תלונה לאימא

[Breaking Wave]

../images/Emo26.gif תלונה לאימא ../images/Emo46.gif ../images/Emo36.gif

יש לי רישמת תלונות וקיטורים אבל אחת שממש ממש אבל ממש מציקה לי!! היא לא רוצה להפסיק לשגע אותי !!

כל פעם שאני יוצאת היא מגבילה אותי לשעות כמו 2 גג 2 וחצי !! כאילו אני ילדה בוגרת ואחראית והיא כל הזמן אומרת לי את זה אבל ברגע שזה קשור ליציאות או משהו כזה היא לא מסכימה לי לחזור יותר מאוחר מ-2 2 וחצי!! וזה לא רק השעה שהיא אומרת לי לחזור בה... זה עוד מלאן שאלות שעד שאני לא עונה לה על כולן היא לא משחררת אותי... ואם חססססס וחלילה לא עניתי לה על איזו שאלה היא מתולוננת שאני לא משתפת אותה במה שקורה איתי ובחיים שלי ושאני לא מספיק פתוחה איתה.. מה לעשות אני ל-א בן אדם פתוח ואי אפשר ללחוץ עלי לספר הכל... וזה לא נגמר פה.. בנוסף לחקירות הצולבות שהיא עושה לי מתי את הולכת? מתי את חוזרת? לאן את הולכת? איך את הולכת? איך את חוזרת? עם מי את הולכת? (כאילו מה אני גם צריכה לפרט לה שמות ?!?! כשאני אומרת לה שיש מישהו\י שהיא לא מכירה היא בכל זאת רוצה שם, כאילו מזה יעזור לה?!?!) אחרי כל השאלותתתתת מגיע השיגועים הגדולים שאני יכולה להתחרפן מהם לפני שאני יוצאת... היא משגעת אותי לא פחות מחצי שעה של הרצאה על כמה שאני צריכה להיזהר מאנסים, שודדים, רוצחים, מחבלים, אנשים מוזרים, פועלים זרים, ועוד כל מיני שדים למינהם... כאילו שאני לא יודעת שצריך להיזהר מאנשים שנראים לי חשודים ולשמור על עצמי, כאילו שאני לא יודעת שצריך ללכת בסביבה מוארת ולא חשוכה עם הרבה אנשים מסביב,כאילו שאני לא יודעת שאני צריכה לא ללכת לבד בחושך או לעלות בטרמפים עם זרים ברכב(פעם אחת היא גם אמרה לי לא לעלות עם השכן שהוא בן 18 והיא מכירה אותו ואת כל המשפחה שלו 10000000 שנה כאילו מה נסגר איתך ?!?!) או לא להתפתות לאנשים שקוראים לי באמצע שום מקום, היא מנגנת לי את זה שוב ושוב לפני כל יציאה ובכל הזדמנות שיש לה !! כאילו דיי !! אני בת 16 וחודש !! אחראית שקולה ועצמאית יודעת את ההרצאות שלה בעל"פ והכי חשוב יודעת להתסתדר !! וכל פעם שאני מדברת איתה על זה בכמה מילים היא סוגרת דיון.. "אני בסה"כ הכל דואגת לך" גרררררררר

היא לא מבינה שכל זה מיותר. ובפעם אחת שהיא אמרה הבנתי. זה לא שיש לי בעיית שכחה או משהו כזה...

 

[הפרי האסור 2003]

נכון

היא בסך הכל דואגת לך ואת יכולה להסביר לה יפה שפעם אחת הספיקה לך. אם היא תמשיך, תתעלמי. את כבר ילדה גדולה!

 

[i l i]

תשמעי בתכלס...

היא דואגת לך.. אני לא מאמינה שהיא עושה את זה מתוך לשגע אותך.. ברור שלך זה מציק אבל מצד שני הבת שלה בת 16 (וחודש) והיא רוצה לדעת לאן הולכת עם מי ועם זה מותר.. חוצמזה 2 2וחצי זה לא כזה נורא.. תלוי מתי... כשאין לימודים זה חרא אבל כשיש זה פול מאוחר... נראה לי שאת תביני אותך שלך יהיו ילדים...

