מדוע הציור המודרני הסיט את הציור
הקלאסי כנותן תוקף לאומנות טובה. מי שבעצם החליט על זה היו דוקא סוחרי האומנות. במחצית המאה ה19 התרחבה מאוד הבורגנות הגבוהה. הייתה פריחה כלכלית, בנו המון בתים גדולים וכמובן שחלק מהבון טון היו ציורים נחשבים, וגם כהשקעה. ציורים קלאסים לקחו המון זמן לציירם. צייר קלאסי היה מסוגל לסיים ציור אחד בשנה. כי הציור בנוי מהמון שכבות. בעוד שהציירים המודרניים ציירו המון, והרבה פעמים בלי שכבות נוספות. הציורים שלהם באותה תקופה נראו לאנשים כמו סקיצות לציור ולא ציור מוגמר. הנציג מעניין של הציירים האלה היה ואן גוך, שבחייו הצליח למכור רק עבודה אחת. הוא נחשב בתקופתו לצייר שמצייר כמו ילד, ישר מהשפורפרת בלי לערבב, בצבעים נקיים. ב10 שנות עבודתו כצייר, הוא צייר מאות ציורים. לפעמים 3 ציורים ביום. אף צייר קלאסי לא היה יכול להגיע להספק כזה. השוק דרש המון ציורים, הסוחרים התחילו לשכנע את הקהל שציור מודרני הוא הבון טון האופנתי, למרות שרוב הקונים לא הבינו אותם, אבל קנו בגלל ההשקעה וההמלצות של הסוחרים. כך הם דחפו הסוחרים את הציור ה"מכוער" קדימה, כי פשוט היה אפשר לייצר ממנו כמויות, הרבה יותר מאשר ציור קלאסי. סוף שיעור ההיסטוריה של הציור המודרני. לא חובה לקרוא לילה טוף
מירה
הקלאסי כנותן תוקף לאומנות טובה. מי שבעצם החליט על זה היו דוקא סוחרי האומנות. במחצית המאה ה19 התרחבה מאוד הבורגנות הגבוהה. הייתה פריחה כלכלית, בנו המון בתים גדולים וכמובן שחלק מהבון טון היו ציורים נחשבים, וגם כהשקעה. ציורים קלאסים לקחו המון זמן לציירם. צייר קלאסי היה מסוגל לסיים ציור אחד בשנה. כי הציור בנוי מהמון שכבות. בעוד שהציירים המודרניים ציירו המון, והרבה פעמים בלי שכבות נוספות. הציורים שלהם באותה תקופה נראו לאנשים כמו סקיצות לציור ולא ציור מוגמר. הנציג מעניין של הציירים האלה היה ואן גוך, שבחייו הצליח למכור רק עבודה אחת. הוא נחשב בתקופתו לצייר שמצייר כמו ילד, ישר מהשפורפרת בלי לערבב, בצבעים נקיים. ב10 שנות עבודתו כצייר, הוא צייר מאות ציורים. לפעמים 3 ציורים ביום. אף צייר קלאסי לא היה יכול להגיע להספק כזה. השוק דרש המון ציורים, הסוחרים התחילו לשכנע את הקהל שציור מודרני הוא הבון טון האופנתי, למרות שרוב הקונים לא הבינו אותם, אבל קנו בגלל ההשקעה וההמלצות של הסוחרים. כך הם דחפו הסוחרים את הציור ה"מכוער" קדימה, כי פשוט היה אפשר לייצר ממנו כמויות, הרבה יותר מאשר ציור קלאסי. סוף שיעור ההיסטוריה של הציור המודרני. לא חובה לקרוא לילה טוף