../images/Emo126.gifחלק || ../images/Emo126.gif
"בחיי שאת ילדה מיוחדת" פלט דאגי,וניער את ראשו. "תודה" השיבה טל,והביטה על קרש הקייסטבורד שהיה מונח על הקיר,כמצפה לרוכב שיגלוש עליו. "אוה" פלטה טל והצביע אל עבר הסקייט',"אז השמועות נכונות,אתה באמת סקייטר. אה?". דאגי חייך ואמר "כן,זה אחד התחביבים היותר הדוקים שלי. אני ממש אובסיסי לגבי סקייטבורד,טום עזר לי לבנות רמפה בחצר הבניין שלי ושל דני.כדי שאני אוכל להתאמן". "מתאים לך להיות סקייטר,כול ה 'לוק' ה 'פריקי', והסוג מוזיקה הרועשת שאתה בוחר לשירים שלך. האופי האדיש, ה-לא-אכפת-לי-מאף-אחד-או-מה-אומרים-לי. הכול ביחד, סביר להניח שיתאים גם הקטע של הסקייטבורד". אמרה טל והורידה את שרוולי הסווטצ'ר שלה עד שהוא כיסה את כול הצמידים שהיו על ידה. "אם את רוצה בהזדמנות אני יראה לך,אני לא חושב שתהיה לנו בעיה,נכון?"שאל דאגי. ליבה של טל הלם בקרבה,השאלה שלו, מצד אחד, גרמה לה לחשוב "למה דווקא אני? ".ומצד שני,הוא חשב שהיא מיוחדת והוא הבן-אדם היחיד שיצא לה להכיר באמת, מאז שהיא הגיע למקום הזה. "לא נראה לי ," אמרה טל. "אלא אם כן אתה יודע, בטח אתה עסוק עד-מעל-הראש בהופעות וכול זה, מעריצות, מנג'ר, 'חזראות'. אתה יודע למה אני מתכוונת" היא הוסיפה. דאגי צחק ואמר "אומרים את זה 'חזרות',וכן. בזמן האחרון אנחנו די עסוקים". "אוה" פלטה טל. "אבל היי, יש לנו את סופי השבוע. בדרך כלל אני יכול למות מרוב שיעמום בימי שבת. אני מרגיש שאני מזדקן בלי לעשות קצת 'אקשן'. יהיה נחמד להיפגש עם עוד אנשים , חוץ מעוד כמה סטוצ'ים בפאבים, או שלושת ההורים המאמצים שלי". "אתה מתכוון לדני, הארי, וטום?" שאלה טל וצחקה. "בדיוק לשלושתם אני מתכוון" השיב דאגי בסיפוק מן הפרצוף שעטתה טל על פניה. ***** לאחר חצי-שעה שבמהלכה הספיקה טל לשאול אותו מספר שאלות מצומצם, גם משום ביישנותה, וגם משום האנגלית הדלה שהייתה בפיה. התקשרה אמה של טל וביקשה לדעת, בטון אכזרי למדי "להיכן היא 'ברחה' ".וטל, כתגובה למילים אלו, נאלצה להיפרד מן הבן-אדם הראשון והנחמד שהכירה כאן, בעיר הזרה הזאת. "אני אראה אותך שוב?" הוא שאל כבדרך אגב ועזר לה להתרומם עם השקיות. טל הביטה בו במבט מתעניין,מהלומות ליבה גדלו ודפקו בקצב מטורף."לא יודעת,התכוונתי ללכת אל ההופעה שלכם מחר בערב.אבל אמא שלי אמרה שהיא לא-מביאה-לי-כסף-לשטויות.ואמרת שאתה עסוק חוץ מסופי שבוע--". "אז מה דעתך בכול זאת לבוא מחר?" הוא שאל בהתלהבות וקטע את דבריה. "מה?לבוא?"היא ענתה ושמץ של התלהבות התלווה לדבריה. "כן, במילא אין לך כרטיס.ואת גם לא תשיגי להיום,כולם נמכרו. ואני קיבלתי כרטיס בשביל חברות של אחותי,ואחותי. אבל היא ביטלה שניים מהם, ויש עודפים" השיב דאגי בטון בטוח. "אוקיי, במילא משעמם לי.ואם זה בסדר מבחינתך, אז למה לא?" שאלה טל והחלה לחשוב על תירוץ להוריה על היציאה הספונטנית שהזדמנה לה. "בדיוק.