שאלה: איפה ניתן להתחסן נגד

[עמית@]

אתמול אמא שלי סיפרה לי,

שאותנו היא שמה במיטה עם בקבוק שוקו (הא! טיפולי השיניים שלי מאיפה...) ומוצץ- סגרה את הדלת ולא נכנסה עד למחרת בבוקר - אה, ואחרי כמה לילות כאלה ישנו לילה שלם (מה שמסביר למה היא מתנגדת נחרצות לכך שתמר ישנה איתנו, הרבה על הידיים ועוד יונקת בגיל המתועב של שנה) ואמא שלי נכנסה להריון בקלות מכאיבה, לא הניקה שנייה, ואין לי ספק שאנחנו יקרים לה (בדרכה

) אנחנו מוותרים על הרבה דברים עבור ילדינו- וגם אני לא בעד השיטה באופן גורף- אבל מפה ועד להכריז שבגלל שעברתי טיפולים אני צריכה להתנהג לפי א' ולא לפי ב' ?? נו שוין.

 

[Anu]

אמא שלי מדברת בסגנון אמא שלך!

"מעין מפונק, הוא כל היום על הידיים, הוא צריך לתת אמא לנוח צריך לשים אותו בשבע בערב עם בקבוק במיטה ושישן עד הבוקר" וכו' מדהים אותי מחדש כל פעם איך יצאתי קצת נורמלית עם שיטות החינוך הנוקשות שעשו עלי. גם אמא שלי נכנסה להריון בקלות מדהימה. נדמה לי שהפלוס בטיפולים שעברתי זה שהאמהות עושה לי מאוד טוב ואני שמה פס על הסביבה והערותיה.

 

[מרב.]

אמא שלךךךךך-

באמת משהו מיוחד. ואני אמנע מפרצופים כלשהם.

 

[ריטה1]

ויש הורים שרדופים בעצמם

ואני רוצה לספר 2 סיפורים שאת הרקע שלהם חלקכם מכירים: בת דוד של יזהר שעברה טיפולים יחד איתנו, לבסוף נכנסה להריון, והפילה בחודש שישי תאומים, וחובקת היום תינוקת מדהימה בת חצי שנה, קשורה לילדה שלה מעל ומעבר להורה רגיל, הם ישנים איתה ביחד בלילה כי קשה להם להיפרד ממנה, הילדה מטופלת ע"י מטפלת ולא בגן-כי הם מוכנים לשלם כיפליים עבור טיפול של אחד על אחד. זו זכותם המלאה, אני מכבד ומעריכה את הדרך שלהם. וגם חברה שלי שעברה לידה טראומטית (התפוצץ לה כלי דם בראש.. מי שזוכר את הסיפור), הילדה שלהם בת 11 חודשים והיא בהריון, ועדיין הם מרדימים אותה על הידיים- הערתי לה בעדינות שכדי לה להתחיל להרדים אותה לבד (גם מסיבות בריאותיות שלה עצמה)אבל היא לא מוכנה לשמוע.וזו זכותה והדרך שלה- שאיתה היא צריכה להתמודד. כל אחד בוחר את הדרך שלו, בגלל סיבות אילו או אחרות, הטיפולים שעברנו, או הריונות טראומטיים, או כל דבר אחר- לא הופך את האוצר שלנו ליקר יותר מילד שבא פשוט מאהבה, זה מה שיטען ההגיון, אבל נגד הרגש אין לאף אחד מה להתווכח. אני מאמינה שאותה אמא הייתה מתנהגת זהה, גם אם הילד שלה היה מגיע לעולם בדרך טבעית.

 

[ליאור של חנה]

אני כן חושב שלהיותנו הורים מטיפולים

יש השלכות על התנהלותינו ויותר מזה - יש בהחלט ציפיות מוצדקות מאיתנו ואני אסביר ראשית, לא פעם קרה ששמנו כאן הודעה על נטישת ילד או מעשה מזלזל אחר בשלומו. כמעט תמיד מתפלק משפט ברוח : ככה זה כשיש ילדים בקלות ו/או הרבה. למה הכוונה - אין לי ספק שאני ורבים אחרים פה ולא רק פה ירימו גבה לו נראה ידיעה עיתון ברוח : "ילד שנולד לאחר 8 שנות טיפולים ננעל כל יום בבית בזמן שהוריו הלכו לסופר" אוקיי - אז לי ברור שיש שוני אבל לגבי מושלמות ? ברגע שיסבירו לי מה זה נקרא הורה מושלם (90-60-90 ?) אז אוכל לבדוק האם אנחנו כקבוצה באופן סטטיסטי מושלמים יותר או פחות ולגבי חיסון - זה בערכה מיוחדת יחד עם כדורים נגד קנאה להריוניות, טיפות מיוחדות לשיפור הזוגיות, משחה למניעת שריטות בהמתנה לבטא ומזרון מיוחד לספיגת נפילות של קבלת שליליים

