פרק נחמד מאוד!
מותח, מלחיץ, טיפה מציק(כי זה נמרח..) אך מפתיע בדיוק כפי שאני אוהבת אותם
או איך שאליסון צעקה בשיחה עם בעלה היא ממש הזכירה לי נערה מרדנית.. אין זה הרג אותי
ולמרות שג'ו הוא לא גבר גבר יש לי הערכה מחודשת כלפיו(איך הוא לא מתגרש מהמשוגעת הזאתי תגידו לי איך?!? חח) יו איך אליסון דורשת פסיכולוג, השגחה צמודה, אישפוז אבל משהו! חח איזה מפחיד היה כשהיא עישנה ועקבה אחרי הבחורה היפה והנחמדה
זה היה מאוד קריפי וגם כשראו אותה בחלומות מענה אותה ולמרות שבשלב מסויים התחלתי לחשוב שאולי היא מייצגת דמות של רוצחת שעשויה להיות קיימת(ולכן רואים אליסון ולא גבר ואף אחד אחר ויש צדקתי בזה!), זה עדיין קריפי איך שהכל התחבר בכלל.. רעיון הרציחות היה מזוויע למרות שהשיר עצמו(של המונה ליזה) היה יפה. אז זהו. פרק טוב אבל לא יותר מדי לטעמי(פחות מדי אקשן ותפניות מרתקות) אבל נסלח ונתן לו ציון של 4 מתוך 5 בערך
ונכון נכנס לשוק אם בסוף ג'ו יעזוב את אליסון?(חח קשה לי לומר אם אני מקווה שזה יקרה או לא) בכל מקרה
עדי על השירשור