השירשור שהסתרבל והתבלבל

גליתוי

New member
שיר יקרה...

קודם כל
על העבודה עם הילדים במצוקה. אני כל כך בעד עבודה שיש בה עניין חברתי וילדים כאלו ממעט נסיון שיש לי כל כך צמאים לקשר ועניין אמיתי! וכשמצליחים לקלף את הקליפה הדקה של התוקפנות והאגרסיות מוצאים המון תמימות ואהבה! איזה כייף לך! ובקשר לצהרון, אני יודעת שהעבודה שלנו במסגרת היא מאוד מורכבת ולצערינו הרב, לא משנה כמה נהיה איכותיים וכמה נשקיע, כשאנשי המערכת מזלזלים בנו ולא נותנים את התנאים הדרושים או כל שיתוף פעולה אחר, אפילו פעילות מדהימה עם המון מאמץ יכולה ללכת לאיבוד. ולכן לפני שאני נכנסת למקום עבודה יש לי כמה תנאים ברורים שבלעדיהם, אני לא מוכנה לעבוד. זה אמנם מצמצם אפשרויות אבל גם מצמצם תסכולים וקשיים. אני שמחה שבכל זאת זכית לראות את התוצרים של העבודה המשותפת שלך עם הילדים בתערוכה. ותנסי לקחת מהחוויה המתסכלת את מה שאת יכולה ובטוח למדת הרבה תוך כדי התהליך! העבודה בקיץ מטפטפת במסגרת של קיטנות וחוגים פרטיים שאני מקיימת, השלמתי עם זה ששיווק זה לא בשבילי... בהצלחה וחופשה נעימה!
 

shir300

New member
גלית יקירתי

תודה על מילות העידוד. גם אני הגעתי למסקנה שישנם תנאים מסוימים שהם הכרחיים. ואני יודעת שהחוג היה מאוד משמעותי לילדים גם בחוג שבו התערוכה התקיימה בקושי... וגם אני למדתי המון כך ששום דבר לא לשווא. אני הסברתי לרכזת בדיוק למה אני לא ממשיכה בשנה הבאה. ןדוקא לגבי שיווק- את לא יכולה להרשות לעצמך לוותר על זה. השבוע הלכתי ליעוץ במט"י וזה נתן לי דחיפה עצומה. ממליצה לך להיעזר בתחום הזה ולא לוותר. יש כ"כ הרבה אפשרויות שאנחנו בכלל לא מודעים אליהם. בהצלחה גם לך!
 
קיץ...קיץ... וחם../images/Emo42.gif

דודי צודק, כיף לשמוע על החוויות של כל אחת. החוויות הטובות- משמחות אלה הפחות טובות- מעוררות אמפטיה והבנה. קבוצת תמיכה וירטואלית.... " בובות אנונימיות..." ( לפחות עד למפגש הבא..) אין לי הרבה מה לספר על הגברה- מיני דיון שהתפתח כאן במקביל. כבד לי, מציק לי, שנים עבדתי בלי ובכל זאת- הקלות הזאת. בסיבוב כתפור אפשר לגבור על הקולות מבפנים או מבחוץ, ולדבר בקול שקט ורגיל, לשנות קולות ולעבור מגבוה לנמוך בלי לדאוג שאת הנמוך לא ישמעו... מחכה לי קיץ עמממממממוס. מלבד עניינים אישיים ( אתמול חתונה חשובה, מחר יומולדת לאמא ואז שלי ואז של נעמי ודודי ומי-לא) מחר- היום הפתוח בגרינפיס עם 2 ההצגות שלי ( פרסמתי לכם את הפרטים בהודעה נפרדת) ומיום א' - ה-ק-י-ט-נ-ו-ת. פתאום אני מתרוצצת כל בקר עם 2 או 3 או 4 הצגות. פתאום אין לי זמן למכון כושר. ומצד שני- גם אין זמן לשיווק ועשייה לשנה הבאה וזה מוקש שאני מקווה לא לדרוך עליו השנה. וכשאני לא עובדת, בין בריכה/ים/סופרלנד/מוזיאון- יש לי זמן לפנטז על ספטמבר.... כשהבנות הפרטיות שלי יחזרו לשיגרה, והחגים יפרו אותה כל שניה וחצי, ואני אצא לחופש, ואולי הסתיו כבר יתגנב, אחחחחחח...... אחרי הקיץ....
 
שיר יקרה! בבקשה תוציאי את הטוב מהחוג הזה...

אני מאד מבינה ומזדהה איתך. גם במקומות המדהימים שאני עובדת בהם לא הכל מושלם... במקומות בעבר שהיו לי ממש מקרים לא נעימים - פשוט ישבתי עם עצמי לנתח מה לא היה טוב ומה עלי ללמוד מזה (-למשל: להיות יותר אסרטיבית, לדרוש דברים מסויימים מראש, לא לעבוד יותר עם גוף זה או אחר...) מאחלת לך שבשנה הבאה יצא לך לעבוד במקומות שהכי מתאימים לך, ושתהני מכל רגע! בהצלחה!!!
 

