א
אבודה על הגגות
Guest
../images/Emo210.gifסיפור קשה. אני חסרת אונים. אולי מישהו
יוכל לעזור לי. מתנצלת מראש אם יהיה קצת ארוך. חשבתי שכל הפרטים חשובים. להלן הסיפור: לפני כשנה ביקרתי את אימי החולה - למחרת בבוקר היא ביקשה שאסע חזרה לביתי - בדיעבד הסתבר לי שהיא כלל לא התכוונה - היא כבר היתה חולה באלצהיימר מרוב הלם לא שאלתי אותה אפילו למה.. בצהרים החבר של אחותי דופק לי בדלת ואומר לי: ''אמא שלך ביקשה ממני לומר לך שתסעי היום''. עניתי לו ''טוב תודה.. צא מהחדר ותן לי לישון'' (הרגשתי פיזית מאוד לא טוב) והוא ממשיך ככה איזה 5 פעמים. אני חייבת לציין שבזכותי הם יחד בסוף כבר לא יכולתי וכאשר קמתי להזיז אותו הוא נשען בחוזקה על משקוף הדלת והתנגד לי. לא היתה לי ברירה והעפתי אותו על הרצפה. ניגשתי לאימי והתחננתי בפני שתסביר לי מדוע היא רוצה שאסע. היא ענתה לי שהיא לא יכולה להסביר לי (בדיעבד גם זה היה קשור למחלה שלה) לאחר כמה דקות אחותי מזנקת לחדרי ואומרת לי: ''עכשיו את נוסעת מכאן'' ומתחילה להעיף את כל חפצי החוצה (כולל כלי-מיטה בחוץ על המדרכה.. הכל) אני מבקשת ממנה להפסיק ומנסה לעצור בעדה. כשראיתי שהיא לא מפסיקה ניסיתי להוציא אותה בכוח מחדרי. גם זה לא עזר ואז הדפתי אותה בכוח התקשרתי לידיד טוב והוא אמר לי: ''את לא נוסעת משם בשום אופן.. תחפשי עו''ס או מישהו מוסמך אחר.. את לא נוסעת משם'' שוב הלכתי לאימי לחדר-השינה - הפעם בהיסטריה - שמתי את ראשי בחיקה ושוב שאלתי אותה למה היא רוצה שאסע. היא שוב ענתה לי: ''לא יודעת, לא יודעת איך להסביר לך את זה'' הרגשתי בגיהנום פתאום הוא שוב נכנס (לח. שינה של אימי) ואומר לי: ''מספיק היית עם אמא שלך חצי שעה עכשיו גם אני רוצה'' (?!?!) לא זוכרת מה עניתי לו.. בכל מקרה הוא צעק לאימי מחוץ לדלת: ''אל תאמיני לה.. אל תאמיני לה (שאימי לא תאמין לי - עד עכשיו אני לא יודעת למה הוא התכוון) ולי הוא צועק: ''את מנצלת את המצב של אמא שלך.. את מנצלת את המצב של אמא שלך.. (?!?!) בערב כשסוף סוף הייתי לבד עם אימי סיפרתי לה על כל מה שקרה והיא טענה שהיא לא זוכרת כלום. רק אחרי שיחה של שעתיים בערך הבנתי שמשהו לא בסדר איתה - מה שהתברר יותר מאוחר - שהיא חולת אלצהיימר בצהרים חזרתי לאימי מביקור ואת מי אני רואה? את החבר של אחותי.. שאלתי אותו: ''תגיד אין לך טיפת כבוד?! למה באת בכלל?! לך מכאן - אני לא מסוגלת לראות אותך !!! אתה מצחין אותי !!! והוא עונה: ''את יודעת שאמא שלך ביקשה ממני לבוא? את יודעת שאמא שלך אמרה לי שהיא אוהבת אותי כמו בן שלה? (כמו ילד בן 3- הוא מעל 60 - אדם לא מפותח - בוא נגיד שלב 3 בין קוף לאדם) ואמא שלי עונה