דיון רגשני וסוחט דמעות

[The Cat Woman]

../images/Emo221.gifדיון רגשני וסוחט דמעות../images/Emo185.gif../images/Emo210.gif../images/Emo23.gif

לכולנו נייטוויש ממלאים חלק מרכזי בהוואי המוזיקלי, כולנו שומעים ונהנים ושומעים שוב ונהנים שוב... אבל- לא מכל שיר אנו נהנים באותה צורה ובאותה הדרך. אז... ספרו לנו בבקשה מהם הרגעים הכי מאושרים, הכי עצובים, הכי נוגעים ומרגשים שהיו לכם עם שירי נייט? איזה שיר גורם לכם לבכות? איזה שיר גורם לכם לצרוח ל4 כיווני הרוח? ספרו לנו סיפורים ששלובים בהם שירי נייט וגמרו לכם להרגיש אחרת... אפילו אם זה רק טיפה. אתן דוגמא (כי זה דיון קצת לא ברור): ישבתי בפאב ופתאום השמיעו את wish i had an angel. הדבר הכי לא צפוי בעולם- פאב באשקלון עם נייט... אבל זה קרה! וזה ריגש אותי, ולא משנה כמה אני חושבת שהשיר הזה לא מייצג את היכולות של נייט... מבחינתי הרגע הזה היה מושלם! כמובן שהיו עוד המון רגעים שכאלו שגרמו לי לדמוע לחלוטין או להיות מאושרת, אבל זו היתה רק דוגמא אחת להתחלה... יאללה זרמו!!!

 

[The Cat Woman]

מקרה נוסף...

אחרי שאני והאקס (מרמת חן אם שאלתם את עצמכם) נפרדנו- שמעתי באיזה לילה MP3 לפני השינה ואז הגיע השיר BOTB- העיניים שלי התחילו לדמוע בלי שליטה... פשוט הזלת דמעות מטורפת. ומאז השיר הזה מרגש אותי וגורם לי להזיל דמעה בכל פעם שאני שומעת אותו כי זהו, הוא קיבל איזושהי משמעות סובייקטיבית משלי.

 

[The Fantasy]

הו זה קורה לי הרבה שהשירים שלהם

עושים לי עצוב בפתאומיות..

אמ אחרי הטיול השנתי של השנה, שהיה אחד המדהימים, והייתי דלוקה על איזה אחד [הבנאדם הכי יפה שקיים בעולם הזה..אבל אני לא שטחית בכלל

], הלכתי עם חברה שלי להליכה, ובMP3 שלי היה את BOTB וזה כ"כ ריגש אותי באותו זמן..אבל כ"כ..הייתי בדרך אליה, והלכתי לבד בחושך ברחוב ופשוט התחלתי לחייך לעצמי ולהתרגש מבפנים כזה. אני לא אשכח את ההרגשה הזאת שהייתה לי אז בחיים שלי. קשה לי להסביר בפורום למה זה ריגש אותי, אז מי שרוצה שידבר איתי לבדXD אבל קיצר הרגשה הכי טובה בעולם. אה וגם כשהייתי ממש מבואסת בתקופה של המסיבת סיום וכל זה, ואנשים עצבנו אותי ובלה בלה בלה, אז סוואנהארט ממש ריגש אותי. ולא יודעת יש עוד הרבה מקרים שכאלו.

 

[Liquid Dreams]

אוקיי, זה הולך להיות לא כל כך ברור ../images/Emo3.gif

עקב התרחשויות מסוימות שאותן רק אנשים מסוימים יודעים

כמעט בכל שיר יש לפחות שורה או שתיים שגורמות לי להרגיש עצובה. זו יכולה להיות שורה שמדברת על ביטחון עצמי נמוך [I only wished to become something beautiful] או שורה שמדברת ישירות על הדברים שגורמים לי להיות עצובה [כמו בערך כל אווה ><]. סוואנהארט, דד בויז פואם ואווה הם דוגמאות מצוינות לשירים שכל כולם מרגשים אותי ועושים אותי עצובה... חפרתי על זה די הרבה בשרשור ההוא שפתחתי לפני הרבה זמן שבו כתבנו שורות משירים שאנחנו מתחברים אליהם וכדומה

אם לא הייתי עצלנית הייתי מביאה קישור

 

[lacrimosa girl]

אווו אני מכירה את התחושה הזו ../images/Emo13.gif

במיוחד כשאני שומעת מוזיקה במחשב...יש לי פלייליסט ~ענקי~, וכשיש שיר שאני אוהבת אני ממש "משמינה מנחת"

כלומר- יש לי פתאום חיוך טיפשי שכזה על הפנים.

