הביקורת שלי על האלבום החדש

[RTur]

../images/Emo221.gifהביקורת שלי על האלבום החדש../images/Emo221.gif

טוב, אני ארשום עכשיו את הביקורת שלי על האלבום החדש של דודו. זאת תהיה ביקורת מאוד מפורטת. אני אתייחס לכל מיני מרכיבים של השירים - המילים, הלחן, העיבוד, מה טוב, מה לא טוב וכו'.... אני אתן ביקורת כללית ואחרי זה אעבור על כל שיר אחד אחד ואתן ציונים ודירוגים. אז ככה, "בסוף מתרגלים להכל". שמו של האלבום החדש והשישי במספר של דודו. מבחינתי אני מכתיר את האלבום הזה כאלבום הכי טוב של דודו מכל השישה. הוא ממש יצירת מופת לדעתי. החל מהטקסטים של דודו שאני כל כך אוהב, הלחנים המיוחדים והעיבודים.. הוא פשוט נותן בראש. הוא אלבום קצת מלנכולי הייתי אומר. בניגוד לאלבומים הקודמים שלו - "מתוך בחירה", "בדיוק בזמן" ואפילו "לולה" שכבר התחיל את המלנכוליות הזאת עדיין נראה ממש אופטימי לידו

דודו הוא מהאמנים ששר על מה שעובר עליו ולא מפחד לחשוף, גם אם זה יהיה קשה לשמיעה ובוטה ("נשבר לי הזין..."

). ומנגד לזה הוא גם יכול להיות מאוד רגיש כשהוא רוצה ("נסיכת העיר"). באלבום הזה ישנם 11 שירים. באלבום הזה שוב חזרנו למסורת של קאבר כלשהו באלבום, אחרי שזו נשברה באלבום הקודם, "לולה", שבו לא היה כזה. הקאבר הפעם הוא השיר "אמי אמי" של אהובה עוזרי. השיר הוקלט במסגרת הפרוייקט "עבודה עברית 2" שיצא לרגל 60 שנות קיום המדינה. בנוסף, יש גם לראשונה שיר ישן של דודו מתוך האלבום השני שלו - "יותר ברור" שכך גם שמו של אותו אלבום שקיבל עיבוד מחודש שמשתלב מצויין עם רוח האלבום. פרט נוסף ומעניין במיוחד הוא שבשיר "איזה יום" שהוא גם הסינגל הראשון שיצא מתוך האלבום לתחנות הרדיו מתארח הגיטריסט ג'וני גרינווד מהלהקה המפורסמת "רדיוהד". נכון לעכשיו מהאלבום יצאו שני סינגלים - "איזה יום" ו"בסוף מתרגלים להכל". משום מה בתוכנית של קוטנר כתבו שהסינגל השני שיצא הוא "משטרה" אבל לא ראיתי שום אזכור לזה חוץ מאצלו ככה שזה עדיין בגדר תעלומה. כנראה שהוא יהיה הסינגל השלישי. טוב, זה מידע כללי על האלבום. בהודעות הבאות אעבור על כל שיר ושיר בנפרד. אתם מוזמנים לעבור איתי הלאה

 

[RTur]

