הודעה ובקשה מקרב לב

[masorti]

לא הבנתי את ההוכחה שלך...

אתה מציג שלל מקורות כתובים, ומוכיח מתוכם איך היתה האמירה. מנין לך שכבר אז לא היתה מוסכמה שכותבים את השם המפורש והוגים "אדוני" (או כל צורה אחרת)? גם הואריאציות בחרסים רק מוכיחות על צורות כתיבה שונות, ולא על צורות דיבור. הרי יש מוסכמה בצרפתית שכותבים PARIS ומבטאים PARI. אלמלא ידעת זאת, לא היית מעלה זאת על דעתך גם מתוך 1000 מסמכים. אם אכן נאמר בתלמוד במפורש שאיסור ההגייה הוא תהליך שקרה בימי בית שני, אז זה משהו אחר. אבל רק מחרסים כתובים לא ניתן להסיק זאת. דרך אגב, גם במצבת מישע מופיע השם המפורש במשמעות של אלוהי ישראל. אז יש לנו אישור חוץ-מקראי מהמאה ה-9 לפנה"ס לשמו של האל העברי. (עיין בתחילת שורה 18 בלינק המביא תעתיק של מצבת מישע)

 

[hillelg]

ניתן להביא ראיה ממקורות כתובים

(למשל, די ברור לי שאת שם העיר Paris קראו במקור פריס. אחרת, לא ברור למה לכתוב זאת מלכתחילה. ועוד ראיה לכך היא שהיהודים כתבו את שמה פארי"ש, ואין סיבה שלא לכתוב כמו שקוראים, ודאי בתעתיק). הראיה מ"שכתוב" של נבואות שבהן כתובות צורות כמו אדנ"י ה', נראה לי שהיא טובה. מה המקור לכתוב כאן אדנ"י וכאן ה', אם הנביא אמר אותה מילה בדיוק? וכן לגבי הראיה מחרסי לכיש, שהיו"דים התאחדו, מה שתומך במסקנה שזה משום שהם נקראו כך יחד. ובאופן כללי, קשה לי להאמין שייווצר שם שהוא בכתיבה בלבד.