קצרים לשבת - שבת שלום

[מור שלז]

../images/Emo26.gifקצרים לשבת - שבת שלום../images/Emo265.gif../images/Emo36.gif

 

[עוד נועה]

בוקר מקסים על החוף בנהריה../images/Emo42.gif

נראה שהפציעה המוזרה שכואבת כל יום במקום אחר, בדרך החוצה

. הגיע הזמן

לא רציתי לשים שעון הבוקר כדי לא להעיר את האחרים. סמכתי על השעון הפנימי שיעיר אותי בזמן

. זה עבד. בשש וחצי כבר הייתי בחוף, מול השמש שעלתה על הטיילת. פעם ראשונה שהעזתי לרוץ עם טופ בלבד. (מלבד באימוני החלפה). ממילא אף אחד לא מכיר אותי. סיבה מצויינת לא למות מחום

האם אעיז לעשות את זה גם ליד הבית? כמעט שעה ריצה. לא רציתי להגזים. מקווה להתחיל לשוב לנפח הריצה שלי בקרוב.

 

[ofec bar]

משנה מקום משנה מזל

אתמול בספונטניות ובתוך חצי שעה כ-ל הרהיטים בחדר שלי שינו מקום ועכשיו הדברים נראים הרבה יותר טוב! בגישת הפאנגשרוני, הארונית עם הספרים בכיוון הרגליים שלי כדי שהחומר יעבור דרך הרגליים לראש, ונעלי הריצה מתחת למיטה כדי מתישהו להצליח לקום לאימוני בוקר. עכשיו גם החדר מספיק מרווח כדי שיהיה אפשר לרקוד בו או לצייר על הרצפה וזה מה שחשוב לקראת הקיץ שמתקרב. אבל תוך כדי הזזת הרהיטים קלטתי משהו מוזר: הסידור החדש של הרהיטים בחדרי הירושלמי זהה לאיך שהיו הרהיטים בחדר הישן שלי ברחובות. מעניין מה זה אומר עלי... ואפרופו נעלי ריצה, לפני החג הספקתי לקנות נעלי ריצה חדשות וההבדל משמעותי! בכל פעם אני מופתעת מחדש איזה הבדל גדול הנעליים עושות.

 

[ילדונט]

שוב מתחשק לי אופניים ../images/Emo10.gif

למה

? כי בא לי לרכב שטח ממש. לא בשבילי הירקון או על טיילת. לרכב בעיר זה לא כיף, עם כל המדרכות והרמזורים וה... עיר. לרכב לבד בשטח זה מפחיד לי. לחזור לקבוצה אני לא יכולה כי לחודשים הקרובים אני נהגת יחידה בבית ולא יכולה להיעדר בשישי בבוקר בשעות הפיזור לגן ולביה"ס. מבאס לי.

 

[wonderMem]

לקבוצה שלי (x-team) יש אימון שטח אחה"צ

אז אולי תוכלי להצטרף. לדעתי זה בימי שלישי.

 

[עוד נועה]

מזדהה איתך... ייתכן שיש לי פתרון, אם יתאים.

זו אכן בעיה לרכוב על אופניים כשצריך לפזר ילדים בבוקר ואין מי שינהג. מכירה מקרוב. ה

ברור לגמרי. אז קודם כל

פתרון אפשרי - להגיע לבן שמן וללוות אותי ברכיבה.... אם שבילים לבנים מתאימים לך, זה יכול להיות יופי. אולי תצליחי לפתות אותי לנסות גם על אופני שטח.... יש מצב? (פנויה באמצ"ש בשני ובחמישי ואוטוטו - כל השבוע). אם יש לך מסלול שווה שמתאים לשתינו, יכולה להגיע אלייך.

 

[ילדונט]

../images/Emo62.gif

אני אנסה לראות אם ואיך מסתדר לי, ונמשיך במסרים.

 

[גמדים קטנים]

רכיבה מעולה, ריצה איומה

הבוקר שברתי שיא בית > ארקפה רמת החיל. 25 דקות! פעם זה היה לוקח לי 40. טוב, פעם הייתי יותר ממושמעת לחוקי התנועה (5:30 בבוקר, אני לא מתכוונת לעמוד ברמזור, וכל מי שזה מפריע לו, שיבדוק טוב טוב איך הוא חוצה את הרמזור מרמת החיל להדר יוסף בריצות בוקר), ופעם היו לי אופניים אחרים. הורדתי הילוך כדי לבדוק את התיאוריה שהריצה אחרי רכיבה בקאדנס גבוה מהירה יותר. לא נראה לי. הריצה היתה זוועה. פתחתי אותה עם תחושת בחילה קלה, שהגעתי למסקנה שהיא פסיכולוגית כי נמאס לי לרוץ בפארק. בהדרגה הבנתי שזה יותר פיזי ממנטאלי, אבל המשכתי לאט והיה בסדר. אחרי 13 ק"מ התחלתי להישבר, היה לי חם נורא, כל הזמן עצרתי לשתות ושפכתי על עצמי מים וזה לא עזר. ואז גם הבחילה חזרה ובגדול, וסיימתי בהליכה. אני מנסה להבין מה עשיתי שזה הגיע לי ולא מצליחה. איזה גועל! מזל שריצות כאלה הן נדירות.