פ י ו ל ה

New member
המספרית- נשמע שאנחנו עושות משהו מאו דומה

גם אני עובשת פעם בשבוע עם ילדי PDD בהצגות טיפוליות ואיזה כיף לי לפגוש אותך!! למעשה, כאשר הילדים שלי, אלו מהם ש"גבוהים" מספיק עולים לכיתה א', הם מגיעים לכיתות PDD כמו שלך. אני עובדת איתם באמצעות גישה שהילדים שלי שנה שעברה לימדו אותי תוך כדי עבודה. אנחנו קוראים לזה "מפגש בובות" בו כל אחד רשאי להחזיק בבובה וההצגה היא לא פרונטאלית שלי כמו שזה משהו משותף שנרקם בין הבובה שלי (פרסי הידוע והמפורסם היטב בפורום זה) לבינם. לפעמים יש יותר הצגה ממש ולפעמים הם יותר מציגים, לפעמים זה יותר שיחה ולפעמים יותר שיחה ותוך כדי אני משתדלת להיעזר בבובות ככלי טיפולי לבעיות התקשורת והההתבטאות. אני מאוד מבינה אותך כי העוצמה של הבובות בקונוטציה הזו מאוד מרגשת גם אותי כל פעם מחדש והאנרגיות מטורפות. והילדים והצוות שמחים לקראתי ומחממים לי את הלב כל שבוע. אני מסיימת עכשיו תואר ראשון בפסיכולוגיה שזה מסלול מאוד מתיש (במיוחד כשאני בעניין של תואר שני קליני-חינוכי) והמפגשים האלה פעם בשבוע גם ביחד וגם אחג על אחד שמזדמנים לי, מזכירים לי למה שווה לטרוח ועושים לי חשק ללכת ולכבוש את בחינת המתא"ם. אז תודה רבה על השיתוף! באמת כיף שיש מי שמבין אותך, הא? ברוכה הבאה לפורום:)
 
נכון פיולה!

מעניין לשתף זו את זו בחוויות... כל הכבוד על העבודה הקשה על תואר בפסיכולוגיה! צריך אנשים טובים כמוך בתחום. ותודה על קבלת הפנים...
 

פ י ו ל ה

New member
רציתי גם לומר

שאני מסכימה עם גלית. כמה שלפעמים הכי קשה בארץ ובא לי לנזוף בהם שישתקו ויפסיקו להיות כאלה ילדים קטנים כי זה הכל לטובתם.. אז אני נזכרת שהם באמת ילדים קטנים ויש להם כל מיני בעיות וזה עוזר לשמור על פרופורציות. גם לי ביום רביעי הילדים עשו קצת קרקס כי מרוב שהם מתרגשים מהצלליות קשה להם להחזיק את עצמם ולהתאפק וזה מציב לי הרבה קשיים. במיוחד שאין לי כ"כ זמן ואני צריכה לפרוש אל המבחנים בקרוב. אבל בסופו של דבר הבנתי שזה בשבילם כל העניין ולא בשבילי ושאם הם מוצאים בזה את הבמה וזה לא יוצא כמו שרציתי, עדיין חלק מהמטרות הושלמו. אבל בכל זאת, משהו אנחנו נצטרך להראות להורים. אז אחרי שסיימתי לכעוס על עצמי שיכולתי לנהל את העניין יותר טוב, ביקשתי את עזרת הצוות בגן והושבתי אותם מאחורי המסך על כסאות. הסברתי להם שהם מאחורי הקלעים ואיך צריך להתנהג ותירגלנו שכל אחד "עולה" בתורו ומדבר וכולם שקטים בינתיים כדי לא להפריע לקהל. בפעם השניה זה כבר עבד יופי והם ממש שיתפו פעולה (אחרי שבהמלך השנה דיברנו ולמדנו על כל מרכיבי התאטרון ואיך שחקנים מתנהגים וכו'). הם אפילו יצאו מחוץ למסך וקדו קידה עם הצלליות וזה היה הכי חמוד בעולם... כנראה שמה שהם היו צריכים זה קצת סדר ואני הבנתי את זה ונתתי להם את מה שהם צריכים כדי שנוכל כולנו לתפקד בטוב. (כי PDD מתבלגנים בקלות) אז בסוף יצאתי די מבסוטה כי אפילו שלא הלך בכלל כמו שציפיתי, הרגשתי שידעתי להיענות לצרכים שלהם. שיר, אולי תספרי לנו קצת יותר גם על העבודה שלך עם הילדים מעוכבי ההתפתחות, נשמע מאוד מעניין. מותר לשאול איך את משלבת את הבובות בעבודה? מה עם ציפור הנפש שלך? את עדיין מריצה את זה או שעברת שינויים והתפתחויות בינתיים? כן, זה אדיר הוויב של הילדים הא? איזה כיף לשמוע! איכשהו הם תמיד מעודדים, לא משנה כמה צרות יש באירגון ובמוסדות שמסביב. שבת שלום לכולם! איזה שרשור מעניין!
 
