על רגשות וכדורגל
למה אוהבים לראות תיאטרון? או קולנוע? או מחול? כדורגל (או כדורסל או כל ספורט אחר לפי טעמו האישי של הקורא) לא נופל מאף אחד מהם: סביב כדורגל מסתובבים כל הרגשות האנושיים רק בעוצמות מוגברות - הערצה, דרמה, טרגדיה, שנאה, קנאה, אהדה, נצחון הצלחה ועוד ועוד..... נהוג להגיד שכדורגל הוא אוסף של מטומטמים שרצים אחרי כדור ולצערנו רמתם של הכדורגלנים והאוהדים הפעילים בארץ היא אכן נמוכה מאוד אבל בראייה רחבה יותר זה שהרבה אנשים אוהבים אותו לא הופך אותו לפחות טוב ערכית.... אנחנו מעריכים את הכשרון (וזוכרים את החלום שלהיות שחקן), אין כמו ההרגשה של להיות חלק מקבוצת אוהדים שקופצת באקסטזה בניצחון גדול (הניצחון על פריז סן ז'רמן ב98 בו נכחתי היה כנראה אחד מרגעי השיא של חיי), וגם ההתרגשות שלפני משחק גורלי העצב בעקבות ההפסד.... כל הרגשות בעוצמות מטורפות מגולמות בכדורגל.... אה והמלצה לסיום למי שרוצה להתחבר לזה קצת יותר אז ניק הורנבי כתב על זה הרבה יותר טוב ממני בספרו אהבה על הדשא - ספר מקסים!!!!!!!!