JuSt My LuCk
New member
../images/Emo221.gifBUBBLE WRAP פרק 26../images/Emo221.gif
אוקי הפעם זאת ממש לא אשמתי! כל הפרקים שלי (של הסיפור חח XD) נעלמו והייתי צריכה לכתוב את הפרק הזה מההתחלה...=/ אוקי אז פרק 26 אחד לפני הסוף
, הפרק ממש קצר אני אומרת מראש אבל רק בגלל שהפרק הבאה הולך להיות ארוך חחח XD תהנו
"תגיד מה הבעיה שלך?" סיננתי לעבר דאגי "שמעי תקחי את זה בקלות תכף תראי איך היא מתעצבנת" אמר דאגי בשקט והמשיך לצחוק "שמישהו ישתיק את היצור הזה?!" צעקה ג'וליה והסתובבה עם הגב אלינו. "עדי...." נשמע קול בחדר. ג'ניפר קפאה,דאגי הפסיק לצחוק ואני... אני כמו סתומה הבטתי לתקרה וחשבתי שאלוהים מדבר אלי. "עדי...." המשיך הקול החלוש לקרוא. בסופו של דבר הסתכלתי על המיטה של דני,וראיתי אותו. ככה שוכב בעניים פתוחות מבוהלות. הוא הסתכל עלי בשאלה,שאלה שלא יכולתי לתת עליה תשובה,אותה השאלה שעברה במוחי כול כך הרבה פעמים במשך השנה הזו, 'למה?'. רצתי אליו וחיבקתי אותו חזק, שוכחת שג'ניפר וגו'ליה מאחורי. "ג'וליה?..."אמרה ג'ניפר כשאשר ראתה שג'וליה לא מונעת ממני לחבק את דני. "תני לה להיפרד" ג'וליה אמרה בשקט, "להיפרד?..."הסתובבתי לעברה ,"למה נראה לך?" המשכתי בעוקצניות "חמודה שלי... את... לא בשליטה יותר..את שוכחת מי שאני,אני יכולה לעשות לך הרבה דברים." היא התקרבה אלי כך שיכולתי לראות ישר לתוך עניה הקרות כקרח. "אהה כן?" אמרתי "כן" היא חייכה בנחשיות, "אז חמודה"אמרתי מדגישה את המילה האחרונה"את לא בשליטה פה, את לא יכולה לעשות לי כלום,ובטח שבטח לא לחברים שלי, לא אכפת לי מי את או מה את מסוגלת לעשות" אמרתי ודחפתי אותה אחורה,היא נפלה על הרופא שהיה עדין כבול. היא קמה בדחיפה בדיוק כשהסתובבתי חזרה לדני. הרגשתי את שערי נמשך אחורה, צרחתי בכאב. הצלחתי להסתובב ולהעיף אותה על הקיר. "קרב בנות!" צעק דאגי שכנראה מצא את המצב משעשע ביותר. "אממ... מה קורה פה?"
אוקי הפעם זאת ממש לא אשמתי! כל הפרקים שלי (של הסיפור חח XD) נעלמו והייתי צריכה לכתוב את הפרק הזה מההתחלה...=/ אוקי אז פרק 26 אחד לפני הסוף