 

[עוד נועה]

ברור מה עושים להמנע מבחילה...

שבוע הבא בואי לבן שמן בשבת בבוקר. איזור אקלים אחר כמו שאת יודעת. הכי חשוב - תרגישי טוב ובפולניה אומרים, רכבי בזהירות...

 

[גמדים קטנים]

את יודעת איך זה בן שמן

אני יכולה להגיע רק אם את משדלת עוד מישהו להצטרף. אגב, כרגע זאת התוכנית

 

[עדי יותם]

מזל שזה לעתים נדירות. סחתיין על הרכיבה!

 

[רצה רחוק]

עונג שבת

אחרי שאתמול נסחפתי בריצת שטח עם קבוצה, לקצבים מהירים מדי עבורי, וסיימתי מותשת לחלוטין, הגעתי הבוקר עם הפרטנר לרכיבה קבוצתית, כאשר בתכנית להאריך את המסלול באופן פרטי. יצאנו מהכרמל, התגלגלנו למרגלות ההר, נפגשנו שם עם הקבוצה ויצאנו לדרך. כביש 4, עליה לבית אורן, לא קל אבל אני רוכבת במתינות, לא הורגת את עצמי. מגיעים לצומת דמון, יורדים חזרה לכיוון כלא דמון לאסוף את האחרונים, שוב עולים, ממשיכים לעוספיה. כאן נפרדנו מהקבוצה והמשכנו לדלית אל כרמל, אליקים, בא"ח גולני, גבעת עדה. עוצרים לקפה בגבעת עדה. ממשיכים לבנימינה, כביש 4 וטיפוס תחת שמש קופחת בכביש פרויד חזרה לכרמל, המשך טיפוס לכיוון האוניברסיטה וסיום אחרי 120 ק"מ עם 1500 מ' טיפוס. "למה לא כל יום שבת?"

 

[ענת ABA]

ליום אחד נהיינו אירופה

היתה הבוקר רכיבת זיכרון לגיא תמרי ז"ל. גיא נהרג באפריל האחרון ע"י נהגת שחזרה ממשמרת לילה. בקיצור נמרץ, אחת החוויות החזקות שהיו לי בתקופה האחרונה. כשהגענו לבן שמן וחיכינו לרמזור ירוק, הגיע מולנו נחיל של רוכבים, לא הספקתי לומר רובינזון קרוזו ומאחורינו הגיע נחיל נוסף. כשנכנסנו לבן שמן, לא ראינו איפה הסוף של האנשים כי היו כ"כ הרבה. לפי ההערכות, היו באזור ה-1000 איש, אם לא יותר. המשטרה חסמה את כל כביש 40 מבן שמן ועד מחנה בילו. אותה משטרה שמכפילה עלויות אבטחה של תחרויות ובגללה מתבטלות תחרויות. אותה משטרה שאמורה להיות שם בשבילנו, הרוכבים. היום היא היתה בגדול. בכל צומת שוטר אחד לפחות עם ניידת או אופנוע. אחרי שהסתובבנו והתחלנו לחזור, ראינו שיירה ארוכה של מכוניות שנוסעת אחרי רכב הליווי האחרון במהירות מאד איטית, בלי לצפור. לרגע הרגשתי באירופה. אחרי מספר צמתים היתה נוסעת שצרחה על שוטר שחוסם לה את התנועה והיא רוצה להגיע הביתה אחרי משמרת של 13 שעות. אני לא רוצה להיות אנוכית, אבל באותו רגע עלתה בי תחושה של "מגיע לה" - אנחנו פה בשביל להשאר. אנחנו נמצאים על הכביש וכפופים לאותם חוקי התנועה. אין סיבה שנעלה על הכביש בתחושה של מטווח. בסוף, אחרי נסיעה לא ארוכה, לא מאד קשה ועם תחושה אדירה של כוח ואחדות של מאות רוכבים, חיבוק לשרון, אשתו של גיא ונסיעה הביתה כשבשוליים ישנם הרבה רוכבים, שנמצאים שם בדיוק כמונו, הנהגים. אני רוצה לנצל את הבמה הוירטואלית שלנו כדי להודות לחברת צימוק שהפיקה את האירוע, בלי פרסום בראש חוצות, עם נחישות, התמדה ואמירה - אנחנו פה בשביל להשאר. חבל שאנחנו מקבלים חוויה של אירופה בזכות דמם של היקרים לנו. יהי זכרו ברוך