ובקשר לדיון המקורי-, טוב, גם חפרתי על זה בשרשור של דנה, אבל יש משהו בשירים של אושנבורן, במיוחד רידלר, שמזכיר לי שלג. בסביבות חנוכה השנה יצאתי לסמינריון עם השכבה שלי בגוש עציון, וירד שלג, וזה היה בתקופה שהייתי מאוהבת ממש באושנבורן, ובדרך חזרה, כשירדנו את כל הדרך הזאת וירד שלג על החלונות של האוטובוס ושמעתי את רידלר השיר הזה התקבע לי כ"שיר של שלג", וכל פעם שאני שומעת אותו אני נזכרת.

ובכללי, כשאני נתקלת בסיטואציות מהחיים שקשורות איכשהו לשירים שאני שומעת, השירים האלו מתחילים להתנגן לי בראש. למשל- הייתי השבת אצל חברה והיא הראתה לי ציור של איש תלוי. נחשו מה התחלתי לזמזם

ויש שירים שגורמים לי לרצות לצעוק, למשל TFT. וGLS. יש שם מילים כ"כ חזקות ואני לא יכולה לשיר, אני יכולה לצרוח ולנגן ולכתוב אותן, וזה מתסכל אותי. עצוב לי שאנשים לא מעריכים את נייטוויש מספיק. טוב אני מה זה לא קשורה

~מתנדפת~

 

[Liquid Dreams]

וזו הדרך היחידה שבה עלומה יכולה להשמין :]

 

[lacrimosa girl]

../images/Emo69.gif

 

[ש נ י1]

אני היחידה שרידלר מזכיר לה את הארי פוטר?../images/Emo3.gif

 

[Liquid Dreams]

גם לי XDD

 

[היויו]

אני דווקא מאוד אוהב את RIDDLER

 

[lacrimosa girl]

הוא די שונה...קצת במקצב פופי

אבל טאריה מדהימה בו/tapuzforum/images/emo99.gif

 

[ש נ י1]

לא אמרתי שהוא לא../images/Emo3.gif

האמת שגם אני אוהבת אותו, יש לו אווירה קסומה כזאת..

 

[blacknwhite]

אמממ, אוקי...

נתחיל מהצד האופטימי! כמובן שלשיר מהחתימה יש אצלי משמעות מאוד מיוחדת, ואני לא מפסיקה לחייך כשאני שומעת אותו

חוץ מזה... עכשיו כל פעם שאני שומעת את nightquest אני נזכרת בטיסה הביתה מניו יורק... שמעתי את השיר לפני ההמראה... ואז בדיוק אחרי השורה האחרונה (may the quest begin!) המטוס המריא!!! ו... סליפינג סאן, אתמול בלילה, מתחת לכוכבים... כמה שזה היה מדהים

אה, ונזכרתי בעוד אחד- נסעתי מסביב לכינרת בסוף היום הראשון של הטיו"ש, והיה חשוך והכנרת היתה כהה (אבל מוארת כזה) ושמעתי בMP3 את דיפ סיילנט קומפליט

ולצד ה.... פחות אופטימי. השנה אני הרבה פעמים חזרתי הביתה מהחזרות להצגה בשעות כמו 12 וחצי (בלילה, כן?) והייתי מאוד... רגשנית איכשהו. מאוד מזועזעת. לא משומדבר ספציפי, אבל כמויות הרגש שהיו בדינמיקה הקבוצתית קצת הכבידו. זה בשילוב העובדה שבמשך כל השנהה בעצם קצת הרגשתי שאני לא אומרה להיות שם, שאני פחות "טובה" מהשאר... היה די קשה. אז חזרתי הביתה ושמעתי קצת נייטוויש במיטה בחושך. אז למשל high hopes, קאבר או לא קאבר, יש לו אנרגיות מטורפות... וגרם לי לבכות כ"כ הרבה. אני כל פעם נזכרת בזה... אני פשוט שכבתי ובכיתי בהיסטריה. או אותו דבר עם שיר אחר- feel for you... (למרות שהוא גורם לי לבכות בלי קשר) ודבר אחרון: לפני איזה חודש-חודשיים אמא שלי התקשרה אלי לדבר איתי על סבתא... ועל זה שבעצם, במקרה הטוב, יש לה כמה חודשים לחיות. ואחרי שסיימתי איתה את השיחה עם דמעות בעיניים קפץ לי בשאפל angels fall first.

 

[blacknwhite]

ו...אפשר להוסיף?../images/Emo9.gif

אני לא יודעת אם זה טוב או רע.... אבל זה מנחם כזה השיר של דיליין, see me in shadow... "standing in the shadow of our lies to hide our imperfections" אני בימים האחרונים הסתובבתי במצבי רוח מעצבנים, עם פיוז של מילימטר, אבל אני "לא" לכל מי ששאל אם אני לחוצה מהפנימיה. ועכשיו, יום וקצת לפני, ופאק, אני מפחדת!