 

[עינת]

יש לך סבלנות

לחכות עד מחר??? עכשיו הראש שלי לא בדיוק עובד

(ככה זה אצל אמהות , לפעמים נגמר להן הסוס

)

 

[LeeCooper69]

מבין את אמא שלך....

לי אין "שעת עוצר".... אבל אני גם לא יוצא מתי שאני רוצה... בכל זאת- אני מניח שאת טינאייג'רית, כך שיש ביצפר והכל... מה שאומר שאמא צודת. תנסי לראות את הצד שלה- היא צודקת לפי דעתי. אם הייתי יוצא בתדירות גבוהה יותר (ולא הייתי גר בחור הזה שאין בו מועדונים) 2 וחצי נראית לי שעה סבירה ביותר

 

[עוד קרן אור]

בואי נראה...

קודם כל, שאלה כנה: שתיים וחצי זו לא שעה מאוחרת מספיק? באמת מעניין. אני לא מצליחה להבין את העניין הזה של יציאה לבילוי שמתחילה רק קרוב לחצות... אבל אני כנראה מרגיזה לא פחות מאמא שלך, כי שתיים וחצי זה בערך המקסימום שאני מאפשרת לבת שלי (היא בת 14.5, קצת קטנה ממך) ולרוב אני מבקשת להגיע לפני כן. לגבי האזהרות החוזרות והנשנות, אני מסכימה עם פרי שכדאי לבקש - בנועם, אם אפשר - ויש סיכוי שאמא תפסיק עם זה. מנסיוני לא סביר שהיא תפסיק, כי לא יעזור כלום - כשנולד הילד הראשון, קורה אצלנו איזה סוויצ' במוח ואנחנו נעשות (וגם נעשים, זה עניין של הורים לא רק של אמהות) הרבה יותר הסטריות ודואגות מכל פיפס. כל פעם שאת יוצאת מהבית, אמא שלך מדמיינת את הרע ביותר. היא לא עושה את זה בכוונה, אבל זה קורה לה. אז היא דואגת להזכיר לך את כל אמצעי הזהירות. תביני אותה, אם את יכולה. היא לא חושבת ששכחת. היא מתה מפחד. אני לא חושבת שאם את לא עונה על סדרת שאלות ותחקירים את לא משתפת בחיים שלך, ואני כן חושבת שזכותך לא לשתף. את בנאדם בפני עצמך ויש לך זכות לפרטיות. אבל אמא שלך מאד רוצה לדעת מיהם החברים שלך, איך קוראים להם, איפה הם גרים, אם אפשר גם איך הם נראים (אני מאד שמחה כשהילדים שלי מביאים חברים הבייתה ואומרים לי, אמא, תכירי, זה X וזו Y, ואז יש לי פרצופים בשביל השמות שאני שומעת), זה חלק ממה שנתפס אצלה - אולי - כחובתה לדאוג לשלומך. אם חס וחלילה לא תגיעי הבייתה עד הבקר, איפה היא תחפש אותך? אצל מי? באיזה חלק של העיר? מה היא תגיד בטלפון לאמא של החברה הטובה שלך לגבי לאן הלכת? קחי בחשבון שהמידע הזה שאת מוסרת הוא כמו פוליסת ביטוח. גם עם הביטוח זה מעצבן שכל הזמן משלמים ולא מקבלים כלום. אבל אז פורצים לך לבית וגונבים את הסטריאו ובלי הביטוח היה צריך לחשוב פעמיים אם לקנות חדש. אמא שלך עושה פוליסת ביטוח נגד סיכון של ילדה-הלכה-לאיבוד. ועוד דבר אחד. שוב, מניסיון. אני יודעת שילדים והורים גורמים זה לזה המון כאב לב והמון כעס. דעי שאני, לפחות, כאשר אני יודעת שאני גורמת כאב לב לילדים שלי, זה מאד כואב לי ואני מאד מנסה לא לחזור על זה. אני מניחה שגם אמא שלך ככה כי זה נראה לי מאד טבעי. אני באמת חושבת שכדאי לנסות לתפוס איתה שיחה. האמת, את בחורה גדולה, אולי תזמיני אותה לכוס קפה ועוגה בקניון איזה יום, תדברו לכן בשקט וגם תהנו זו מחברתה של זו? בת ה-14 שלי עדיין מוכנה להיראות איתי בפומבי (בן ה-18 קצת פחות, אבל לא נורא). שיהיה לך בהצלחה.

