השירים ששינו לכם את החיים

[CitizenErased]

../images/Emo26.gifהשירים ששינו לכם את החיים../images/Emo35.gif

אוקי בעקבות רשימה שראיתי הרגע של השירים ששינו למאט בלאמי את החיים, החלטתי לפתוח הודעה דומה בפורומיוז ואז חשבתי שזה יכול להתאים גם לכאן... אז.. אני לא מדברת על שירים אהובים. אלא על שירים שבאמת שינו לכם משהו בחשיבה.. שגרמו לכם לומר "וואו, לא שמעתי כזה דבר מעולם" או "לא חשבתי שזה אפשרי" או כל דבר אחר. זה יכול להיות אפילו שיר לא מדהים לדעתכם ולאו דווקא אחד האהובים עליכם, יכול להיות שזה דווקא שיר שדיבר אליכם בתקופה מסויימת ובאמת נגע בכם בזמן הזה ולכן השפיע לכם על החיים... ואם אתם רוצים את הרשימה של מאט אני אעלה אותה לכאן למרות שיש אותה בפורומיוז

 

[Rose131]

אחלה דיון../images/Emo12.gif

אז יש כמה ממש בולטים: Don't Close Your Heart של HIM שבערך מלווה אותי כבר שנתיים בכל פעם שאני נכנסת לבאסה. תכלס כן, הייתה לו השפעה מהותית-משהו על החלטות שהחלטתי לעשות או לא לעשות. בעיקר לא לעשות. כמובן, The Taste Of Ink- The Used שגם מלווה אותי כבר שנתיים ונגיד המורה שלנו לקולנוע מספר לנו איך אפשר להיכנס לחובות כשמנסים לעשות סרט ואיך שזו תעשייה קשה לנשים אז אני יכולה לשמוע את השיר ולהקשיב לברט ולאיך שהוא הצליח, ופשוט להתעודד מזה ולחשוב שזין, גם אני יכולה.. או בלייב, שזה בכלל מדהים. כאילו, אם הוא עף מיוטה והגשים את החלומות שלו, למה שאני לא אעוף ממבשרת? ובתכלס, עד כמה שיגידו שזה אימואי ונדוש- זין. יש את I'm Not Okay שכאילו.. בתכלס עכשיו אני לא שומעת אותו הרבה כמו פעם, אבל בכיתה ט' העליזה כשאנשים עדיין חשבו שזה נורא מצחיק להצביע עלי ולקרוא לי פריקית[

], וואלה הייתי מרגישה מחורבן. ולשים אוזניות לשמוע את ג'רארד צורח שהוא לא בסדר, לא פאקינג בסדר, לא בסדר[!], מין גורם לי לחשוב כאילו.. טוב, אולי הם קוראים לי פריקית, אולי אני לא בסדר, אולי אני חרא בן אדם- וואטאוור. אבל יש עוד איזה פריק אחד שבא מניו ג'רזי שהוא as much as דפוק כמוני. אז כן, זה מעודד. בכלל, כל sweet revenge וכל הרעיון שפעם היו צוחקים עליהם שהם גיקים ויורדים עליהם וכו' וכו' ועכשיו הם נוקמים- זה ממש מעודד ומקור להזדהות.. אז בתקופה ההיא- כן, זה די שינה אותי. במקום לקחת ללב ולרוץ לשירותים ולבכות שקוראים לי פריקית,[וואו, כשאני חושבת על זה, אלו אותם האנשים שמהרגע שאימו נהיה באופנה הקריצו חולצות האפי טרי פרנדס, צבע שחור לשיער, לק שחור וניטים.] הייתי שמה זין. וכאילו, השיר לא ממש קשור, אבל בכל מקרה- "כל מה שרצית" של הדורבנים. ליווה אותי בשביתה-חנוכה. הבית האחרון שלו היה קצת מאיר [יענו מלשון הארה] בשבילי.. אבל אני לא בטוחה שעדיין הפנמתי אותו. וכרגע אני לא חושבת על עוד שירים נורא משמעותיים. יש כמובן את The Girl Next Door שליווה אותי כל תחילת החופש הגדול והשגרתי, רק שהוא לא השפיע על כלום אלא רק היווה מקור ממש ממש אדיר להזדהות..

 

[ReaLostprophet]

i'm not ok

היה השני בערך מאותה סיבה ו sugar wer'e going down כי הוא נורא

ו

כאילו כל החיים שלי התרכזו סביבה כמו בשיר [נראה לי] והוא מת להיות לידה וכל הזמן היא והיא והיא והיא וכשהייתי ככה זה היה כמו בשיר והשיר שהביא אותי לmtv2 זה הולידיי של גרין דיי [האמת היא שהיו אחרים אבל הוא שינה את ההשקפה שלי על שירים כאילו ששירים זה לא רק מוזיקה ויש להם מטרות אחרות חוץ מלהיות נעימים לאוזן] ו chop suey! גרם לי להתייחס כמו שאני מתייחס לתנ"ך ברית חדשה וספרים כאלה מהסגנון [וגם לשפה הערבית] שמתארים ניסים [זה ביחד עם מרכבות האלים].