../images/Emo243.gif../images/Emo240.gif השירשור שהסתרבל והתבלבל

תודו שזה נשמע כמו שם של ספר\הצגה חחחחחחחח ולמרות שהוא הסתרבל והתבלבל היה מעניין ומרתק לקרוא את ההודעות שנכתבו ולראות איך משהו שהתחיל משיתוף של אבישג בחוויה מהצגה שלה גרם לכל אחת מכן לקחת ממנו את החלק שהכי התאים לכן בסיפור ומשם הכל נפתח... וזה יופי!!!!!!!!!!!!!!!!
אני בטוח שמי שקרא את כל השירשור הבין עכשיו טוב יותר את החשיבות במה שאני מבקש מכולם תמיד: שתפו, ספרו,תשאלו,תקטרו,תתפרקו והכי חשוב, תעשו את זה בכתב, כאן בפורום שלנו. אז קודם כל תודה רבה וכל הכבוד לכל הכותבות
גם אני אשמח להגיב להודעות שלכן ואעשה זאת לאט לאט ובהמשכים בסוף השירשור ( סבלנות, מבטיח שעם הזמן כל מי שכתבה תקבל תגובה ממני )
 

פ י ו ל ה

New member
אבישג את כל כך מרגשת!

תודה ששיתפת כי זה באמת באמת כיף לקרוא!! כל כך חשובים הרגישות שלך והיחס שלך לילדים. זה מאוד חשוב בעיני שפרפורמרים יפעלו ברגישות כזו לקהל שמולם. ואני כל כך מסכימה איתך שצריך לסמוך על האינטלגינציה שלהם ובכלל לסמוך עליהם שהם יודעים מה טוב להם! זה כל כך כיף כשמצליחים לשחרר ילדה קטנה מפחד ומרגישים אותה מצטרפת לחוויה ונהנית.. באמת סיפוק גדול וכל הכבוד לך שידעת לעשות זאת!
 
איזה שירשור מקסים..אתם מזכירים לי נשכחות.....

הקיץ הזה לקחתי פסק זמן מן החיים ואני בכוונה מקדישה את פסק הזמן בקיץ. כמו כולם כל קיץ התחיל אצלי ביריית פתיחה בחודש יוני -מסיבות סוף שנה וגלש לקייטנות, פסטיבלים, מוזיאון,קיבוץ,מושב ומתחת לכל עץ במרחב..... מי לא מכיר את החום, הזיעה האדרנלין שזורם בגוף והעיניים שנרדמות כמעט בנהיגה .... כי הרי הבובנאים הם: סבלים,יוצרים,שחקנים,מפעילים, תאורנים,משווקים , קומבינה של סופרמן...... אז זהו הקיץ אני אצטרך למלא מצברים הורדתי הילוך והחלטתי קודם כל לטוס לשבוע לחופשה משפחתית איי שם ברודוס הקרובה....[הטיסה ביום א' הקרוב] לאחר מכן יש לי מבחן ממשרד העבודה שמסכם שנתיים לימודי קוסמטיקה....ומיד לאחר המבחן אני טסה ללפלנד כדי לחוות חוויה רגשית מיוחדת במינה רק עם בנות. "מלכת המדבר מסע 11" אני אטוס ב11 לאוגוסט [יום הולדתו של דודינקה] המסע הוא מס' 11 התאריך 11 ונולדתי ב11-1 מתנצלת על ההיעדרויות אך מגיע לי להרים אמברקס ולנשום מעט CO2. חייבת לתדלק ולהעניק כוחות מחודשים מי שמכיר אותי היטב יודע כמה עברתי בחיים [והם לא היו קלים] כדי להגיע לאן שהגעתי......אולי במפגש ארחיב ....... מאושרת לקרוא את הודעותיכם ולראות את הניצוץ בהתלהבותכם אותו ניצוץ שליווה אותי מעל ל20 שנה.... ואני טסה לשמור על הגחלת...... שולחת לכם חיבוק חם חם ואוהב ושיר של זמרת האהובה עליי מאוד:DIDO בבקשה: אני לא מלאך בהצלחה!!!! דבוש
 

גליתוי

New member
לדבי../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

תבלי ותהני ברודוס ובלפלנד הרבה co2 ואל תשכחי אותנו!
 
למעלה