 

[אפרת12]

תמיד תענוג לקרוא את ההודעות שלך

יכולת אבחנה ויכולת ביטוי נדירות

 

[Anu]

../images/Emo45.gif

 

[קרן משם]

ואני חולקת על דבריך

[ברוח האמנה] קורה שמתפלקים משפטים קרי "ככה זה כשיש ילדים בקלות ו/או הרבה", שמעתי זאת לא פעם ואני לא מסכימה עם זה, לדעתי ילד שהשאירו אותו ברכב זאת התעללות ולא אכפת לי אם הוא ילד אחרי טיפולים או לא, השורה התחתונה זה שהילד ננטש. כל ילד הוא עולם ומלואו להוריו, בין אם יש 1 או 5 או יותר. ומדובר על דרכי חינוך שבחרתי בהם ויש לי הזכות המלאה לבחור בכל דרך שנראית לי, אין לאפ'חד הלגיטימציה לשלול ממני את הזכויות האלה שלי. אגב, שאלה: הורה שלא עבר טיפולים מקבל את הלגיטימציה לנטוש את ילדיו, להרעיבם ושאר ירקות כי הרי לו הם באו בקלות? האם עונשו יהיה קל יותר מהורה שילדיו הגיעו אחרי טיפולים? אני הרי אזדעזע באותה מידה אם אשמע שהנ"ל קרה לילד שבא אחרי טיפולים. אגב, אני לא יודעת מה דעתכם בנושא [טיפולים שעברנו לפני שנים] אבל אני "משתדלת לשכוח" שעברתי טיפולים ושילדיי נולדו פגים...לשכוח -אני מתכוונת ביום יום שלי- זה לא נמצא איתי כמו תיק מאחורי גבי, מה שכן נמצא איתי יום יום שעה שעה אלה ילדיי ועובדת היותי אמא-אמא נקודה.

 

[יעלחול]

אפילו הרופאים מתייחסים להריון שנוצר

בטיפולים כאל הריון יקר יותר, ועם כל זה שנעמה לי תשומת הלב הקפדנית והמיוחדת, זה תמיד נראה לי צורם ולא נכון. יעל

 

[גילגיל אם הבנים]

דקה אחרי שידעתי שאני בהריון

כבר הספקתי לשכוח איך "עשיתי" את ההריון הזה. הילדים שלי הם ילדים רגילים לחלוטין !!!!!!!!!! אני לא אמא הסטרית, אני נותנת להם מרחב מחייה. שלוות הנפש שלי לא פחות חשובה. כמו גם לנקות את הבית

.

 

[חנה של ליאור]

דבר אחד מאוד לא אהבתי בהודעה הזאת

(לא של קרן, אלא ההודעה המקושרת) והיא ההצגה של הדברים כאילו הכותבת מחזיקה אצלה את האמת האבסולוטית. הנימה הזאת הופיעה גם בעוד הודעות בשרשור, בלי קשר לדיעה הספציפית שבה מחזיקה כותבת ההודעה. לי יש את דעתי המוצקה ביותר לגבי שיטת ה 5 דקות אבל מעולם לא הטחתי אותה בפני מי שחושבת אחת. אם היו שואלים אותי, הייתי יכולה לכתוב משהו בסגנון "יש לי רעיון לשיטה אחרת" ובטוח שלא הייתי מנסה להציג אותה כאמא לא טובה או מתעללת. יעל לא שאלה את דעתי אלא חיפשה חיזוק אצל אלו שדוגלות בשיטה ואני (אם הייתי משתתפת בפורום תאומים ושלישיות) הייתי נמנעת מלהגיב לשאלה שלה. הקשר היחד בין גישתי לבין העובדה שעברתי טיפולים הם אותן 4 שנים של ציפיה להריון שבהן קראתי כל פורום הורות שנקרה בדרכי וגיבשתי את הגישה שלי לחינוך. אני חושבת שאם הייתי נכנסת להריון חודש אחרי שהתחלנו לנסות הייתי מגדלת אחרת את שיר כי האמנתי בדברים אחרים ולא בגלל ששיר יקרה לי כיום יותר ממה שהיתה יקרה לי אילו היתה מגיעה בקלות.