 

[AllFlowersInTime]

אוקי

אני מצטרפת לנועה בקשר למכר, כשרק הכרתי אותם הייתי בת 14 ורק התחלתי להיכנס למוזיקה ולא באמת שמעתי עדיין משהו שהדהים אותי ופתאום שמעתי את הלנה והייתי בהלם. באמת שכל ט'רי צ'ירס, זה פשוט אלבום שכל כך התחברתי אליו באותה תקופה והוא מלווה אותי כבר שנתיים ואין ספק שהוא שינה אותי. קצת מוזר לי להגיד, כי בכל זאת אני מכירה אותו רק חצי שנה, אבל אין ספק שווינד אין דה ווירס של פטריק וולף שינה אותי (אני מתכוונת לכל האלבום). ואני לא אכנס לאיך הוא שינה אותי וכאלה כי זה אישי

 

[elknetld2kil]

זה אולי ישמע מוזר

אבל בגיל 14 התחלתי לאהוב מוזיקה בצורה הרבה יותר רצינית והקשבתי ממש לכל סגנון אפשרי. יום אחד ננעלתי על שיר שהורדתי בטעות. השיר הזה היה Is This The End של Creed. ממש נדלקתי על השיר והתחלתי לחקור קצת יותר על הלהקה, מה שפתח אותי לסגנון עוד יותר, ומאז התחלתי לאהוב את הסגנון. 10 שנים אחרי, אני עדיין אוהב את הסגנון הזה, אבל היום אני לוקח את זה למקום אחר, לא רק של מוזיקה, אלא של דרך חיים.

 

[ScreamingForSomethin]

הדבר הראשון שאני חושבת עליו../images/Emo223.gif

זה סימפל פלאן וולקאם טו מי לייף. אני כבר מזמן לא שומעת אותם אבל בזכותם התחילה האובססיה האמיתית שלי למוזיקה, השיר הזה היה מעביר בי צמרמורות בכל פעם ששמעתי אותו במשך כל כך הרבה זמן וכל הלהקות שהתחלתי לשמוע והסיבה בכלל שאני בפורומים פה זה בזכות זה שהכרתי אותם hands down של Dashboard Confessional, ממש התחברתי אליו בתקופה מסויימת, הוא לא שינה לי את החיים אבל פשוט התאים NOTHING TO LOSE [של בילי טאלנט] וNUMB [LP] ובעיקר הקליפים שלהם גם השפיעו עלי בתקופה מסויימת שנמאס לי מכולם ומכל מה שאנשים חושבים כשקראתי את המילים של טינאייג'רס זה גם השפיע עליי קצת, אני חושבת שיש לשיר הזה מסר חזק ויש מכל מיני שירים שמזכירים לי תקופות מסויימות אבל אני לא מצליחה להיזכר עכשיו בעוד משהו שממש שינה לי את החיים למרות שיש כאלה זה עוד יבוא בדיליי כרגיל...

 

[FallOutGirl]

../images/Emo80.gifBayside - Winter

 

[IndieCindy]

בעיקרון? באסטד

זה אולי קצת מצחיק אבל בזכות הלהקה הזאת אני מה שאני היום. הכל בערך התחיל ממנה, הכרתי אותה איפשהו בכיתה ז' וכל החטיבה הייתי מכורה אמיתית... דרכה באמת הבנתי את המשמעות של מוזיקה, וזה השפיע עליי עד היום. מאז הכרתי עוד המון להקות והטעם השתנה כמה פעמים ועכשיו התמקם.. אבל בהחלט אפשר להגיד שהכל התחיל מבאסטד (RIP)

ושירים שהשפיעו עליי בתקופה האחרונה... To the lighthouse של פטריק וולף.. פשוט התחברתי אליו נורא. זה מין שיר כזה שאפשר לפרש איך שבא לך ופירשתי אותו איך שבא לי ויצא שהוא כרגע חשוב לי נורא Last Goodbye של ג'ף באקלי, כל החופש הגדול היה מלא בכלמיני פרידות והשיר הזה מצד אחד עשה לי די רע אבל מצד שני כלכך טוב... לא משנה חח. וכל פעם שיש איזה קטע עם משהו מהמין הזכרי אז זה Konstantine של Something Corporate.. או Shooting star של איר טראפיק.. חחחחחח איזה נקבה טוב סתמתי ביי

 

[Bleed for Me]

אין שומדבר מצחיק בזה..

