xXxAmitushxXx
New member
../images/Emo214.gifDont Wake Me Up פרק 15 ../images/Emo9.gif../images/Emo214.gif
בגלל כל הבלבול והבלגן עם הפרקים החלטתי לצ'פר אתכן עם עוד פרק או שניים נראה כמה אני עייפה חחחח
פרקים קודמים: http://www.tapuz.co.il/TapuzForum/main/forumpage.asp?forum=1238 שורות אחרונות: "את בלתי אפשרית לפעמים" "יש לי הרגשה רעה בנוגע לזה, עדיף שנדחה את זה" עניתי לו לבסוף והוא שוב הביט בי בסקרנות "לא יקרה כלום, אני אהיה פה איתך תמיד" הוא חייך וקם. הוא הושיט את ידו והושטתי לו את ידי וקמתי. "תודה לאל!" דאגי חייך ויצאנו מהמרפסת. פרק 15, קריאה מהנה
*הארי* כשראיתי את הסיגריה של דני עברה בי צמרמורת אז לקחתי לו את הסיגריה וכיביתי אותה "מה?!" הוא צעק "יש לי הרגשה לא טובה..." אמרתי לו והוא הרים גבה "אוקיי...אז יש לך סיגריה אחרת בשבילי?" דני שאל וצחקתי "לא, אידיוט!" מבטו של דני ישר התרכז בה. דאגי וג'יין יצאו מהמרפסת ומשהו הרגיש לי לא טוב... "אתה מרגיש את זה?" שאלתי את דני "כן..." דני ענה והבטתי בו "לא את זה! התכוונתי...כאילו משהו רע עומד לקרות" "מה פתאום נכנסת לזה? די...גם ג'יין יש לה צמרמורות. יאוו! אל תגיד לי שגם אתה בהריון!" הכנסתי לו אגרוף לבטן ושנינו התפקענו מצחוק "לאן אתם הולכים?" שאלתי את דאגי "לבית החולים, לג'יין יש צמרמורות" הוא ענה "אולי תלכו מחר? כבר מאוחר עכשיו..." הצעתי לו והוא הביט בי בצורה מוזרה "מה קרה הארי?" "לא יודע יש לי הרגשה לא טובה..." אמרתי לו והוא שקע שנייה בהרהורים "אני מעדיף שנטפל בזה היום...תשמור על דני שלא יעשה שטויות טוב? יש לו הזדמנות שיקפוץ עליה... ותגיד לטום שהספר שלו אצלי...אקליפס ושאני אחזיר לו אותו כשאני אסיים לקרוא" דאגי חייך והחיוך שלו היה שונה. משהו הולך לקרות? "אוקיי, ומה עם ג'יין?" "היא תהיה בסדר, אני בטוח שזה בגלל שהיא לא שותה מספיק או שזה אני שגורם לה לכל הצמרמורות האלו... יש לי השפעה כזו על בנות" הוא צחק וחיבקתי אותו, וזה הרגיש לי מוזר. *דני* הארי התחיל לדבר עם דאגי אז דיברתי עם ג'יין "איך את מרגישה?" שאלתי אותה "בסדר, ואיך אתה?" היא חייכה "מוזר...כולם מתנהגים שונה, שמת לב לזה?" הייתי פשוט חייב לשאול אותה את זה "כן...זה בטח האלכוהול" היא צחקה והנהנתי "נלך?" דאגי הביט על ג'יין והיא הנהנה "תרגישי טוב" אמרתי וחיבקתי אותה "תודה" היא חיבקה גם את הארי ויצאה. דאגי התקרב אליי וחיבק אותי בצורה שונה "יהיה טוב אח שלי?" "מה?" שאלתי אותו "תקשיב...כל העניין עם ג'יין אני מצטער על הכול..." "מה אתה מדבר שטויות?! יאללה לך לבית החולים ונראה אותך מחר" חייכתי אליו "אתה יודע שאני חושב שאתה מתאים לה ואני יודע שלא תעשה שטויות נכון?" הוא שאל ונדהמתי, למה לכל הרוחות הוא אומר את זה?... "אולי לא תלכו היום?" הצעתי "לא...