../images/Emo220.gifהחמישייה שלי
Live at the Greek/ Jimmy Page and the Black Crowes אם מתעלמים מאירוסמית', אז זה על בטוח האלבום האהוב עליי ביותר, וששמעתי הכי הרבה פעמים בשנים האחרונות. יש פה כבר כמה ששמעו עליו, אבל לאלה שעוד לא: לפני כ-11 שנה יצאו חברי להקת ה-Black Crowes לסיבוב הופעות משותף עם ג'ימי פייג', הגיטריסט האגדי של לד זפלין. בעקבות סיבוב ההופעות, יצא גם אלבום הלייב הכפול הזה, שכולל ברובו קאברים לשירי לד זפלין (דווקא הפחות מוכרים, שזה מה שיפה פה), וקאברים נוספים. השילוב הזה פשוט מוצלח בכל צורה אפשרית, והאלבום הוא תענוג לשמיעה. 4 גיטרות, תופים חזקים, קלידן מוכשר וסולן אחד צרוד נותנים רוק בועט ווכל כך טוב. יש שיתווכחו, אבל חלק מהביצועים לדעתי עולים על המקור.
המלצות Celebration Day Custard Pie Sick Again Sloppy Drunk Shape of Things ולא, אני לא מתעלם מהעובדה שהשילוב המשובח הזה של פייג' והקרואוז הופיעו אמש לעיניו של לא אחר מאשר תומר, עם השיר Shake Your Money Maker, שנמצא אף הוא באלבום.
Warpaint/ The Black Crowes הקרואוז זו אחת מהלהקות האהובות עליי ביותר, ואני יכול להמליץ על כל אלבום שלהם, אבל האלבום שכנראה יקר לי מכולם, הוא זה שהם הוציאו ב-2008. אלבום שמסמל מפנה בסגנון של הקרואוז, מרוק אל כיוון הקאנטרי-בלוז השקט והמלודי יותר. זה אלבום שמרגיש כמו יצירה שלמה וקסומה מתחילתו ועד סופו, והוא פשוט נעים לאוזן.
המלצות Movin' on Down the Line Walk Believer Walk Evergreen Wee Who See the Deep There's gold in Them Hills
Creedence Clearwater Revival זו לא טעות, בכוונה לא ציינתי אלבום. התלבטתי ארוכות על איזה אלבום להמליץ ופשוט לא הצלחתי להחליט. אז ההמלצה שלי היא על כל האלבומים של CCR, למעט השניים האחרונים שהם טובים, אבל פחות מקודמיהם. גם הסגנון בכל 5 האלבומים הראשונים הוא די זהה. רוקנרול דרומי, לא מתוחכם, עם טקסטים שפונים אל האנשים הפשוטים של דרום ארה"ב שגרים בעיירה קטנה, עובדים בשביל לחיות וחיים בשביל לעבוד. והקול הייחודי של ג'ון פוגרטי פשוט כובש.
המלצות Born on the Bayou Graveyard Train Green River Suzie Q Ramble Tamble אני אעצור פה, כי יש עוד מלא המלצות...
על המשמרת/ פורטיסחרוף יש לי הרגשה שגם אם השרשור היה מלא בהמלצות של כולם, הלועזי היה הרוב המוחץ. לרוק הישראלי יש מקום מאוד חם בלב, ועוד אלבום אחד מהבודדים שאני אוהב את כולו כשלם. אני די בטוח שרמי פורטיס וברי סחרוף הם המקבילה הישראלית הקרובה ביותר לסטיבן טיילר וג'ו פרי. סולן אחד לא קונבנציונלי (ויש אף שיגידו "משוגע", ובצדק), מלא אנרגיות שלא בהתאם לגילו המתקדם, וגיטריסט אחד גאון, שקט ואפלולי לצידו של המשוגע, אך עם אנרגיות וכריזמה ייחודיות ולא מבוטלות משלו. אני מודה שאני לא מכיר את יצירותיהם מאז ימי מינימל קומפקט, אבל היצירה ששמה "על המשמרת" הקסימה אותי והיא מאוד יקרה לליבי באופן אישי.
המלצות| חדשות מהירח על המשמרת פנתר שחור מעצבי דעת הקהל
Music From Big Pink/ The Band להקה עם סאונד וסגנון מאוד ייחודיים, שמאוד מצאו חן בעיניי. אין ממש הרבה מה לכתוב עליהם (תומר יודע עליהם הרבה יותר
), חוץ מזה שזה האלבום היחיד שיש לי שלהם, ומעניין אותי מאוד לשמוע מה עוד יש להם להציע.
המלצות The Weight Long Black Veil Tears of Rage I Shall Be Released
