הביקורת שלי (או: דנה למה??!)
אחרי שהיא הייתה רוקיסטית בבלאגן, אנלטרנטיבית באלבום הבכורה, רכה ומלטפת ב"פשוט להיות", מדונה ב"עד הקצה" ובכיינית מעצבת ב"תוך כדי תנועה" דנה חושפת את הלוק החדש שלה... בורגנית ממוצעת עם חיים סתמיים בטירוף. היו לי המון חששות בקשר לאלבום הזה, ואני מודה שהוא יותר גרוע אפילו ממה שדמיינתי. כשקניתי אותו ניחמתי את עצמי שיותר גרוע מתוך כדי תנועה כבר לא יכול להיות. אז, שיכול ועוד איך. מה לעשות, כשדנה גרה בדרום ת"א ועדיין "חיה בסרט" כהגדרתה לפחות היה לה על מה לכתוב. עכשיו דנה מאושרת אחושרמוטה, ואני באמת רוצה להיות מאושר בשבילה, אבל זה פשוט ייבש לה את היצירה. ההפקה של לואי לאב קולעת בול לרוב השירים: חיוורת, סתמית. אני שומע שם בעיקר ביטים ואת דנה שרה. פה ושם יש רמז לגיטרות, אבל הפגוש של המיקס נכנס בהם כל כך חזק שהכל הופך להיות מין מחית חלקה וחסרת טעם.. 1. חירותי - אחד מהשירים היותר טובים באלבום, שהיה יכול ללכת למקום יותר חזק אם לא היו מתאמצים לרכך אותו כ"כ. המילים קצת קלישאתיות, אבל הלחן די טוב. 2. אחר צהריים אבוד - הלחן ממש יפה. שיר לא מזיק שכזה 3. ככה זה - הלחן סבבה, המילים מפגרות. ממש מפגרות. אני עדיין לא מבין מה השיר הזה אומר. מה הפואנטה שלו? מה זה "ואם מספיק רוצים אז גם עושים"? 4. מותר - כמה שאני שומע את השיר הזה יותר, אני יותר ויותר אוהב אותו. בזמן האחרון אני גם ממש מצליח להתחבר למילים ("כאילו לא ידעתי את זה מההתחלה / כאילו לא ניסיתי להיות ילדה גדולה") 5. הקן והציפור - חוץ מזה שהיא העתיקה בלי בושה איזה שיר של מרדית' ברוקס (I'm a bitch, I'm a lover / I'm a child, I'm a mother") השיר הזה היה יכול להיות הרבה יותר עוצמתי עם הפקה אחרת. כששמעתי אותו בהופעות הוא היה הרבה יותר מוצלח. 6. מקום בטוח - שיר מיותר. 7. יום יום - שיר ענק!! פשוט שיר מדהים, באמת אין לי מילים. זה השיר שהיה צריך להוביל את כל האלבום, אבל זה לא ממש מצליח לו. חבל שדנה לא מקשיבה לעצמה: "לא רוצה להיעלם בתוך כל האפור הזה של השגרה / פעם ועוד פעם ועוד פעם חזרה" 8. אזור דמדומים - עדיין לא ממש מתחבר אליו, למרות שהדיסטורשנים הם חביבים וונוסטלגיים משהו.. 9. לא נוח לי - שיר דבילי 10. היום זה אנחנו - השיר האהוב עלי באלבום. יש לו את הפתיחה הכי טובה שהייתה בשיר של דנה מאז "חמימות חולפת". זה השיר היחיד פה שהיה יכול להפוך ללהיט. 11. הזבוב על הקיר - שיר חזק.. 12. גורה קטנה - שיר חביב, אבל זה ממש לא הולך להיות "מאיה" גרסת 2006.. בקיצור דנה צריכה לעשות הרבה חושבים אחרי הדיסק הזה (שלדעתי הולך להיות כישלון ברמות שטרם נראו פה). היא איימה שהוא חלק ראשון מטרילוגיה שהיא עושה עם לואי. טרילוגיה על מה? על החיים הבורגניים המשעממים שלה? אנשים שגרים בבורגנוויליה, מגדלים ילדה ונהנים מכל רגע לא עושים על זה אלבום. הם עושים מאזנים שנתיים כי בד"כ הם רואי חשבון. ולא שיש משהו רע בלהיות רואה חשבון (אחותי היא אחת כזאת), אלא שהמוסיקה שהם עושים היא כנראה משעממת תחת. וזאת הבעיה הכי גדולה של הדיסק הזה - הוא פשוט משעמם ואנמי. אין פה לא "עד הקצה", ולא "יש בזה טעם" ובטח שלא עוד "חמימות חולפת" או "מחכה לו" (ולאן באמת ורד קלפטר נעלמה??! ממש מרגישים בחיסרון שלה). אין במה להיאחז בדיסק הזה חוץ מב"יום יום" וב"היום זה אנחנו" והם פשוט לא מספיקים כדי לסחוב חמישים דקות מייגעות של יוצרת גדולה לשעבר שהיום עושה חרא של מוסיקה. סופ"ש נעים