 

[מיכל @]

זה כל מה שביקשתי!!

שבשרשור כזה שמבקש ומחפש תמיכה, לא יתחילו שוב ההטפות! ושתבינו, יעל פתחה שרשור בנושא השבוע, והוא היה מלא ויכוחים לוהטים על לגיטימיות השיטה. אז למה שוב? למה לא להתרכז במה שביקשה הכותבת המקורית של השרשור?

ולגבי כותבת ההודעה הספציפית הזאת - מדובר בבחורה שקופצת רק מדי פעם לפורום, מגיבה באופן פרובוקטיבי ופנאטי רק להודעות בנושא 5 הדקות או הנקה. באופן אישי, אני הפסקתי להתעניין אחרי שהיא כתבה "אין חיים מעבר לאמהות". מעצם התפיסה שלי את עצמי ואת משפחתי, המשפט הזה כל כך לא נכון, שלא נראה לי שלכותבת של משפט כזה יש משהו לתרום לדיון, לפחות מבחינתי.

 

[מיכל ק-ש]

למה להתחסן? למה זה מפריע לך בכלל?

את לא רוצה להעלות זאת לדיון, אבל זה עלה, אז הנה דעתי: גם אני נקטתי בשיטת 5 הדקות ואני בטוחה שעשיתי דבר נהדר עבור אופק ועבורנו. מתינוקת שהפכה יותר ויותר לחסרת מנוחה, מצוברחת ובוכיה ומשני הורים עייפים ומרוטים, זכיתי בתוך כמה ימים בתינוקת רגועה, עירנית ומאושרת וב-2 הורים קשובים עוד יותר לצרכיה והנכונים לכל ציוץ ופיפס שלה ברוגע ובעירנות מקסימליים. אני כל כך שלמה עם השיטה ובאמת לא מצליחה להבין מה הטרראם הגדול סביבה. השינוי הוא הרי כל כך מהיר, עניין של כמה ימים וזהו. אז הילדים בוכים. אז מה?! קרן, אני לא מכירה אותך ומתנצלת אם אני נשמעת חצופה, אבל תבדקי טוב עם עצמך למה הודעות כאלה מפריעות לך. לי ההודעות והדעות האלה ממש לא מזיזות, גם כי אני יודעת מה השיטה עשתה עבורנו ומה "המחיר" הזעום בעיני ששילמנו עבורה. אבל קודם כל ולפני הכל - כי זו היתה בחירה והחלטה שלי, עבור המשפחה שלי, שאף אחד לא מכיר אותה טוב כמוני ולא יכול דעת יותר טוב ממני מה נכון עבורה. כנ"ל לגבי כל ההחלטות שלקחתי ואקח. כל ההצלחות והטעויות הן שלי בלבד (ושל בעלי כמובן). אני יכולה להקשיב לדעות, עצות ורעיונות, אבל מי שקובע ומי שמחליט ויודע הכי טוב מה נכון, הוא אני. מה גם שבעיני צרכי האם (והאב) חשובים מאוד. כאשר צרכים אלו מתמלאים, התינוק זוכה בהורים טובים יותר הממלאים את צרכיו טוב יותר. אני יודעת שאני אמא טובה. אני לא מושלמת ואין אף הורה מושלם. ואני לא מבינה איך נושא הטיפולים קשור בכלל. הטיפולים היו האמצעי להיכנס להריון. מרגע ההריון, הגענו לאותה ישורת כמו הורים אחרים. וזכותך לגדל את ילדיך כמו כל הורה אחר שילדיו נולדו בשיטה הטבעית. אני בטוחה שאת אמא נהדרת.

 

[דוק26]

אני מסכימה עם כל מה שכתבתם כאן.