לו: ''נכון אני אוהבת אותך כמו בן שלי..'' זאת היתה שוב תגובה של המחלה שלה כשאימי יצאה רגע מהסלון הוא אומר לי: ''כולם אומרים שאת משוגעת'' הוא אומר את זה בבית של אימי !!!!!!! באותו רגע כמעט הרגתי אותו במכות... בסוף נסעתי חזרה והתקשרתי לעו''ס של היישוב מביתי. שוב התאכזבתי כי הסתבר שהיא פשוט מטומטמת ולא מקצועית אתם קולטים מה היה לנו כאן?! בזכותי הם יחד.. אני הכרתי ביניהם ותראו ל-מה הם גרמו לי..אני לא מסוגלת להבין את זה.. לא מסוגלת לקלוט את זה.. אני לבד בכל הסיפור ההזוי הזה.. מאז אין לי שקט ומנוחה ואני מרגישה שעד שלא אתעמת (בפרט איתו - לא פיזית) לא ארגע הוא חייב לקבל עונש אחרת לא ארגע.. אני לא מסוגלת לחזור לסדר היום מבלי להעניש אותו.. קשה לי לישון ולעבוד..הוא עדיין ממשיך לבקר את אימי ואפילו לישון אצלה כאשר המטפלת שלה בחופש..ואני ממש מתפוצצת.. אימי לא מסוגלת בכלל להבין מה היה..היא מבינה ושוכחת..מבינה ושוכחת.. אני מרגישה חסרת אונים לחלוטין.. אני מבקשת שמישהו יבוא איתי אליהם (בפרט אליו) ויעמיד אותו במקומו. שמישהו יתעמת איתו אבל לא פיזית האם זה תחום של עו''ד פלילי? האם להגיש תלונה במשטרה? מי שחושב שהוא מסוגל לעזור לי במשהו שיפנה אלי במסר אישי בבקשה. אני לא רוצה דיון בפורום בנושא הזה בבקשה תפתחו את ליבכם - אני מוכנה גם לשלם עבור העזרה אני מאוד מודה לכם
יוכל לעזור לי. מתנצלת מראש אם יהיה קצת ארוך. חשבתי שכל הפרטים חשובים. להלן הסיפור: לפני כשנה ביקרתי את אימי החולה - למחרת בבוקר היא ביקשה שאסע חזרה לביתי - בדיעבד הסתבר לי שהיא כלל לא התכוונה - היא כבר היתה חולה באלצהיימר מרוב הלם לא שאלתי אותה אפילו למה.. בצהרים החבר של אחותי דופק לי בדלת ואומר לי: ''אמא שלך ביקשה ממני לומר לך שתסעי היום''. עניתי לו ''טוב תודה.. צא מהחדר ותן לי לישון'' (הרגשתי פיזית מאוד לא טוב) והוא ממשיך ככה איזה 5 פעמים. אני חייבת לציין שבזכותי הם יחד בסוף כבר לא יכולתי וכאשר קמתי להזיז אותו הוא נשען בחוזקה על משקוף הדלת והתנגד לי. לא היתה לי ברירה והעפתי אותו על הרצפה. ניגשתי לאימי והתחננתי בפני שתסביר לי מדוע היא רוצה שאסע. היא ענתה לי שהיא לא יכולה להסביר לי (בדיעבד גם זה היה קשור למחלה שלה) לאחר כמה דקות אחותי מזנקת לחדרי ואומרת לי: ''עכשיו את נוסעת מכאן'' ומתחילה להעיף את כל חפצי החוצה (כולל כלי-מיטה בחוץ על המדרכה.. הכל) אני מבקשת ממנה להפסיק ומנסה לעצור בעדה. כשראיתי שהיא לא מפסיקה ניסיתי להוציא אותה בכוח מחדרי. גם זה לא עזר ואז הדפתי אותה בכוח התקשרתי לידיד טוב והוא אמר לי: ''את לא נוסעת משם בשום אופן.. תחפשי עו''ס או מישהו מוסמך