"doing anything we can to hide" ברור, לא? "eyes wide open but still blind to see what really matters" אני לא יכולה להגיד בדיוק למה ואיך, אבל אני נורא מבינה את השורה הזאת... "and insecurity won't go" כמה שזה נכון... "see me in shadow" שיר כ"כ יפה

אני מנגנת אותו גרוע על הגיטרה ונורא נחמד לי

 

[LadySilkworm]

אני מנסה, למרות שלא הולך לי בכאלה דברים

-פעם ראשונה ששמעתי את גוסט לאב סקור הלב שלי פשוט נקרע.. אני זוכרת שפעם הייתי יושבת בכיתה ושומעת בMP3 [ואח"כ באייריבר], ואני זוכרת הפסקה אחת ששמעתי את השיר הזה ופשוט הייתי כ"כ מרוכזת וממש הרגשתי שכולם מפסידים שהם לא שמעו את השיר הזה.. -בכיתה ט' היה לנו טיול סליחות בערב ליום כיפור, ואני זוכרת ברגע מסויים שישבתי בחשיכה ושמעתי את the siren, ואז מישהי ביקשה שאני אביא לה אוזנייה, אז שתינו שמענו את השיר הזה וניסינו להסתיר את האייריבר המגושם שלי מהמורה.. ואני ממש זוכרת שהיא אמרה בפזמון "איזה שיר יפה.. "

 

[shirlapes]

אחלה דיון

אני לא זוכרת רגעים ספציפיים, אבל זה בעיקר כי אני מאד סנילית

היו רגעים שפה ושם היו לי דמעות מהשירים שלהם, אבל אני לא זוכרת אם היה משהו ברקע... *זהירות - חפירה* אבל היה לי קטע קצת אחר, דווקא עם once. אוקיי, זה הולך להשמע ממש פלצני ואולי סתמי לחלקכם, אבל מבחינתי - זה כל העולם שלי.

במשך שנה וחצי או כמעט שנתיים היה לי מחסום יצירתי כבד ומעיק. לא רק שלא יכולתי ליצור כלום, גם איבדתי את האש, את הרצון ליצור. בשלב מסויים זה גם השפיע של השירה (פיתוח קול) שלי וגם שם הייתה לי תקופה שההתקדמות הייתה מאד איטית... לאט לאט הרגשתי שאני מאבדת את זה, ומן הסתם, זה גרם לי להרגיש ממש ממש רע עם עצמי. ואז קרה משהו טוב

נתקלתי דיי במקריות בנייט (כלומר, הכרתי את נימו לפני ש*רשמית* נכנסתי לתוך המוסיקה שלהם, אבל הייתי סנילית מידי לזכור את שם השיר והלהקה), ישר קניתי את once והתחלתי לחרוש עליו. כעבור כמה ימים שחרשתי עליו, דווקא בזמן שהקשבתי לו, לא הסתכלתי על משהו מיוחד... פתאום הופיעה לי תמונה מול הפרצוף. אותה תמונה היא הציור של הטירה שהעליתי לפה לפני כמה זמן (שאגב, תוך כדי שציירתי את זה, תנחשו איזו מוסיקה הייתה ברקע?). האש חזרה ומחסום אחד נעלם. זמן מאד קצר לאחר מכן, המשכתי לחרוש וקניתי את הדיסקים האחרים, גם המחסום של השירה ירד ואפילו המורה שלי שאלה אותי "מאיפה כל המרץ הזה פתאום הגיע?" (היא כמובן הייתה מופתעת לטובה). גם מחסום הכתיבה שיש לי כבר מגיל 15 מתחיל לאט לאט להיעלם לו... ...והכל בגלל (או בזכות) איזה אלבום אחד.

אולי זה היה רק טריגר, אולי זה היה מעבר לזה, אבל אני נמצאת עכשיו במקום הרבה יותר טוב בזכות זה.

 

[blacknwhite]

איזה יופי../images/Emo9.gif

 

[lacrimosa girl]

איזו חמודה את ../images/Emo24.gif

זה מקסים [:

 

[The Cat Woman]

ריגוש של SIMS

את הסיפור הזה נראה לי שכבר כולם מכירים

אני שיכורה, יוצאת "לנשום אוויר" במדרגות במוסד בין הרחבה הבריטית לרחבת המטאל... פתאום אני שומעת מרחבת המטאל a sin for him desireeee within, desire withiiiiiiiiiin!!!!!!! בלי לחשוב פעמיים- כששוב אני מזכירה שהייתי שיכורה לחלוטין- אני רצה במדרגות תוך דילוגים בלתי זהירים בעליל, וזוכה ל2 דקות של תהילה עם SIMS שפשוט עשו לי את הלילה, יחד עם דרים ת'יאטר, למושלם!

 

[10th Man Down]

../images/Emo3.gif

המקרה שהכי זכור לי- יום חיילות בבקו"ם, תחילת כיתה י"ב, היינו בביתן של חיל האוויר והשיר שהתנגן במצגת היה לא אחר מאשר.... She Is My Sin!

האמת שעד אז לא התלהבתי ממנו, כי היה לי אותו קצת פגום על המחשב, אז לא היו לי עצבים לשמוע אותו/להשיג אחד נורמלי... בכל אופן, מאז בכל פעם שאני שומע אותו אני מדמיין מטוסי קרב