כשבני הבכור נולד, החלטתי שאני לא מגדלת אותו בצל העובדה שחיכינו לו 4 שנים ועברנו טיפולים והפריות כדי להיכנס להריון. זאת לא אשמתו. לו לקח להגיע בדיוק 9 חודשים כמו כל תינוק אחר. ואכן אני משתדלת ליישם את זה. זה נכון שאני חרדה אבל אני גם טיפוס חרד ללא קשר לילדים ולמרות הכל אני משתדלת לא למנוע ממנו שום דבר כולל טיפוסים על סולמות שהלב שלי בתחתונים. לכן, הודעות מהסוג שצוטט פה לא מצליחות להרגיז אותי משום שאני לא חושבת שיש מישהו שיכול להחזיק באמת האבסולוטית. הבן שלי בן שנתיים ושבעה חודשים ועד גיל שנה וחצי הרדמתי אותו בידיים משום שהייתי בטוחה שככה מרדימים ילדים. לא ניסיתי אפילו לתת לו להרדם לבד. אני בעיקרון נגד שיטת ה- 5 דקות או ה- 2 דקות משום שאני רואה בזה סוג של אילוף ואני יודעת שזה עובד אבל מצד שני אני גם לא יודעת מה זה להתעורר 8 פעמים בלילה כמו שמיכל מתארת משום שהבן שלי מגיל 7 חודשים הפסיק לאכול מעצמו בלילות (הוא ינק עד גיל 5 חודשים) ומאז הוא ישן לילות מלאים למעט בתקופה האחרונה שיש לו המון חלומות והא יכול הלתעורר כמה פעמים בלילה ולבוא לחדר שלנו אבל או שאני מחזירה אותו למיטה שלו והא נרדם ישר או שאני עוברת לישון לידו לכמה זמן ואז חוזרת למיטה שלנו. הוא גם ישן איתנו שנה שלמה במיטה ולא בגלל שאני מאמינה גדולה שעיקרון הרצף אלא זה פשוט התחיל מטעות שעשינו ובשיטת הפיחות הזוחל זה עבר לשינה מלאה איתנו. עד שבאמצע ההריון הנוכחי החלטתי שזהו והעברנו אותו חזרה לחדר שלו. כל כך פחדתי מהמעבר אבל לתדהמתנו הוא היה חלק. היום הוא גם נמצא אצלי בידיים עד שהוא מתעייף ואז עובר לספה לידי ונרדם לבד. אנחנו גרים בשתי קומות ואני לא מרגישה צורך שהוא יירדם לבד בקומה השניה ולכן הוא נרדם על הספה וכאחד מאיתנו עולה לישון מעלים אותו למיטה שלו. אני חושבת שכל אחד עושה ורשאי לעשות את מה שמתאים לו ואף אחד לא יכול לבוא בטענות כל עוד זה בגבולות הסביר (והגבולות הללו כל כך רחבים) וזה דבילי להגיד ששיטת ה- 5 דקות היא התעללות בילדים. מילים קל מאד להוציא.אסנת

 

[קרן משם]

מיכל, קראתי חלקים מהודעתך אבל

מה שמשך את עיני ועליו אני חייבת להשיב זה: "קרן, אני לא מכירה אותך ומתנצלת אם אני נשמעת חצופה, אבל תבדקי טוב עם עצמך למה הודעות כאלה מפריעות לך" מסיבה אחת ואחת בלבד-התשובה נמצאת בהודעתה של חנה, אני לא מצפה ליותר או פחות ממה שחנה כתבה, זה מוגסם לבקש לדעתך?! לאפ'חד מאיתנו אין הזכות לשפוט אפ'חד אחר! אין דבר כזה אמת אבסולוטית. אין לי בעיה עם שיטת 5 הדקות [אותה אימצתי] ועם הנקה מלאה/אי הנקה [לצערי לא הנקתי] כן יש לי בעיה שמציגים זאת בצורה מקוממת, שאני אמא פחות טובה כי Y או כי Z! גם יש לי מה לומר, גם לי יש דיעות ודרגי חינוך משלי...שמעולם, אבל מעולם לא הצגתי אותם כאמת אבסולוטית!! ילדיי בני 3, 2 בנושאים המדוברים כבר אחרי ממזמן...אותי מקומם מה שציינתי, אין לי הצורך לבדוק שום דבר ביני לבין ביני.

 

[מיכל ק-ש]

את השורה האחרונה של הודעתי קראת?...