באסטד שינו את מושג ה"פופ" באנגליה כשהוכיחו שפופ זה לא חמישה בנים ששרים שהם לא כתבו ועוד בפלייבק ורוקדים אלא שפופ אפשר לעשות שלושה בחורים שכותבים את השירים שלהן ומנגנים..אין ספק שהם פתחו את הדור הזה שעושה פופ בעצמו ויש להם חלק גדול וחשוב בהסטוריית הפופ בזכות זה..כבוד

(אגב כמעט 3 שנים לפירוק)

 

[IndieCindy]

שיר?

זאת מיי חחח זוכרת אותי?

 

[Bleed for Me]

דניאל...

שגם במקרה מנהלת את הפורום שלהם..ושל מקפליי

 

[Bullets Of Revenge]

אני לא ממש יכולה לענות על זה

סה"כ, בגיל 14 להגיד ששיר מסוים "שינה לי את החיים" זה דבר מעט אידיוטי. מה אני יכולה להגיד, שהתבגרתי מהכבש השישה עשר ועברתי לדברים אחרים? בכל זאת, יש כמה שירים, במיוחד INO של MCR, שפשוט עזר לי ברמות, עד כמה שתקראו לו "אימו" (ואני, שלא כמו מרבית מעריצי MCR, דווקא מסכימה עם העובדה שהם כן אימו, אבל בכל זאת יש משמעות לשירים שלהם, לא כמו לא מעט להקות אחרות בז'אנר, שאולי נחמד להקשיב להן, אבל אין להן מסר כל כך חזק). היו עוד לא מעט שירים, אני פשוט לא יכולה לחשוב עליהם כרגע. כל שיר מתאים לתקופה אחרת בחיים.

 

[elknetld2kil]

זה בעייתי לענות על זה בגיל הזה

אם היו שואלים אותי את השאלה הזאת מגיל 13 עד 18 כל שנה, הייתי עונה משהו אחר בכל פעם. עד שמגיעים לבגרות עוברים הרבה שלבים בחיים (ככה מתרגמים את המילה Phase?), ובסוף מגיעים למשהו קבוע. רק מתי שבנאדם מגיע לקביעות הזאת, הוא יכול לתת תשובה אמיתית, כי בגיל 14 יש עוד הרבה לפניך, ובעיקרון זה גיל טוב להתחיל להיכנס בו למוזיקה, אבל זה עדיין גיל צעיר בשביל לענות על שאלה כזאת. (יאללה, עכשיו תגידו שאני חצוף בגלל שאני מבוגר ואני מדבר אליכם כמו לילדים...)

 

[Bullets Of Revenge]

בכלל לא חצוף

זה נכון. תכלס, בגיל הזה אף אחד עוד לא מבין כלום מהחיים שלו והוא כל הזמן מתוסבך עם עצמו. אני כזאת.

 

[Rose131]

חצוף בגלל שאתה מבוגר זה לא קצת פרדוקס?../images/Emo12.gif

כן, אני מסכימה איתך בכל הקטע של ההתבגרות, בגלל זה למרות שאני נורא רוצה לקעקע הארטאגראם אני מחכה לפחות עד הצבא או אחרי הצבא. אבל בכל זאת, שנתיים זה די הרבה זמן כדי להראות שינוי..

 

[SainTonix]

בדיוק דיברתי על זה עם חבר השניה

הוא מתכנן לעשות קעקוע טרייבל בגב ואני כבר 3 שנים רוצה לקעקע פניקס. בקיצור אמרתי לו שהטרייבל היחיד שאני אהיה מוכן לקעקע וגם זה בעוד כמה שנים אולי - זה הארטגרם ביחד עם טרייבל, ומצאתי בדיוק קעקוע של זה בגוגל. אחד היפים. ולגבי הקטע עם הגיל, אני מניח שלרוב זה ככה, אבל יש יוצאים מן הכלל. מה ששמעתי בגיל 12 אני עדיין שומע ואוהב עכשיו. רק מתווסף לזה כל הזמן עוד ועוד, אבל אני לא דוגמה, בכללי אם מדברים על הרוב אז אתם צודקים.

 

[Rose131]

כע גם אני רק מוסיפה.

כאילו, 12 זה היה רק אבריל. 13 ג"ש וסימפל פלאן, 14 מה שאני שומעת עכשיו מינוס כמה להקות.. אני לא שונאת דברים שפעם אהבתי, לא מבינה איך אפשר.. define הארטאגראם עם טרייבל?

 

[Bullets Of Revenge]

../images/Emo45.gifאולי לא אוהבת כמו פעם, אבל בהחלט לא שונאת

 

[lestatgirl]

האנשים ששונאים בד"כ לא שונאים את המוזיקה

עצמה אלא את התקופה ואת האנשים שהם היו והיו בחברתם כשהם האזינו לה, וזה בהחלט משהו שאני יכולה להבין..

 

[SainTonix]

משהו כזה