1. בסוף מתרגלים להכל

את האלבום החדש פותח השיר הזה שעל שמו גם נקרא האלבום. השיר הזה הוא הסינגל השני שיצא לרדיו וצולם לו גם קליפ עם קטעים מהופעות של דודו. דומה לקליפ של "2006" מהאלבום הקודם, "לולה". השיר כולל בסופו סמפול של האחים דאוד וסאלח אלכוויתי שהם קרובי משפחתו של דודו שהיו מוסיקאים מאוד מפורסמים בעיראק אאל"ט. מילים ולחן: דודו טסה עיבוד והפקה מוסיקלית: דודו טסה וניר מימון המילים: דודו מתאר מצוקה מסויימת. הוא נקלע לכל מיני סיטואציות שהוא לא רוצה להיות בהן ונמאס לו מזה. הוא לא יודע איך להפוך את זה לאהבה. זה גורם לו להרגיש לא טוב אבל הוא אומר ש"בסוף מתרגלים להכל". הלחן: הלחן בבתים באמת מצליח להעביר את התחושה הזאת בשיר. מעין זעקה ואפילו מצוקה.. שירה יבבנית קצת אפילו. ובסופו של כל בית דודו נשמע נואש במיוחד כשהוא שר "ואני לא רואה איך אני יוצא מזה, איך אני הופך את זה לאהבה". יש כמה קולות במשפט הזה והמילה "אהבה" נקטעת במהירות בסוף ותחושת הייאוש מצליחה להתבטא ככה ממש בצורה חזקה. העיבוד: העיבוד כמעט לאורך כל השיר הוא די מונוטוני. מתחיל בגיטרות וכלי הקשה ומתפתח לאט לאט עם תופים ובאס. בסוף ישנה מעין התגלות/התפרצות ושינוי קיצוני בלחן ומתחיל קטע אינסטרומנטלי די רועש. לסיכום: אני מרוצה מאוד מהשיר הזה. אני אוהב את הכיוון החדש שדודו הלך עליו באלבום הזה. רוק יותר קודר ויותר נותן בראש. הטקסט חזק ובוטה, לא מתיפייף ולא מפחד להגיד מה הוא חושב. העיבוד וההפקה המוסיקלית פשוט מעולים. הפריטות המיוחדות של דודו על הגיטרות, העיבוד של כלי הקשת, הבאס שדומיננטי מאוד עם כל האפקטים והסאונד הכללי נשמעים מעולה. דודו יודע איך לעשות רעש אבל במינון הנכון. לא יותר מדי ולא פחות מדי. בול כמו שצריך. פשוט מעולה.

לצפייה בקליפ: http://www.youtube.com/watch?v=6jwGTGIQ2rs לצפייה בביצוע מיוחד של דודו לשיר באתר YNET: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3683084,00.html

 

[nuna19]

ניר מימון?! וואו כמה זמן לא שמעתי את השם הזה!

הוא היה הבאסיסט של הגרובטרון ופרש... הוא באסיסט מעולה ומעבד עוד יותר. לא פלא שהשיר הזה נשמע טוב כששני תותחים אחראים עליו

 

[RTur]

הוא המפיק והמעבד של כל האלבום

לא ידעתי שהוא היה בגרובטרון לפני זה

 

[RTur]

2. איזה יום

את האלבום ממשיך השיר הזה שהיה הסינגל הראשון של דודו מהאלבום. לשיר צולם קליפ בו דודו נראה מזדקן יותר ויותר וצופה בבחורה שהוא אוהב מהחלון אך היא לא משתנה בכלל בזמן שדודו מזדקן. המקרר שלו מלא בתפוחים וככל שהזמן עובר המקרר מתרוקן ומתרוקן עד שלא נשאר בו כלום. דודו נראה בודד ומעביר את בדידותו באכילת תפוחים וצפייה בבחורה. בשיר הזה מנגן ביחד עם דודו הגיטריסט ג'וני גרינווד מלהקת "רדיוהד". מילים: דודו טסה וטלי כץ, לחן: דודו טסה עיבוד והפקה מוסיקלית: דודו טסה וניר מימון מילים: דודו מתאר יום רע שעובר עליו והוא מרגיש שהוא לא יכול יותר לשאת את זה וזה יותר מדי בשבילו. הוא כבר עבר כל מיני סיטואציות וכל מיני מצבי רוח והוא לא מוצא פיתרון ולא יודע מה לעשות. הטקסט פשוט אבל מעביר את התחושה כמו שצריך ועושה את העבודה. הלחן: הלחן שקט ויש בו מהלכים הרמוניים לא ממש סטנדרטיים הייתי אומר.. לדעתי זה מעביר את הניגודיות בין כל המצבים שדודו מתאר במהלך השיר וכל הסיטואציות השונות שהוא עבר. העיבוד: אי אפשר שלא לאהוב את הפריטה על הגיטרה האקוסטית שמלווה לאורך השיר. דודו נגן בחסד וזה מדהים כמה רגש הוא מצליח להעביר דרך הנגינה שלו על הגיטרה. עיבוד מקסים ולא עמוס. תופים בקטנה, כלי קשת שמוסיפים למלנכוליות, באסים מהפסנתר להעצמה. היופי שבפשטות (למרות הפריטה המדהימה על האקוסטית). אה וסלעית להב המלכה