 

[faith2]

חמודהה../images/Emo24.gif

תנסי להבין את אימך, שקראתי את הודעתך צפיתי לנערה בת 18-19....אבל את עוד קטנה...תחשבי על זה שרק לפני שנה היית בת 15. 16 זה גיל מאוד צעיר, גיל שכמה שאנחנו חושבים שאנחנו בוגרים אנחנו עדיין לא מספיק בוגרים. זהו גיל הפיתויים...אימך מפחדת על הפרח היקר לה. גם אני בגיל הזה הוגבלתי בשעה, עד היום לא מסכימים לי לעלות עם ידידים מחוץ לעיר שהם נהגים חדשים- וזה לא מרוע- רק מאהבה ודאגה! אימך נשעת לי אישה מאוד אוהבת ומגוננת וזה מאוד לגיטימי- כולנו יודעים שבגיל הזה השיקול דעת שלנו לא הכי בשמיים. בקשר לפתיחות שאמא שלך מעוניינת בה....שתפי אותה, ספרי לה על חייך, אמא לא חייבת להיות רק אמא, היא יכולה להיות חברה טובה- ואפילו הכי טובה. תאמיני לי שלא רק היא- אלא גם את תהיה מאוד מאושרת אם תהיה לך מערכת יחסים פתוחה וחברתית עם אימך...זה דבר שהמון נערות רוצות, אין כמו אמא חברה...סמכי עליי, זה דבר כל כך כיף לדעת שתמיד את יכולה לשתף את אימך בשמחות, בדאגות, בדכאונות ובכל מצב בחיים שעומד מולך בחייך. קבלי את דאגתה באהבה...את עוד צעירה מאוד, סמכי עליי שיש לנו הנערים עוד המון ללמוד בחיים

 

[מרביק1]

תגידי- לא חבל על האנרגיות שאת משקיע

משקיעה בלהתעצבן? בחייך, לא תשני אותה, פשוט תהנהני לה על הכל כמעט, תתני תשובות רגילות, כאלה שהיא יודעת שזה מה שהיא עומדת שלמוע (כמו שאת יודעת מה יהיו השאלות היא תדע מה יהיו התשבות). בסוף הדיאלוגים האלה יחזרו על עצמם וישעממו את שתיכן. לא נראה לי שהיא תפסיק עם זה אבל ממש חבל להתעצבן מזה. זאת אמא שלך, פשוט תגידי לה מה שהיא רוצה לשמוע ותלכי לדרכך.

 

[מייקי69]

תצעקי תצעקי, כמה שיותר

תוציאי את הקיטור, תשחררי את הקריזה (כאן. כאן.) כי להבין אותה - לא תביני, עד... שתהפכי לאמא בעצמך. הנה, גם אני אמא, וקראתי את דברייך בהזדהות מוחלטת. למה? - כי גם אותי שאלו. כי גם לי שמו גבולות. כי גם אותי זה עיצבן לאללה! אין חדש תחת השמש. אז כמו שאני אומרת לבן שלי: התפקיד שלי זה לדאוג, לחקור ולנג'ס, והתפקיד שלך זה לרטון ולבעוט ולנסות למרוד. וזה בסדר. דרכו של עולם.

 

[ophra]

../images/Emo45.gif וואלה....

עפ

('תגעגעגעתי אלייך אשה. בחיי.)

 

[מייקי69]

../images/Emo13.gif

 

[jessy19]

מתוקה...

