חרשות מול עיוורון

[Dannyk]

lol .זה טוב להוציא עצבים על הפורום

 

[צלף]

../images/Emo6.gif

 

[qwerty27]

צלף יקר.....

אכן לא מעטים הם המקרים בחיי היומיום בהם אני תוהה אם לא הייתי מעדיף להיות חרש או לכל הפחות כבד שמיעה (הופעה באופרה, "ברכות" מנהגים "מנומסים" בכביש, יללות ושאגות ממליאת הכנסת בערוץ 33 ועוד). החוכמה היא כן להיות חשוף לכל הנ"ל ולכל הג'יפה האינפורמטיבית שציינת לעיל ובכל זאת להיות בעל יכולת לקחת את הטוב והערכי לעצמך ולסנן החוצה את הזבל. בתור חרש או עיוור אתה מאד מוגבל ביכולת חשובה זו. שאלתי היא, מכיוון אחר: מהי המיגבלה המגבילה יותר- חירשות או עיוורון? תודה רבה לכל המשתתפים בדיון. אשמח לשמוע דעות נוספות.

 

[Dannyk]

זוהי שאלה היפותטית

 

[qwerty27]

כן בהחלט.... גם היפותטית.... ../images/Emo3.gif

 

[Dannyk]

אם כך נראה לי שצדקתי

החירשות היא מקרה קל לעומת העיוורות

 

[גלאדיה]

הלן קלר לא הייתה אילמת

היא הייתה עיוורת וחירשת, אבל היא למדה לדבר.

 

[כיסוף]

דרך אגב

באחת הכתבות של היומן החדשות של יום שישי שמשודרת כעת בערוץ הראשון (11) יש כתבה על העיוורים. וזה כנראה בחצי שעה הקרובה.... אז מומלץ לצפות בכתבה בטח יהיה מעניין פשוט ראיתי בפרומו מה יהיה ..

 

[qwerty27]

../images/Emo26.gifחברה'ס !!!../images/Emo36.gif

שלום לכולם! לא ביקרתי כאן כבר מספר ימים לא מבוטל וציפיתי להיענות יותר גדולה ומקיפה של חברי הפורום לדיון שעלה כאן. רק 3 אנשים מילאו את הסקר ??? אשמח מאד אם תיכנסו ותמלאו את הסקר כראות עיניכם ושאנשים נוספים יעלו דעות וטיעונים נוספים בשירשור. תודה רבה!

 

[qwerty27]

טוב נו......

אז אני אתחיל.... היום קראתי מחקר שמראה שכ- 60% מהיכולות התקשורתיות בשפה מתבטאות באמצעות סממנים נון-לינגוויסטים כגון תנוחות גוף, הבעות פנים, סימני ידיים ושפת גוף באופן כללי. הממצא הזה מעלה בספק את התאוריה שלי שהבאתי קודם, לְפִיהָ החרשים והעיוורים העידו שהם היו מעדיפים להיות עיוורים מאשר חרשים, בגלל שהתקשורת הבינאישית כנראה חשובה ויקרה מההסתדרות היומיומית וחיסרון זה מתבטא יותר בחירשות מאשר בעיוורון. אך עתה, לנוכח המחקר הזה שקראתי היום, מתברר, שהתקשורת הבינאישית מתבססת על 60% שפת גוף נון לינגוויסטית המצריכה ראייה ורק 40% על תקשורת מילולית המצריכה שמיעה. מה אתם אומרים?

 

[גלאדיה]

אפשר לקבל קישור בבקשה?

בכל מקרה, מה הקשר? אתה שואל על תחושות של אנשים, שהן מטבען סובייקטיביות. המחקר אולי נכון, אבל אם האנשים מרגישים שהם בכל זאת היו מעדיפים להיות עיוורים ולא חרשים... מה לעשות?

 

[qwerty27]

תשובה....

א. קישור למה? לסקר? הוא נמצא בראש דף זה. ב. הקשר הוא זה: אני קראתי על כל המחקרים ושאלתי את כל האנשים את השאלה: "מה היית מעדיף להיות, חירש או עיוור?". לא שאלתי להסברים. התוצאה שרובם העדיפו את השמיעה וויתרו על הראייה הפתיעה אותי מאד. ההסבר שאני נתתי לעצמי הוא שאולי התקשורת הבינאישית חשובה יותר מההסתדרות היומיומית וכו'... השערה זו שלי קצת מתערערת לאור המחקר האחרון שקראתי אודות אחוז העברת התקשורת (60% נון-לינגויסטי). עד עכשיו ביקשתי לבסס את ההשערה הזו שלי. מעכשיו והלאה אנסה בכל זאת למצוא כיוונים שונים וזאת לאור העובדה שהמחקר האחרון ממעיט בכוחה של השערתי. הצלחתי להסביר את הקשר ? אשמח לתגובות, הצעות ורעיונות.

 

[גלאדיה]

קישור למחקר

רוצה הסברים? בבקשה: 1. המחקר טועה. קורה. 2. גם אם המחקר צודק, אנשים לא בהכרח מרגישים את ההשפעה הזו - בהחלט יכול להיות שחירשים, למשל, מאמינים ששפת גוף חשובה להם יותר מאשר לאדם הממוצע בגלל שהם לא שומעים טוב ולכן אם הם ישמעו טוב הם לא יצטרכו אותה. העיוורים, כמובן, לא רואים גם היום את שפת הגוף של מי שמשוחח איתם. 3. אנשים מסויימים נוטים לבחור בבעיה שכבר יש להם כקלה יותר - הם כבר מכירים אותה ומסתדרים איתה והבעיה הלא מוכרת מפחידה הרבה יותר. 4. אנשים אחרים, לעומת זאת, מרגישים שקשה להם ומניחים שהבעיה ממנה הם לא סובלים קלה יותר. 5. כמה אנשים שאלת? מאוד הגיוני שקבוצת הדגימה שלך פשוט קטנה מדי כדי להסיק ממנה מסקנות נכונות. ואני בטוחה שאפשר למצוא עוד כמה. זה מה שיפה בשאלות סובייקטיביות - הרבה פעמים אפשר להסביר אותן בכמה דרכים, אפילו סותרות... (כמו הסבר 3 והסבר 4).