איזה תוספת מדהימה החליל שלה עושה! קשה לי לעמוד בקסמו של השיר הזה. הטקסט העצוב, הקליפ שרק גורם לרצות לחבק את דודו חחח, והפריטה של דודו על האקוסטית.. אני רק מרייר ומת שדודו ינגן גם לי ככה על האקוסטית באלבום שלי כשייצא לי אחד כזה

לצפייה בקליפ: http://www.youtube.com/watch?v=qwsa9I4FBTY

 

[nuna19]

הוא כתב לך המלצה אז שהוא לא ינגן לך באלבום?

זה אחד הקליפים הכי מבאסים שראיתי בזמן האחרון.. מה זה כואב לי לראות את דודו ככה... אבל השיר עצמו נוגע ללב ומקסים!!!!!

 

[RTur]

../images/Emo6.gif

 

[RTur]

אני אמשיך מחר..

 

[RTur]

3. אמא מדברת לעצמה

דודו ממשיך בשיר השלישי בשיר עם קצת יותר דרייב. קצבי אבל לא יותר מדי. המילים: שוב פעם דודו מוציא את נושא הפחדים (2006, מעליות וכו'...). הוא מספר על כל מיני פחדים שיש לו ושהוא לא יודע מה לעשות. רק שהפעם גם אמא נכנסת לתמונה. הוא אומר שגם אמא לא יכולה לעזור כי יש לה גם בעיות משל עצמה ושהגיע הזמן שהוא ייקח אחריות, הוא כבר לא ילד (יפה שהוא נזכר אחרי גיל 30 חחחח). בסוף השיר חוזר במנטרה המשפט "מאיפה מתחילים?" שמגביר את התחושה שדודו באמת לא יודע מה לעשות ואיך לטפל בעצמו ושהוא עדיין לא מוכן

הלחן: האמת שאין לי משהו מיוחד לומר על הלחן של השיר הזה.. העיבוד: מתחיל בתופים שנשמעים בעיקר בצד שמאל ופריטת גיטרות בצד ימין. אני חושב שזה מעניק סאונד מיוחד. אני לא רגיל לשמוע שכל התופים מכוונים לצד מסויים. גם הסאונד עצמו של התופים די מיוחד.. נשמע מעין שילוב של תופים אלקטרוניים עם רגילים. אחרי זה נכנס באס דומיננטי

. הגעתי למסקנה שאני פשוט מת על הסאונד הזה שהבאס מאוד דומיננטי. ווליום חזק יחסית למה שרגילים לשמוע והוא מאוד בולט. רק בפזמון התופים חוזרים למה שהאוזן רגילה לשמוע והסאונד חוזר להיות בשני הצדדים. יש תוספת של פסנתר שזה כבר מיוחד. דודו לא משתמש בפסנתר לעתים קרובות. בסוף מגיע החלק של "מאיפה מתחילים?" שדודו עושה בו הרבה קולות שנשמעים ממש יפה. עיבוד קולי מעולה. הקטע הזה חוזר על עצמו שוב ושוב כמו מנטרה ואחרי זה משתלב בזה תוך כדי סולו ממש יפה של כלי קשת וקנון.. הסולו בעל פן מזרחי כזה ממש יפה ודודו גם מתחיל לאלתר שם "אני עוד לא מוכן" שגם חוזר כמו מנטרה קצת. עיבוד מצויין. אין אפשרות לשמוע את השיר או ביצוע שלו ברחבי האינטרנט. תצטרכו לרכוש את האלבום אם אתם רוצים! ואתם תרכשו! טוב נו, אין חדש - גם השיר הזה מקבל

 

[RTur]

שכחתי לכתוב ש..

