וויליאמס בלי ספק היה אחד הגדולים
אבל לדעתי הוא *היה* וכרגע רוכב על הצלחת העבר שלו (הוא אגב גם הלחין את אות הפתיחה של אולימפיאדת לוס אנג'לס ב-84'). הוא אחד ממלחיני כלי הנשיפה הגדולים שהיו, ומהקצביים. אפשר לשמוע את סימן ההיכר הזה כבר בסידרה 'מנהרת הזמן' הידועה (מ-1966), וכמובן בסרטים שבאו אח"כ. נראה לי שהוא חייב את עיקר הצלחתו ללוקאס ושפילברג שאיתם עבד, כי נראה שהטעם המשותף שלהם היה המפתח להצלחה. כשהוא עבד עם אחרים הוא נשמע פחות מדהים ופחות מעניין. כך למשל, המקהלה הנהדרת שהיתה בפסקול ה'ג'די' לא חזרה ככל ששמעתי, וזה חבל; אבל הווארד שור החזיר את המקהלות בגדול בפסקול שרה"ט, ושם דגש שלא נשמע עד כה על הצד הווקאלי. אני מעריך שהוא חייב משהו לויליאמס על כך. אגב עוד מלחין מצויין ופורה מאוד - ג'רי גולדסמית', שהלחין המון סרטים בשנות השבעים והשמונים. הוא זכור אולי במיוחד בזכות 'הנוסע השמיני' הראשון (בשני החליף אותו מלחין צעיר שגילה קאמרון - ג'יימס הורנר, שעשה עבודה מרשימה באותה שנה ב'שם הוורד', והמשיך איתו גם ל'טיטאניק'). קראתי פעם מאמר שטוען שהמוזיקאים האלה ממשיכים את המסורת הוואגנריאנית, ואם כן זה רק מתאים לצורך הדראמה שהם אמורים לייצר לסרטים.