אני מעדיף שזה יסתיים היום ומחר יהיה יום יותר טוב, אני לא יכול לראות אותה סובלת ככה" "אני חושב שזה יהיה עדי-" "דן, אוהב אותך לילה טוב ותודה על הכול הייתה אחלה מסיבה" הוא נופף עם ידו ויצא מהבית. *ג'יין* נכנסתי למכונית ואחרי כמה דקות דאגי נכנס גם. הדלקתי את החימום ואת המוזיקה והסתכלתי עליו "מה קורה דאג?" שאלתי אותו והוא חייך אך לא הביט בי "אני אוהב אותך, זה מה שקורה" "אני אוהבת אותך גם, אתה יודע את זה נכון?" רציתי להיות בטוחה שהוא יודע את זה "כן, אני יודע" ואז הוא הביט בי מבט מלא משמעות "אני מרגיש מוזר את יודעת?" "מה? למה?" שאלתי אותו מבוהלת. והחלנו לנסוע "מאז שזרקתי את חפיסת הסיגריות לחצר הרגשתי הרגשה נוראה, פספוס כלשהו...כמו איך שהרגשתי בכל החודשים שלא הייתי איתך" ראיתי איך הוא מתקשה להשתלט על רגשותיו "חלמתי על היום הזה את יודעת?" "מה זאת אומרת?" "יש לי סוג של דז'ה וו במשך כל היום, אבל אני יודע מה יקרה בסוף...חשבתי שזה רק חלום אבל ברגע שזרקתי את חפיסת הסיגריות הבנתי שהכול יקרה, ובאמת...זה קורה" "דאגי, תעצור את המכונית בצד" אמרתי לו. לא יכולתי שלא להיבהל מכל מה שהוא אמר "ג'יין, אני אוהב אותך. בבקשה תשמרי על עצמך ועל התינוק. ואני רק רוצה שתהיי מאושרת וזה לא משנה עם מי. זה לא משנה לי עם מי תהיי מאושרת, העיקר שתהיי מאושרת" דמעות זלגו מעיניו וגם מעיניי לא הבנתי מה פשר הדברים האלו עד שראיתי את האורות הענקיים מתקדמים לעברנו. באותה שנייה הכול נעצר. הכול היה חשוך וחנוק. פקחתי את עיניי והייתי באותו הצד של המכונית, ודאגי היה שם גם. ראשו היה שמוט על ההגה ודם זלג על לחיו. התחלתי לצרוח, הכאב היה בלתי נסבל אבל הכאב הפנימי היה... "דאגי!!" קראתי לו אך הוא לא ענה הזזתי את ידיי והרמתי את ראשו, עיניו הביטו בי והיה שם כאב, המבט שלו היה מלא משמעות "אל תשכחי... אני אוהב אותך" הוא לחש והדמעות עוד לא הספיקו להתייבש מלחייו אחזתי אותו ולא הרפתי ממנו, גוש חנק את גרוני ומנע ממני לנשום. בכיתי וצרחתי "אל תעשה לי את זה! דאגי! אל תשאיר אותי פה לבד, אני אוהבת אותך! דאגי!" אבל זה היה מאוחר מידי, עיניו נסגרו. אני לא יודעת כמה זמן הייתי שם, תקועה במכונית. הצד השמאלי תקוע בגדר והצד הימני, איפה שדאגי היה נמחץ ע"י המכונית, אבל אני יודעת שבכל אותו הזמן בכיתי וקראתי לו-התחננתי שיחזור אליי, וכשכבר לא יכולתי להתמודד עם הכאב- התעלפתי. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ פרק הבא יום רביעי
וואייי וואייי ווואיייי.... אני חייבת להודות שהיה לי קשה לכתוב את זה...תגובות
בגלל כל הבלבול והבלגן עם הפרקים החלטתי לצ'פר אתכן עם עוד פרק או שניים נראה כמה אני עייפה חחחח
