היום ב- אנשים

[Apikachu L]

תודה

 

[strawberrys]

אה ועוד משהו,

סתם נראה לי, שאולי יעזור לך לדמיין את הרגעים שבהם את עולה למטוס וחוזרת לארץ וחוזרת לבית שלך כשהכל בסדר ואת בריאה ושלמה. לא יודעת אולי זה נשמע טיפשי אבל נראה לי שכדאי לנסות

 

[Apikachu L]

נו, זה בסדר. כבר חזרתי.

 

[אורנית לנצח]

ברוכה השבה!

איך היה?

 

[strawberrys]

אוף רציתי להיות ראשונה../images/Emo3.gif

 

[אורנית לנצח]

../images/Emo6.gifסליחה,מאמי.

 

[Apikachu L]

היו הרבה בריטים.

באמת שהיה נחמד. למדתי המון. וגם, המטרו. וסגנון בניה גוטי, קבוצה רוסית. בקיצור, היה נחמד.

 

[אורנית לנצח]

חח יפה.אני שמחה לשמוע.../images/Emo24.gif

 

[Digi Lista]

באמת מוזר שבבריטניה יש הרבה בריטים.

פשוט תעלומה,איך זה קרה?...

שמחה שנהנית,למה את לא מספרת יותר חוויות? יא קמצנית מילים

 

[Apikachu L]

אני מפצה על יותר מידי המילים שלך

היה יפה, באמת, אבל אני אשאיר את זה לבלוג. ואגב, היו מלא ערבים.

 

[Digi Lista]

אני לא רואה את זה כפיצוי חיוני...

 

[Apikachu L]

זו הייתה בדיחה...-_-;

 

[strawberrys]

יאנה ברוכה השבה!../images/Emo24.gif

איך היה? איפה ביקרת? איך ההרגשה לחזור? ספרי ספרי...

 

[Apikachu L]

לחזור זה טוב.

רק ששם האקלים מושלם, ופה - לא.

 

[Digi Lista]

אם כבר למות...

ראיתי היום קטיושות נופלות... חזרתי הביתה באוטובוס וחמש דקות לפני התחנה שלי נשמעה אזעקה,שמענו בום ואז ראינו יחסית מאוד קרוב אלינו משהו נופל ועשן,אחר כך הגעתי לתחנה ובאמצע המעבר חצייה שוב אזעקה ושוב בום,היו איתי שתי נשים שפחדו ורצו לחפש איפה להתחבא אבל אני משום מה אדישה-אז פשוט המשכתי לחצות את הכביש,הגעתי לאן שהייתי צריכה ותפסתי כמו בכול זמן אחר מונית במטרה להגיע הביתה(רק כדי לשמוע עוד 3 אזעקות מחמש שהגעתי ועד שמונה בערב)... אני מסכימה עם מיתר שלמות אפשר בכול מקום,ולאור כול מה שקורה בארץ אני נעשית מחושלת יותר ומאמינה שאם אני אמורה למות אני אמות וזה יכול להיות בתאונת דרכים,בנפילת קטיושה,בקוצר נשימה,טביעה באמבטיה,תאונת עבודה,סתם הליכה ברחוב והיתקעות בעמוד חשמל ועוד אלפי רעיונות וזה כנראה לא משהו שנוכל למנוע,אז תסעי(אנחנו נחגוג לך בפורום גם בלעדייך

),תיהני,תאספי חוויות ותמנעי ממשפטים כאלה כמו שכתבת כי הם ממש מדאיגים אותי באופן אישי

אגב,אני עם כאב ראש מטורף ומצב רוח לא משהו,כמו שכתבתי תיכננתי לקחת יום חופש ולסוע לכמה סידורים מחר,הסתבר שאני לא יכולה לקחת אותו מחר-בגן אנחנו ארבע גננות,אחת הודיעה כבר מזמן שמחר היא בחופש(אזכרה לבעלה,נפטר לפני 9 שנים,רק היום גיליתי את זה),אחת נוספת חולה ולא הגיוני שתישאר רק גננת אחת על 30 ילדים ועוד בזמן אזעקות(זה שאומרים הפסקת אש עוד לא יוצא לגמרי לשטח ואנחנו לפי הנחיות פיקוד העורף צריכים להמשיך להיזהר גם מחר)אז אני הכוח עזר שלה ובגלל שסיכמנו שבוע שעבר שאני אגיע גם השבוע ביטלו את הזימון של סייעת אחרת,הגעתי איתם להסכם שאו שאני אקח חופש במהלך השבוע(וזה אחר שלא לקחתי בכלל חופשה השנה ועוד שבועיים אני מתחילה שנה שנייה של שירות ולא הגיוני שאני בכלל לא אקח לפחות יום חופש לדברים שחשובים לי...)או שהם ידברו עם אגף החינוך ויתנו לי חופש למרות הלחץ שיהיה החל משבוע הבא לקראת שנת הלימודים שכול עובדי האגף חוזרים גם מהחופשים שלהם ותהיה עבודה,בקיצור אפשר להגיד שדיי הקרבתי את החופש הבודד שלי ואומנם אני מרגישה שזה חיוני והכי הרבה שאני יכולה לעשות אחרי שכול המאמצים כשלו... אבל חברה שלי שלקחה יום חופש כדי שנתאים את עצמנו מאוד מאוכזבת,היא טוענת שיכולתי ללחוץ עליהם יותר כדי להיות בחופש מחר ושכנראה לא ניסיתי מספיק אבל זה לגמרי לא העניין ודווקא ניסיתי הרבה היום אבל כשהבנתי שממש צריכים אותי וזאת הדרך באמת לתרום כרגע יחסית לאמצעים המוגבלים שלי אני שלמה לגמרי עם הבחירה כי זה הדבר הנכון והאנושי לעשות...ועדיין ממש עצוב לי שחברה שלי כועסת עליי,אני באמת משתדלת להיות בסדר ולצערי כמו שידענו ממזמן זה לא אפשרי כלפיי כולם וחייבים לבחור...מרוב מה שהלך נהיה לי כאב ראש מטורף,יעבור

 

[אורנית לנצח]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif|תרגישי טוב!