בהקשר הזה, למה את חושבת שהיא כן?
ההלכה רלוונטית לענייני הלכה. להבנתי ההערה שלך, והדיון הזה, הוא בענייני שפה, לא דת. שפה באופן כללי זה לא ענייני הלכה. וודאי שההלכה עוסקת בזה, אבל זה רלוונטי רק למי שחי ומדבר לפי ההלכה, לא לכל מי שחי ומדבר את השפה. ההלכה, למשל, אומרת שצריך לכבד את ההורים, לא? אז אם הייתי אומר שאבא שלי אדיוט (הוא לא, זה לצורך הדיון) אז היית אומרת שאי אפשר להגיד שאבא הוא אדיוט? זה דיון על שפה, לא על דת. את צודקת שזה לא נכון הלכתית להגיד "יהי זכרו ברוך" על לא יהודי, אבל זה כן שימוש נכון בעברית ובשפה. הרבי לא אמור לאשר, המורה ללשון ולספרות כן אמורה. ושילוב אנגלית ועברית אולי נהיה יותר פופולרי, אבל עדיין לא יתכן שהדרך היחידה בעברית לבטא כבוד למת ולזכרו זה להשתמש בביטוי באנגלית. בייחוד כשיש ביטוי בעברית שעושה את העבודה מצויין. (במשך לפיצול השני של השיחה הזאת) ההלכה מסבירה למה זה לא נכון, אבל זה הסבר הלכתי דתי, לא הסבר לשוני. שוב, דת ולא שפה. אם זה דיון דתי, וכשאת אומרת שלא נכון להגיד "יהי זכרו ברוך" על לא יהודי, את גם אומרת שלא נכון להגיד "אוכל" על שרימפס או בייקון, אז את צודקת בכך שבהקשר זה היא טעתה. עם זה אני לא מתווכח. אבל זה בכלל לא היה ההקשר, וההודעה שלה לא הייתה קינה יהודית כשרה.