מילים: דודו טסה, לחן: דודו טסה עיבוד והפקה מוסיקלית: דודו טסה וניר מימון

 

[nuna19]

או... הנה הרס"ר הגיע! "אתם תרכשו"...

אל תדאג! ואגב ברור שיהיה באס דומיננטי. ניר מימון... האמת היא שגם יש לי שאלה על מה שכתבת כי אף פעם לא הבנתי את זה. מה זה "גיטרה צד ימין" "גיטרה צד שמאל" זאת גיטרה! מה זה משנה באיזה צד היא?

 

[RTur]

הכוונה היא..

שבמיקס הסופי החליטו למקם את הסאונד שלה בצד מסויים. זה מורגש כששומעים באוזניות. אם תקשיבי לשיר באוזניות או ברמקולים שנמצאים במרחק מסויים אחד מהשני אז תראי שיש כלים שנמצאים בצדדים שונים של הרמקולים

 

[nuna19]

עדיין לא הבנתי בשביל מה זה טוב...

 

[RTur]

כדי ליצור עניין בשיר

סתם משחקים עם הסטריאו. זה כל העניין בסטריאו שאת יכולה לפצל את הכל לכל מיני כיוונים. עושים את זה גם עם השירה עצמה.. דוחפים קולות רקע שונים בכל מיני כיוונים, שיהיה יפה ומעניין.

 

[RTur]

4. מגיע לי יותר

טוב, שיר רביעי. את המילים והלחן כתב דודו והעיבוד וההפקה גם של דודו ביחד עם ניר מימון. המילים: טקסט מאוד קצר. 9 שורות בלבד. דודו פונה למישהי, כנראה למישהי שהייתה איתו בקשר או שנמצאת איתו בקשר והוא לא מרוצה. הוא אומר שהיא לא מביאה לו את כל מה שהוא צריך במערכת יחסים ושמגיע לו יותר (באמת מגיע לו יותר

). בפזמון הוא אומר "אפשר לחיות חיים שלמים על יד, אבל אני - מגיע לי יותר". צודק. צריך להיות מאושרים ולא לסבול. כמה פשוט, ככה אמיתי. הלחן: הלחן בבתים מאוד מאופק. ופזמון הוא מתפרץ ואפילו צועק. העיבוד: עוד עיבוד מגניב ביותר. מתחיל עם באסים ארוכים על פסנתר וצלילים מוזרים כאלה שנשמעים כמו טלפון בשיחה ממתינה

מעניק סאונד טיפה אפל וקודר. ושוב פעם הבאס הדומיננטי

והפעם מלווה גם עם קיק של תופים עמומים. ובפזמון התפרצות עם רעש אבל שוב רעש במינון הנכון ולא רועש מדי. כל כך מתאים לדודו. תופים, אפקטים מוזרים, גיטרות חשמליות... וסלסולים ממש גבוהים של דודו ברקע. מדהים! עצירה מפתיעה ושבירת קצב לרגע ושוב פעם הפזמון בהתפרצות. גם לשיר הזה אין קישור לשמיעה באינטרנט אז תקנו את האלבום! שוב פעם, איך לא -

 

[RTur]

5. ישר

מילים ולחן: דודו טסה עיבוד והפקה: דודו טסה וניר מימון המילים: שיר עם מילים קצת יותר אופטימיות אחרי כל הארבעה האחרים

דודו פונה אל מישהו ואומר לו לא להתייחס למה שאומרים לו מהצד אלא לדבוק בדרך שהוא חושב ורוצה ואם כבר אז להקשיב רק לדודו

"יותר מדי קולות, הם יצחקו כשירדו הדמעות, אבל איכשהו, מתישהו, יקרה לך משהו טוב" - בסוף הכל יהיה בסדר. הלחן: לחן מונוטוני קצת בבתים ובפזמון שינוי לגבוהים. העיבוד: עיבוד משעמם נורא ואפילו די חופר. גיטרות עם אפקט רוורס וזה לא מתפתח כמעט לשום מקום. לגבי השיר הזה יש לי רגשות מעורבים כלפיו. לפעמים אני אוהב אותו ולפעמים הוא ממש מטריד ואין לי כוח לשמוע אותו. הטקסט שלו טוב ואני אוהב את הרעיון שלו. מה שעוד מגניב זה המעבר המושלם והמגניב ביותר לשיר שהולך אחריו - "מטושטש". בתזמון מושלם זה נשמע ממש מגניב! הייתי אומר שמכל האלבום זה השיר שאולי פחות טוב מכל השאר אבל הוא עדיין מאוד יפה. אני אתן לו