ברור לי שאין אמת אבסולוטית, בסך הכל חבל לי שמישהי כמוך תיפגע בגלל אנשים בוטים שחושבים שיש אחת כזו. לא התכוונתי לניתוח פסיכולוגי בגרוש. מצטערת אם כך זה התפרש.

 

[נמרוד123]

מונולוג קצר

אין חיסון

ליאור כתב שאין אמת אחת. אז אל תקחי ללב. אודה לך אם תעביר זאת גם ליוזמת ההודעה המקורית. יש אנשים שסבורים שדעתם היא האחת ויחידה. צריך לקחת את התגובה הזו בדיוק בהקשר הזה - זאת דעתה ע"ס מה שהיא רוצה ומתאים לה ולילדיה. רק שאופן ההתבטאות פוגע ואינו מועיל לאף אחד. מה גם שהגדרת מושלמות ניתן להגדיר גם בצורה הפוכה, כך שלכל שיטה יש יתרונות או חסרונות. (למשל עצמאות מול תלות, הכוח של ההורה ומה שהוא משדר לילד שהוא עושה משהו המנוגד לתפיסתו) גם להורים יש זכות להתמוטט מעייפות. ומה עדיף ? הורה שמתקשר עם הילד שלו מתוך הבנתו או עסוק להקשר לסטנדרטים שאינם מתאימים לו ? וכוונתי היא לא ללכת על שיטה או אופן התנהגות שאינו מתאים לך. זכותו של אדם לומר מה היתרונות של השיטה שלו לטעמו. אך להגדיר אותה כאמת היחידה, זו גישה מטעה. וגם מטעה את מי שטרם נתקל בבעיה. אצלנו אור עד גיל מאוחר נרדם על הידים, כי זה התאים לנו, מבחינת זה שלהרדים אותו במיטה, היה קשה לו ולנו, ועדין היה מוקדם לגילו. ההרדמה על הידים היתה לא קלה לעיתים, ואם אור היה מתעורר בלילה להרדים אותו היה קשה. גם המעבר למיטה לא היה קל אבל הוא נעשה בצורה מדודה - ומתאימה לנו. בסופו של דבר גם אנחנו וגם הילד הרווחנו מזה - אם הוא עייף, קל לו להרדם יותר מאשר בעבר, שהיה עצבני וזומבי. אבל !! כל התהליך היה מבחירה וחשיבה על טובת העניין. לצלוב גישה כלשהיא היא התהליך הקל יותר מאשר לקבל גישה אחת.

 

[חן123]

אני בשוק ../images/Emo2.gif

האם את המונולוג הזה כתב בעלי?

 

[ענת אום יפתח]

או הוא - או סופרת הצללים שלו... ../images/Emo12.gif

אבל כמו שאני מכירה אותו (היי , ומה איתך ? לא מכירה אותו??? ) - זה הוא בלבד , בעצמו בצלמו ובדמותו , במו מקלדתו

.

 

[salpter]

לצערנו היא לא היחידה שחושבת כך.

חברתי הטובה ששמעה שאני רוצה להכניס את הילדה למעוןויצו(לפני המחלה כמובן) אמרה לי, את שכל כך קשה לך להביא ילדים, הולכת וזורקת אותם במעון, בשביל מה את מביאה ילדים ?, בתוספת קללות . לא נדון על המעון , ולא על חמש הדקות, אבל יש אנשים שחושבים שאנחנו צריכים להתייחס אחרת לילדנו. ואני כן מתייחסת עליהם כילדים מיוחדים (אני לא מטרטרת להם במוח תזהרו וכד' ), אבל היו רגעים בטיפול נמרץ שבכיתי על מצב שאולי לא אוכל להביא עוד ילדים וזה מה יש ואת זה צריך להציל, ואני מחזקת את השאר(ההורים) בכך שלהם יש עוד אפשרות, לי אולי לא. ועוד דבר, לי היה אח שמת מוות מיותר, ובגיל הטיפשעשרה נסעתי עם חבר והוא נהג בפראות, לא ידעתי איך לעצור אותו, ואז אמרתי :'' להורים שלי יש כבר קבר אחד , הם לא צריכים עוד אחד'' בחיים הם לא חינכו אותי לזה אבל זה יצא. חייבת לסיים.