אחר.. את לא נוסעת משם'' שוב הלכתי לאימי לחדר-השינה - הפעם בהיסטריה - שמתי את ראשי בחיקה ושוב שאלתי אותה למה היא רוצה שאסע. היא שוב ענתה לי: ''לא יודעת, לא יודעת איך להסביר לך את זה'' הרגשתי בגיהנום פתאום הוא שוב נכנס (לח. שינה של אימי) ואומר לי: ''מספיק היית עם אמא שלך חצי שעה עכשיו גם אני רוצה'' (?!?!) לא זוכרת מה עניתי לו.. בכל מקרה הוא צעק לאימי מחוץ לדלת: ''אל תאמיני לה.. אל תאמיני לה (שאימי לא תאמין לי - עד עכשיו אני לא יודעת למה הוא התכוון) ולי הוא צועק: ''את מנצלת את המצב של אמא שלך.. את מנצלת את המצב של אמא שלך.. (?!?!) בערב כשסוף סוף הייתי לבד עם אימי סיפרתי לה על כל מה שקרה והיא טענה שהיא לא זוכרת כלום. רק אחרי שיחה של שעתיים בערך הבנתי שמשהו לא בסדר איתה - מה שהתברר יותר מאוחר - שהיא חולת אלצהיימר בצהרים חזרתי לאימי מביקור ואת מי אני רואה? את החבר של אחותי.. שאלתי אותו: ''תגיד אין לך טיפת כבוד?! למה באת בכלל?! לך מכאן - אני לא מסוגלת לראות אותך !!! אתה מצחין אותי !!! והוא עונה: ''את יודעת שאמא שלך ביקשה ממני לבוא? את יודעת שאמא שלך אמרה לי שהיא אוהבת אותי כמו בן שלה? (כמו ילד בן 3- הוא מעל 60 - אדם לא מפותח - בוא נגיד שלב 3 בין קוף לאדם) ואמא שלי עונה לו: ''נכון אני אוהבת אותך כמו בן שלי..'' זאת היתה שוב תגובה של המחלה שלה כשאימי יצאה רגע מהסלון הוא אומר לי: ''כולם אומרים שאת משוגעת'' הוא אומר את זה בבית של אימי !!!!!!! באותו רגע כמעט הרגתי אותו במכות... בסוף נסעתי חזרה והתקשרתי לעו''ס של היישוב מביתי. שוב התאכזבתי כי הסתבר שהיא פשוט מטומטמת ולא מקצועית אתם קולטים מה היה לנו כאן?! בזכותי הם יחד.. אני הכרתי ביניהם ותראו ל-מה הם גרמו לי..אני לא מסוגלת להבין את זה.. לא מסוגלת לקלוט את זה.. אני לבד בכל הסיפור ההזוי הזה.. מאז אין לי שקט ומנוחה ואני מרגישה שעד שלא אתעמת (בפרט איתו - לא פיזית) לא ארגע הוא חייב לקבל עונש אחרת לא ארגע.. אני לא מסוגלת לחזור לסדר היום מבלי להעניש אותו.. קשה לי לישון ולעבוד..הוא עדיין ממשיך לבקר את אימי ואפילו לישון אצלה כאשר המטפלת שלה בחופש..ואני ממש מתפוצצת.. אימי לא מסוגלת בכלל להבין מה היה..היא מבינה ושוכחת..מבינה ושוכחת.. אני מרגישה חסרת אונים לחלוטין.. אני מבקשת שמישהו יבוא איתי אליהם (בפרט אליו) ויעמיד אותו במקומו. שמישהו יתעמת איתו אבל לא פיזית האם זה תחום של עו''ד פלילי? האם להגיש תלונה במשטרה? מי שחושב שהוא מסוגל לעזור לי במשהו שיפנה אלי במסר אישי בבקשה. אני לא רוצה דיון בפורום בנושא הזה בבקשה תפתחו את ליבכם - אני מוכנה גם לשלם עבור העזרה אני מאוד מודה לכם