 

[nuna19]

רק בשביל המשפט הזה:

"יותר מדי קולות, הם יצחקו כשירדו הדמעות, אבל איכשהו, מתישהו, יקרה לך משהו טוב"- אני רצה וקונה את האלבום. ואגב זה ידוע שבהרבה מקרים הטעם שלנו זהה ויש מצב שהעיבוד יעצבן גם אותי אבל המשפט הזה קנה אותי אז נראה לי שבשלב ראשון אני אשתדל להתעלם מהמוסיקה...

 

[RTur]

6. מטושטש

טוב. זה השיר היחיד מכל האלבום ששמעתי לפני. דודו ביצע אותו בהופעה שלו שהייתי עוד בסיבוב של "לולה" בחיפה. שעכשיו שאני חושב על זה זאת ההופעה האחרונה של דודו שהייתי. בושה לי. אני חייב עוד הופעה שלו! מילים: יהושוע לימוני ודודו טסה, לחן: דודו טסה עיבוד והפקה מוסיקלית: דודו טסה, ניר מימון ועדי גולדשטיין המילים: האמת זה השיר שאני פחות מבין על מה דודו מדבר פה. הוא רואה מטושטש. אם מישהו הבין מה הוא רוצה מזמן להסביר לי. הלחן: לחן מאוד דודו טסאי. בסגנון של השירים הקצביים שלו - אני רץ, באת עם השקט, זוזי וכו'... וגם פה הוא צועק בפזמונים. אהבתי מאוד את הקטע שהוא עושה "מטו-טו-טו-שטש"

העיבוד: עיבוד מגניב ביותר. ואני שוב אציין את החיבור המושלם עם "ישר" שנשמע ממש מגניב. שוב פעם באס דומיננטי

אני ממש מתלהב מזה כל פעם מחדש. זה ממש נשמע טוב ויפה. שילוב יפה של הכינורות. אחלה עיבוד, באמת. שוב, הכל במינון הנכון, לא יותר מדי ולא פחות מדי.

 

[nuna19]

כולם חייבים עוד הופעה של דודו

תתחיל לנזוף גם בו שיודיע על תאריכי הופעות ולא רק בנו. אנחנו ילדים טובים, תמימים ועם הרבה דאגות בגללו...

 

[RTur]

7. משטרה

הופה. זה השיר האהוב עליי מכל האלבום. מילים: דודו טסה ויהושוע לימוני, לחן: דודו טסה עיבוד והפקה מוסיקלית: דודו טסה וניר מימון המילים: דודו מתאר איך נקלע לחקירה בתחנת משטרה והוא לא יודע על מה. הוא לא זוכר כלום ואין לו מושג מה רוצים ממנו. הלחן: לחן צעקני, דודו על הגבוהים כמעט כל הזמן. הוא שר בעצבנות. ממש מגניב. שיר קצבי, רוק בועט. העיבוד: אוי איזה עיבוד מגניב!!! דודו נותן בראש. מתחיל עם צלילים מוזרים בגיטרה חשמלית וקלידים ומתפרץ לרוק ושוב הבאס הדומיננטי

מדהים!!! עיבוד מעולה לגיטרות. אהבתי גם את השילוב המוזר והמפתיע של הקונגוסים בקטע שזה נרגע קצת אבל אז שוב מתפרץ לרוק המגניב. ודודו גם שר מגניב בקטע הזה ומאלתר. סולו גיטרה בסוף. אדיר! להקשיב לשיר: http://www.youtube.com/watch?v=R8Ggine-FXI ביצוע לייב בתוכנית של קוטנר: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3708642,00.html