טוב, אז, זה אולי יהיה ארוך...
או.סי הלהיבה אותי כל כך, אולי בגלל שלא היו לי הרבה ציפיות. באתי לסדרה הזאת יותר כחובה (אל תבינו לא נכון), כדי לנסות את כל הסדרות בערוץ שמעניינות אותי. או.סי לא עניינה אותי, אבל שמעתי דיבורים, אז אוקיי.. נראה. לסדרה אחרת היו לי ציפיות ממש גבוהות, זה וואן טרי היל. חשבתי שזה יהיה יותר ממה שזה היה בפרק הראשון (עוד לא הספקתי לראות את השני, מחר אראה). עכשיו, יש את כל הבולשיט על פרק ראשון, שלא שופטים ובלה בלה בלה. אישית? הכל שטויות. כאילו, כן, אחרי פרק אחד מבינים כל מיני שגיאות, עושים יותר מעניין וזה. נכון. אבל אם באמת רוצים למשוך את הצופים, צריך פרק ראשון שיקפיץ את כולם. לא משנה הנסיבות, הבעיות, וואטאבר. אז או.סי הציגה פרק שאותי לפחות הקפיץ מהמיטה. ממש אהבתי את הסדרה. וזה טוב, כי הפכתי ממש לאהוב את זה. והכל בפרק אחד. הפרק השני היה פחות לא טוב, אבל אישית, רואים שזה קצת פחות. לא שזה רע, זה בסדר.. אין בעיה. אי אפשר לעשות כל פרק מקפיץ ומגניב. טוב שהם עשו ככה את הפרק הראשון כדי לעשות ציפיות ולמשוך את הצופים. אז גם הפרק השני היה נחמד, כבר מקבל קצת יותר תמונה של סדרה ולא של סרט (אולי בגלל מריסה, שהיא עוזרת לריאן. זה כבר פחות סרט). בכל זאת היו כמה סצינות מסרטים, אבל.. לאט לאט זה יהפוך ל-לגמרי סדרה. ומצוינת, אגב. היו כמה דברים שלא ממש אהבתי - סאמר, שהיא ממש מעצבנת אותי עכשיו. והסוף... לא שהוא לא מותח אותנו לפרק הבא, וכולנו מחכים... אבל היו יכולים לעשות את זה קצת יותר דרמטי. זהו
לבינתיים