הפרק האחרון - מה שירד וראיתי
מדריאגה- והפרידה- זה היה ממש עצוב כזה שאהם נפרדו ממנו, והוא צריך ללכת, ושהוא עלה לבמה ועהם נאמו נאום חח... אהבתי את הבחירת שיר - זה היה אומפוקו דה תו אמור?! לא.. קיצר.. אהבתי את השיר. פילר- החדר שלה לבד!? אף פעם לא חשבתי על זה שאיפה היא ישנה אני שמחה שהיא התבגרה קצת ונהייתה יותר מבינה, ושהלימה עם ההורים. לוחאן ותאו- איזה חמודים! פעם ראשונה שיצא לי לראות אותם יחד! ואיזה מאמושים! רוברטה ודייגו- קודם כל היה עצוב שהאמא נאלצה להפרד ממנו.. לא הבנתי! אסרו עלייה להיות איתו - האבא!??!?! באסה... עצוב.. איך שהוא בכה כל כך ריחמתי עליו מתוקייייי!! מה!? הוא ישאר עם האבא הדביל שלו שלא מבין אותו בגרוש?!?!?! ורוברטה ודייגו- היה ממש עצוב שהיא אמרה לו על סימון, והם לא היו יחד בסוף... באסה .. חבל שהעינים לא הסתדרו גם להם! מ"מ- איזה חמודים! חח נקרעתי מצחוק שמיהקראה את המכתב והראו את רוברטה מדברת שזה יותר חשוב מקרמים ומהכל, ואז מיה התעלפה פעמיים זה קרע אותי בכלל! ואחרי שהיא אמרה שהיא הולכת (והשאירה להם תתיק שלא הבנתי מה הקטע כל הבגדיםםםםםםם) אז ויקו קפצה על סלינה לשם שינוי חחח.. ושמחה! בטח גם ויקו הייתה מעורבת.. כי לא נראה לי היא שמחה בגלל התיק .. או שכן1?!?! מיגה שלי, היה כזה עצוב, והסתכל מהחלון, ופתאום מיה באה אליו וזה היה כזה יפה!! ממש אבל!!! ואז הוא עשה לה "נו טה קיירו.. תה אמו" והיא כמעט בכתה עד שהחיוך המושלם עלה לה לפנים! והנשיקהההההההההההההההה דיי הם כאלו יפים! אני כל כך שמחה שהם סיימו ככה תעונה הראשונה! לופיטה וניקו עזבו1 חח הקטע של "האחין .." היה ממש יפה.. אבל הם קטנים מידי אז בלי שטויות... מקווה לחזור לראות אותם במהרה, וובעיקר שיש עניין לא פתור- אבא של לופיטה הגיע!! והיא לא יודעת עליו! איי..! היה עצוב החלק של הדיבור הזה בסוף.. אף פעם לא שמים לב לזה באמת, אבל הפעם זה משך הרבה תשומת לב וייחסתי לזה חשיבות, וזה היה עצוב, איך שכולם הצטלמו! סיום ענקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק כמובן עדיין חסרים לי דברים לראות ועדיין יש לי פער של הבנה, ככה ששאני אראה את הפרק בחיי אני אתרגש פי מליון, אפילו יותר מעכשיו!!! עכשיו, נשאר לחכות ליום שלישי, ולמקסקנים - ליום שני! בתכלס, כיף להם.. הם תמיד יחד איתם בקצב...