את בת 16 וחודש, אני עוד חודשיים בת 20 ונשאלת את כל השאלות האלה אבל ככה זה הורים, הם דואגים לנו ואנחנו הילדים צריכים להבין שזה רק מדאגה. ואם את מרגישה שהם לא רואים בך את האחריות, שוחחי איתם על ההרגשה הזאת.

 

[ophra]

בואי נלך עם הפנטזיה...

שאמא שלך לא שואלת כלום(

) לא מגבילה אותך בכלום (

) לא מזהירה לא מתעניינת לא חוקרת לא נותנת הרצאות..... גן עדן ממש, נכון

עכשיו לכי עם הפנטזיה הזו קצת יותר רחוק זה לא מקרה חד פעמי, אלא נוהג מתמשך ככה עובר שבוע, שבועיים, חודשים... ואמא ממשיכה בקשר השתיקה שלה. אני מבטיחה (שומעת אותי???? מבטיחה!) לך שאחרי כמה זמן זה יתחיל להציק לך כשלעצמו. יתחילו מחשבות של: "זהו? לא אכפת לה יותר מתי אני חוזרת?" "לא מעניין אותה מה אני עושה בזמן שלי? מי החברים שלי?" "מה היא לא מפחדת שיקרה לי משהו?" הורים מציקים ודאגנים זה תיק וזה מעיק אבל זה לפעמים עדיף, בהרבה, על הורים שמתנהגים כאילו לא אכפת להם. רק נקודה למחשבה עפ

(אמא של גורים שיום אחד בוודאי יתלוננו על ניג'וסים בעצמם)

 

[LeeCooper69]

../images/Emo45.gif

 

[עינת]

טוב

אז את רב מה שהיה לי לאמר כבר אמרו ובכל זאת רק תגידי לי את מה יש לחפש בחוץ מאוחר יותר??? תני לי סיבות משכנעות ומי יודע אולי אעבור לצד שלך

 

[Breaking Wave]

מההההההה../images/Emo2.gif ../images/Emo2.gif ../images/Emo2.gif

קרן אורר הילדה שלך בת 14.5 אני בת 16.1 זה הבדל מאד מ-ש-מ-ע-ו-ת-י בגיל הזה בכל מקרה... מה היא כיתה ח' אני כיתה יא' אי אפשר להשוות.. והזמנתי אותה(על חשבונה כמובן) לא פעם ולא פעמיים לכוס קפה ועוגה בקניון אין לי בעיה להיראות איתה בפומבי(ברוב המקרים...) בכל מקרה זה תקליט שחוזר על עצמו, היא אומרת לי שהיא מבינה אותי והיא יודעת שהיא נסחפת ומגזימה לפעמים אבל ככה היא והיא לא יכולה לשנות את זה, ואז אני ממשיכה להתווכח ואומרת לה שזה בעיה שלה ולא שלי והיא פותרת את זה בזה שהיא אומרת שכל עוד אני בת 16 אני באחריותה וההחלטות נתונות לשיקולה! ולי אין צד בעיניין וזה לא בסדר זה מעצבן משגע מטריף מרגיזזזזזזז הכי בעולםםםםםם !! ophra הפנטזיה נראת לי אחלה פנטזיה!! רק חבל שהיא בגדר פנטזיה... ועינת את אימא לא? מזה משנה לך אם הילדה שלך תחזור ב-2 וחצי או ב-3 וחצי בסה"כ זה בשבילך כולה שעה אחת יותר! בשבילנו זה הרבה יותר זמן להספיק דברים...להנאה, כיף כי שנהנים הזמן עובר מהר! את לא רוצה שהילדים שלך יהנו הרבה הרבה?

 

[עינת]

ככה זה הא?

לענות בשאלה... אז כן אני רוצה שילדי יהנו ומאפשרת להם להנות כמה שיותר אבל יש דברים שאינם בגבול הסביר... תגידי לי שיש מסיבה ואת לא רוצה לצאת ממנה באמצע - זה נתון לדיון אבל סתם להסתובב בשעה שלוש לפנות בוקר? תני לי סיבה הגיונית למה? תשכנעי אותי (כבר אמרתי לך בתשובתי הקודמת) הרי אפשר להנות גם בשש בערב זו לא אותה הנאה?