 

[ofec bar]

המלצה למתלה קיר לאופני שטח

אחרי משא ומתן עם השותפה, "זכיתי" להכניס את מכונת התפירה למרפסת בתנאי שהאופניים נכנסים אלי לחדר. כעת מחפשת מתלה קיר לאופני השטח שלי ומחפשת המלצה למשהו ידידותי לאופניים. למישהי יש נסיון? ואם כבר אז כבר - איפה האופניים שלכן גרות? בסלון על הטריינר? במחסן? בחדר שינה?

 

[efratramati]

מחנה אימונים מקסים בגולן הסתיים היום

מחנה האימונים הראשון של הקבוצה שלי הסתיים היום. שלושה ימים גדושים של רכיבות, שחיה וקצת ריצות אי שם בגולן. היום ככה לקינוח, טריאתלון לא ממש קצר. שחיה. רכיבה מקסימה ברוחות מטורפות והריצה הכי ארוכה שעשינו במחנה הזה. צפון הגולן מרגיש כמעט כמו טוסקנה. כרמים. ירוק. מים. נכון חלק כבר צהוב ובאמצע היום חם, אבל בכל זאת. מאגרים מלאי מים שמתפקדים על תקן אגמים, וכשמרימים את הראש רואים שנותר עדיין קצת שלג בראש החרמון. ממש עולם אחר. אה ושכחתי מאמנים משקיעים, חברי קבוצה כיפיים, אורחים נחמדים שהצטרפו אלינו ומדקר אחד שליווה אותנו ועזר לי להיפטר מההתקררות ולצלוח את הדרך הדי ראדיקלית שבחרתי לי כדי לחזור מחופשת המחלה שלי

חזרתי עם המון דובדבנים ושני בקבוקי יין, ועכשיו אני מתאמצת להחזיק את העיניים פקוחות עד לארוחת יום ההולדת של הגדולה שלי

 

[גמדים קטנים]

נשמע נהדר!

 

[נעמי של פז]

../images/Emo234.gif שבת ../images/Emo9.gif

הייתה לי הרגשה שיגיעו ממש מעט חברה, אבל ב 06:30 (תודו שזה ממש אמצע היום לא?) התקבצו לא מעט מאתנו. יצאנו בזמן לרכיבה קלה יחסית - נהריה, עכו, צומת אחיהוד, צ. סומך, קריון וחזרה. רכבנו בכייף כזה. מזג האוויר היה אופטימלי והאיר לנו פנים. בדרך קפץ לנו ה-

כשאנו קולטים נחש צפע על הכביש, ממש במסלול שלנו. עוקפים אותו בבהלה ואח"כ מגלים שהוא כבר דרוס אבל נראה מאוד שלם / חי

זה היה מבהיל. כשהגענו לנהריה חלק מהחברה המשיכו לראש הנקרה וחזרה. אני מפאת תכנון ספונטני לטיול - חוזרת הביתה שמחה ומאושרת. פתאום קלטתי כמה התגעגעתי לרכיבת "סתם" - לכייף, עם החברה. עם כל התחרויות שהיו לי לאחרונה וכל האימונים לקראת המשפחה שילמה מחיר לא קטן, בסובלנות גדולה כלפי. טוב שעכשיו אפשר להיות ביחד, בלי שאני שפוכה לטיול משותף. וסליחה נועה שלא נפגשנו. אני בטוחה שתביני.

 

[גמדים קטנים]

טוב, שחיתי בים

כל הדיבורים האלה על מדוזות מתקרבות התחילו להלחיץ אותי, ואמרתי לעצמי אם לא עכשיו אימתי? אני לא יכולה להגיד שהיה תענוג, אבל גם לא סבלתי. בהתחשב בזה שהייתי בים של תל אביב בשבת בצהריים, בלי משקפת ובלי משקפיים, והים היה איכסה - אולי זה השג. החלק הכי גרוע היה ברכיבה לים. כבר שכחתי כמה מוזר העולם נראה עם משקפיים (ולא עדשות), חוויה פסיכודלית משהו. שחיתי קרוב מאד לחוף, חלק חזה, חלק בחיקוי שלי לחתירה. הכי חשוב שהכתף לא כאבה - מדהים! מוכנה לתת לזה עוד צ'אנס, אני מניחה, אבל אולי כדאי לדוג את המשקפת בחזרה מאחותי.

 

[tamark4]

אל תכנסי עם משקפת - סכנת התמכרות

 

[גמדים קטנים]

"לי זה לא יקרה"