרוא קצת, כל דבר , על הורמונים וטבע האדם, ואולי גם כמה ספרים על תקשורת בין אישית, אני בטוחה שתפיק מזה תועלת. בכל אופן, הנה כמה הגדרות מויקופדיה בנושא המין, ההנאה מהמין וההורמונים לכל מי שלקח חלק בדיון ולא הבין מה אני רוצה - יחסי מין (או יחסי אישות) הוא שם כללי למגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין. ישנן סיבות רבות לקיום יחסי מין. שלוש הנפוצות שבהן הן קיום יחסי מין על מנת להיכנס להריון, קיום יחסי מין למטרות ביסוס והעמקת קשר רגשי וכביטוי של אהבה, וקיום יחסי מין על מנת להפיק הנאה פיזית הורמונים הורמון (מיוונית hormon "להפעיל"), הוא תרכובת אורגנית עשויה בעיקר מחלבונים או שומנים. ההורמונים מופרשים מבלוטות כלשהן בגוף (בלוטות הפרשה פנימית), ומשפיעים בחלקים אחרים כשהם משתתפים בוויסות תהליכים כימיים ותיאום פעולות שונות בגוף. טסטוסטרון הוא הורמון המין הגברי העיקרי. אצל הגבר מיוצר באשכים, ואצל האישה בכמויות קטנות בשחלות. בתחילת היצירה ההורמון המופרש מאשכיו של העובר, משפיע על סימני הזוויג המשניים אצל הגבר ובעל תפקיד מפתח בזיכור המוח ובדיכוי תכונות מוחיות נשיות. הורמון זה גם אחראי על הופעת השיער על הפנים והחזה, עיבוי הקול, העלאת מסת השרירים, עיבוי העצם, יצירת תאי זרע, והדחף המיני. בתחום ההתנהגותי רמות גבוהות של הורמון זה אחראיים לאגרסיביות ותחרותיות. אסטרוגן (estrogen)- אחד מהורמוני המין הנקביים המופרשים מן השחלות. להורמון חלק מכריע בהתבגרות המינית של האישה, הפרשתו בגיל ההתבגרות גורמת לסימני המין המשניים כגון גדילת שדיים. בימים ה10-28 למחזור החודשי עולה כמות האסטרוגן המופרשת ומגיעה ל50-150 pg/ml, בימים אלו האסטרוגן גורם להכנה של הגוף האישה לקליטת העובר על ידי גרימה לעיבוי רירית הרחם והתפתחות צינורות החלב שבשד. בתקופת הוסת שבה נהרסת רירית הרחם וניפלטת יורדת כמות האסטרוגן בדם ל 64-24 pg/ml. אסטרוגן מופרש בכמויות נמוכות בזמן הריון והנקה (15-40 pg/ml) ואחרי גיל הבלות. באשר לויכוח אם המיניות היא משהו ביולוגי או חברתי, מסתבר שהדעות חולקות בעניין- חלק גורס כי זה גנטי וחלק גורס כי זה חברתי וחלק טוענים שזה שילוב של השניים טבעה של המיניות מיניות היא ביטוי של רגשות מיניים. ישנן מספר גישות באשר לטבעה של המיניות. ישנם הסוברים כי מקור המיניות בשינויים הורמונליים בעובר בזמן ההריון או אולי בחומר התורשתי בגנים. לעומתם, יש הטוענים שהיא נובעת מהחוויות המוקדמות של האדם, ולכן היא נתונה לבחירה חופשית. אלו הנוקטים גישה פחות החלטית, מבחינים בהשפעתם של שני הגורמים גם יחד. אותו דבר עם הא-מיניות, הדעות בנושא חלוקות. א-מיניות היא מצב של אדם חסר מוטיביציה מינית, אדם שאינו רוצה לקיים יחסי מין. חלק טוענים שא-מיניות היא הפרעה בתפקוד המיני או תופעה חולפת. חלק טוענים שהיא נטייה מינית קבועה כמו הטרוסקסואליות, הומוסקסואליות או ביסקסואליות. יש מחקרים שטוענים שלאחוז אחד מהאוכלוסייה יש נטייה א-מינית, וזה לא מספר קטן בהרבה ממספר ההומוסקסואלים. בקרב אלו שאינם א-מיניים באופן קבוע, יש גם אחוז של אנשים שאצלם קיימות תקופות א-מינית ארוכות בחיים, שבאות אחרי או לפני תקופות מיניות. יש הרבה צורות לא-מיניות. יש תופעה של העדר חשק מיני מוחלט, כולל אי צורך לאוננות. במקרים אחרים יש אוננות בלי פנטזיות מיניות. לפעמים יש פנטזיות מיניות ואפילו משיכה מינית הטרוסקסואלית או הומוסקסואלית או ביסקסואלית. אבל המשיכה המינית היא נמוכה ולא גורמת לאדם לרצות לקיים יחסי מין. גם הצורך בקשר רגשי זוגי משתנה. חלק מהא-מיניים מעוניינים בזוגיות, אצל חלק הצורך נמוך ואצל חלק לא קיים בכלל. כנראה שיש יותר נשים שמגדירות עצמן א-מיניות מגברים.| יישר כח למי שהיה סבלני לקרוא ולהעמיק טיפה ולכולכם אני מאחלת רק טוב ורק בריאות.