 

[עוד קרן אור]

נכון שיש הבדל, גם אני אמרתי

בין הבת שלי שבכתה ט' לבינך, שאת בכתה י"א - אבל ההבדל הוא לא תהומי כמו שאת מציירת אותו, ואני די בטוחה שהחבר'ה שלך יוצאים עם נערות בכתה ט' כך שיש ערבוב די רציני בין שכבות הגיל. בכל מקרה לא זה העניין המרכזי. אני מאד מקווה שתצליחי לקחת קצת יותר בקלות את הגישה של אמא שלך, כי נשמע לי שאת מאפשרת לזה להעיק עליך הרבה יותר ממה שזה אמור להעיק. חוץ מזה שאני מצטרפת לתהייה של עינת לגבי הכיף שחייבים לעשות בשעות הקטנות של הלילה. ממש לא ברור לי.

 

[תותחנים]

תגובה לכל האמהות

למה כל כך חשוב לכן שנחזור הביתה בשתיים וחצי ולא נגיד בארבע וחצי?? אתן, אני מקווה לפחות, לא נשארות ערות עד שתיים וחצי כדי לוודא שהגענו.. מה אתן מפחדות שנעשה בלילה?? שניקח סמים?? אם כן, אתן חושבות שרק בלילה אנחנו לוקחים? אני לא לוקח כלום אבל ברמת העיקרון, מי שנמנשך לסמים ולאלכוהול יכול לעשות זאת גם בשתיים בצהריים ולאו דווקא בשתיים בלילה.. הסיבה שחשוב לנו להיות עד מאוחר היא שפשוט אנחנו רוצים לצאת מהשגרה של הבית ספר שבא אפשר להיפגש עד שעות הרב פחות מאוחרות, אנחנו רוצים "להרגיש" גדולים וזהו... מה גם שיש אחלה תכניות בטלוויזיה עד שעה מאוחרת יחסית בימי שישי... דרף אגב, אני כבר סיימתי בית ספר ( צבא עוד שבוע) ואני גם מסתובב עם חברים עד שעות מאד מאוחרות כי זה פשוט הרבה יותר כיף מאשר להסתובב סתם באיזה9-12 בלילה... קשה להסביר, יש משהו "אקזוטי" יותר בלצאת לסיבוב עם חברים בלילה...

 

[Breaking Wave]

בנוסף לזה...

אני יודעת שזה שונה לחזור הביתה ב-1 מאשר לחזור הביתה ב3...קודם כל הקהל בשעות כאלה שונה לגמרי...בדר"כ עד שעה 12 מסתובבים לך כל מיני יצורים קטנים שלא קשורים לעולם הזה (חחחחחחח אני מרגישה גדולה).. אם אנחנו יוצאים למקום כלשהו אז נגיד את יוצאת לאיזה פאב, מה תחזרי הביתה ב2 בלילה בדיוק כשכל האקשן מתחיל ושרק מתחילים להגיע אנשים?? כאילו יש מקומות לגיל שלנו(!) שאנשים מתחילים להגיע אליהם רק מאוחר 11 ויש מקומות שרק נפתחים ב-11!! אז אם את יוצאת בשעה 11 מה נשאר לך כבר לצאת?? 3 שעות מסכנות?? וגם אם נגיד את לא יוצאת לא לפאב ולא לבר סתם את יושבת עם החברים שלך לעשן נרגילה באיזה בית של אחד מהחבר'ה אז את שואלת ואני שואלת בחזרה מזה משנה לך שעה פחות שעה יותר כשאת יודעת שלנו זה משנה !! חוץ מזה, זה כיף לחזור הביתה מאוחר, וכמו שהתותחן אמר אחרי השגרה של הבית ספר זאת התפרקות..את יכולה לקחת את הזמן שלך בשקט...כשאת יודעת שאף אחד לא רודף אחריך וכשאת יודעת שאת לא צריכה להסתכל כל רגע בשעון ולהתחיל לחשב מתי לחזור הביתה..את יודעת שיש לך את הזמן שלך !!