 

[qwerty27]

100 אחוז....

הגדרת את העניין יפה רק קצת פיספסת את המטרה שלי: המטרה שלי היא לא לחשוב, תיאורטית על כמה שיותר סיבות אפשריות. המטרה שלי, היא לראות את ההתפלגות של הסיבות שתיארת (ואחרות) בין חברי הפורום: א. מה אתה מעדיף משתי האפשרויות. ב. מה הסיבה לכך. לכן אני צריך כמה שיותר השתתפות בסקר שבראש הדף וכמה שיותר חומר עִנְיָנִי בשירשור על-מנת לעשות אינטגרציה בין השניים.

 

[qwerty27]

ודרך אגב.....

למה השירשור לא עולה לראש הרשימה אחרי הוספת הודעה בעלת תוכן?

 

[גלאדיה]

עבר יותר מדי זמן

הודעות קופצות רק אם ההודעה המקורית עוד לא בת 3 ימים. אוקיי, הבנתי מה המטרה שלך. אפשר לשאול למה? זה נראה לי קצת... חסר טעם.

 

[גלאדיה]

ושכחתי

אפשר לקבל בבקשה את הקישור למחקר?

 

[qwerty27]

../images/Emo26.gif../images/Emo26.gif

א. עם המחקר נפגשתי במהלך לימודיי בזמן האחרון. אני לא מכיר "קישור" ישיר אליו. אפשר, אני מניח, למצוא את הממצאים הללו באתרי התפתחות שפה. ב. יש, לדעתי, הרבה טעם לחקור ולנסות להבין את הפסיכולוגיה האישית ואת המניעים הפנימיים של כל אדם, ובמיוחד אלו שמקובל לחשוב שאנשי "הנורמה" לא יוכלו אף פעם להבינם (חרשים, עיוורים וכדו'). מתוך הבנה והתעמקות בגורמים המניעים אנשים אלו, אפשר ללמוד הרבה על מה שבאמת חשוב בחיים, דבר שבאמת מיטשטש כאשר אתה אדם המוגדר בגדר הנורמה (שומע ורואה וכיוצ"ב). האם זה לא מניע מספיק טוב?

 

[גלאדיה]

אוקיי, אתה יודע איפה המחקר פורסם?

אז זהו - כמו שזה נראה אתה מנסה לחקור קבוצה ולא כל אדם. התשובה שכל אחד יתן לך תלמד אותך בדיוק דבר אחד - מה הוא חושב. לעשות הכללה מהתשובות האלו לכלל ה"אנשים שהם לא ב"נורמה"" נראה לי לא נכון, בוודאי כשקבוצת המדגם שלך כל כך קטנה. ללמוד על מה שבאמת חשוב בחיים? עוד החלטה אינדיבידואלית. לדעתי סדר העדיפויות שלך לא צריך להיות תלוי בזה של אחרים. למה "מה שחשוב בחיים" מיטשטש אם אתה לא עיוור, חירש וכו'?

 

[qwerty27]

"מה שחשוב בחיים".....

מיטשטש בצורה טבעית כאשר האדם הוא בתחום הנורמה ולוקח את היכולות שלו (כדוגמת הראייה והשניעה) כמובן מאליו. זאת אולי הסיבה לכך שהאנשים השומעים והרואים השיבו לשאלתי באופן גורף בכיוון החירשות (העדיפו "להיות" חירשים ולא עיוורים) וזאת בניגוד למגמה שמצאתי בקרב האנשים מוגבלי הראייה והשמיעה, שם הנטייה הייתה ברורה לכיוון העיוורון (עדיפות). כך בדיוק עושים מחקר: שואלים הרבה אנשים לדעתם האישית ומסתכלים על המגמה. המגמה אמורה להצביע על כיוון על-אישי, ואם המדגם מייצג - אזי אפשר להשליך זאת על כל החברה, תוך המיגבלות והסייגים המתבקשים. אני כרגע לא עורך עבודת מחקר מקיפה, השומרת על כל כללי המשחק והסטטיסטיקה. כל רצוני הוא להצביע באופן כללי על מגמה. קבוצת "המחקר" שלי אכן קטנה אך הולכת וגדלה. תמיד מתחילים ממשהו.... אם וכאשר אתפנה לחקור נושא זה ברמה האקדמאית המקובלת, בודאי שאשמור על כללי המחקר והסטטיסטיקה המקובלים. ודרך אגב, סתם ליידע כללי, רוב המחקרים האקדמאים והמקצועיים שנערכו בארץ על השפה והתפתחות השפה אצל ילדים ומבוגרים, נערכו על קבוצת מדגם קטנה ביותר! חוקרים כמו דרומי, דור, ערמון-לוטם ואחרים ערכו מחקרים שהסתמכו לפעמים על מדגמים של פחות מעשרה פרטים!!! Anyway, כל אחד שגולש כאן מוזמן א. לתרום לדיון כנדבת ליבו ב. להצביע בסקר. ובאמת ככל שיהיו יותר משתתפים כך המגמה, במידה ותופיע, תהיה מובהקת יותר.