JuSt My LuCk
New member
../images/Emo221.gifBubble wrap פרק 20../images/Emo221.gif
יום שני היום , יום נהדר ממש ללימודים אה? שעה מתמטיקה שעתיים אנגלית , שעה ספרות , שעתיים משק . נהדר.... שעור מתמטיקה על הבוקר , בשעה שבע וחצי , זאת אומרת שצריך לקום בשש. ישבתי ליד עינב בהסעה לבית ספר , סיפרתי לה על השיחה מאתמול בצהריים. "בקרוב? מזאת אומרת בקרוב?" היא שאלה את אותה השאלה ששאלתי את עצמי. "אני לא יודעת עינב, אבל נכון שהוא נראה מדהים בקליפ הזה?!" "כן נכון ,אבל אני אהבתי את הזה עם הקוצים." "מי? דאגי?" "כן דאגי" היא אמרה מחייכת אומרת את השם שלו בהדגשה לבבית. הגענו לכיתה כשפתאום על השולחן שלי היה מונח ורד שעליו מודבק פתק. הלב שלי קפץ, אולי לזה הוא התכוון? כשהוא אמר בקרוב? האם הוא כאן? ניגשתי לקרוא את הפתק ואז הלב שלי נפל ככל שהמשכתי לקרוא, בפתק היה כתוב 'עדי,ורד זה שווה לשליש מיופיך,את יפה יותר מאלף ורדים. צר לי שלא התחברנו כל כך במשך השנה. אני יודע שאת רצית להיות איתי אבל לא יכולת בגלל דני ומשמר המקפליי שלו. ג'ניפר סיפרה לי הכל על איך את ניסית להתקרב אלי ועד כמה שאת אוהבת אותי. אני מחכה לך פה בבית הספר שלך, חפשי אותי בקפיטריה. אז בואי ונממש את אהבתינו סוף סוף. באהבה ג'וש. ' "איכסססס!" אמרה עינב אחרי שסיימה לקרוא. "היא לא עוזבת אותך גם כשאת כבר לא שם!" הוסיפה בכעס. "כן.."אמרתי מאוכזבת. השעור היה משעמם עוד יותר מהרגיל אם זה בכלל יכול להיות אפשרי. הפונקציות לא עניינו אותי ובקושי הקשבתי ,ידעתי שזה יתנקם בי במבחן שבוע הבאה. 'בקרוב' מלמלתי את המילה בלי קול. לא הפסקתי לחשוב מה כל כך בקרוב. וגם לא הצלחתי למצוא פתרון למה לעשות עם ג'וש. החלטתי ללכת לקפיטריה בהפסקת אוכל ולהסביר לו שהכל סתם שטויות ואני לא רוצה אותו. כשנכנסתי לקפיטריה לא האמנתי למראה עיניי. כל הקפיטריה עוצבה בדיוק כמו האולם ספורט בנשף. לא האמנתי שג'וש כל כך יתאמץ בשבילי. כל התלמידים שהיו שם ואלו שכרגע נכנסו נראו המומים. ואז בלי שום הזהרה כבו האורות.
יום שני היום , יום נהדר ממש ללימודים אה? שעה מתמטיקה שעתיים אנגלית , שעה ספרות , שעתיים משק . נהדר.... שעור מתמטיקה על הבוקר , בשעה שבע וחצי , זאת אומרת שצריך לקום בשש. ישבתי ליד עינב בהסעה לבית ספר , סיפרתי לה על השיחה מאתמול בצהריים. "בקרוב? מזאת אומרת בקרוב?" היא שאלה את אותה השאלה ששאלתי את עצמי. "אני לא יודעת עינב, אבל נכון שהוא נראה מדהים בקליפ הזה?!" "כן נכון ,אבל אני אהבתי את הזה עם הקוצים." "מי? דאגי?" "כן דאגי" היא אמרה מחייכת אומרת את השם שלו בהדגשה לבבית. הגענו לכיתה כשפתאום על השולחן שלי היה מונח ורד שעליו מודבק פתק. הלב שלי קפץ, אולי לזה הוא התכוון? כשהוא אמר בקרוב? האם הוא כאן? ניגשתי לקרוא את הפתק ואז הלב שלי נפל ככל שהמשכתי לקרוא, בפתק היה כתוב 'עדי,ורד זה שווה לשליש מיופיך,את יפה יותר מאלף ורדים. צר לי שלא התחברנו כל כך במשך השנה. אני יודע שאת רצית להיות איתי אבל לא יכולת בגלל דני ומשמר המקפליי שלו. ג'ניפר סיפרה לי הכל על איך את ניסית להתקרב אלי ועד כמה שאת אוהבת אותי. אני מחכה לך פה בבית הספר שלך, חפשי אותי בקפיטריה. אז בואי ונממש את אהבתינו סוף סוף. באהבה ג'וש. ' "איכסססס!" אמרה עינב אחרי שסיימה לקרוא. "היא לא עוזבת אותך גם כשאת כבר לא שם!" הוסיפה בכעס. "כן.."אמרתי מאוכזבת. השעור היה משעמם עוד יותר מהרגיל אם זה בכלל יכול להיות אפשרי. הפונקציות לא עניינו אותי ובקושי הקשבתי ,ידעתי שזה יתנקם בי במבחן שבוע הבאה. 'בקרוב' מלמלתי את המילה בלי קול. לא הפסקתי לחשוב מה כל כך בקרוב. וגם לא הצלחתי למצוא פתרון למה לעשות עם ג'וש. החלטתי ללכת לקפיטריה בהפסקת אוכל ולהסביר לו שהכל סתם שטויות ואני לא רוצה אותו. כשנכנסתי לקפיטריה לא האמנתי למראה עיניי. כל הקפיטריה עוצבה בדיוק כמו האולם ספורט בנשף. לא האמנתי שג'וש כל כך יתאמץ בשבילי. כל התלמידים שהיו שם ואלו שכרגע נכנסו נראו המומים. ואז בלי שום הזהרה כבו האורות.