חכי, יש לי שאלה. את רוצה להיכנס אל מאחורי הקלעים? אנחנו נוכל לרדת אחרי איסוף הכלים אל אחד מבתי הקפה אם תירצי.למרות שאני מעדיף סתם לקנות איזו קולה מאחת הבורגריות הקרובה" אמר דאגי בקול מהסס וחיכה לתשובה. טל ניסתה לפרש לעצמה את מה שיכלה להבין מדבריו.היא חייכה אליו ואמרה "כן,גם אני מעדיפה קולה.ואין לי בעיה לחכות לך מאחורי הקלעים.ווואו, ואני עוד חשבתי להיקבר בחדר שלי ולא לצאת לעולם". דאגי צחק ואמר "זה גם מה שאני תכננתי,אבל טוב,תוכניות משתנות לפעמים". "אכן, תכננתי להישאר בודדה עד סוף הסמסטר" השיבה טל בשקט והסיטה את מבטה אל עבר השמש השוקעת. "גם אני, לפחות עד סיבוב ההופעות. בכול אופן, היה נחמד להכיר אותך 'חבובה' , לא כול יום יוצא לי להכיר אנשים חדשים" השיב דאגי. הוא סידר את מכנסיו,כך שקצה הבוקסר שלו יבצבץ לבחוץ,והיא ניקתה את מכנסייה מן האבק. הם החליפו מספרים,למרות מצפונה של טל שאמר לה שזהו אדם זר. גם אם הוא דאגי פוינטר,היא לא מכירה אותו,עדיין. "לעזור לך עם זה,עד היציאה אל החניון?"הוא שאל,ולא הביט בפניה. טל צחקה והשיבה "זה רק חלב, גלידה ולחם". הוא הרים את כתפיו ואמר "איך שאת רוצה". "אבל תודה בכול אופן " השיבה טל. הם יצאו אל החניה,טל הצביעה אל עבר אחד הפארקים שהיה ממוקם מספר רחובות קטן מביתה.ואמרה "אני הולכת בכיוון הזה". "ואני בכיוון הזה" אמר גם כן הוא והצביע אל הכיוון הנגדי. "אוקי,אז נראה אותך,בקרוב? " שאלה טל והתכוננה ללכת לכיוון ביתה. "ברור! אין ספק, תחכי לאס-אמ-אס ממני בקשר להיום" אמר דאגי בהתלהבות,חייך והסתובב. טל הסתובבה גם כן היא והחלה ללכת. הוא הסתובב לכיוונה שוב,וצעק אליה "אני מצטער על הברך",ורץ במהירות אל תוך מכונית שחורה שצפרה לו שיגיע. "אני לא סולחת" היא צעקה אליו בחזרה וחייכה. ***** 'מחר בערב' הגיע מוקדם יותר משציפתה טל. היא הכינה את עצמה במשך כשעה,כך שרוב הזמן הלך לה על לפרט לאחותה כול פרט ופרט מן הפגישה המיקרית שלה עם דאגי,ולוודא שאמה,שהייתה מקור הבעיות הראשוני, מסכימה לה לצאת. היא כבר תכננה לברוח בלא ידיעתה במקרה שלא תרשה לה ללכת.לפעמים אמה לא הייתה מבינה עד כמה דברים החשובים לטל,הם לא תמיד 'שטויות'. ורק לאחר שהייתה בטוחה בכול ,היא נכנסה אל האמבטיה והחלה לחפוף את שיערה. לפתע צלצל מכשיר הפלאפון הקטן שלה מעל השידה.היא רצה במהירות יחד עם המגבת שעטפה את גופה,ולחצה על הכפתור הירוק. "הלו?". ליבה הלם בקירבה,היא רצתה להשליך את המכשיר אל הקיר. אך 'תפסה' את עצמה ואמרה בקול שליו "כן? ". "טל? זה דאגי פוינטר.אולי היה מיותר לציין את השם משפחה" אמר הקול. טל צחקה ואמרה "אוה,דאגי. כן,מה רצית?" היא שאלה בקור רוח. אך בתוך תוכה היא צרחה,צרחה כמו מעריצה שנטרפה עליה דעתה. "רק רציתי להגיד לך שממש היה לי כייף אתמול,ושאת יודעת, היום את באה להופעה ואני לא רוצה לקבל "לא" כתשובה.מצטער שמיהרתי עם המספרי פלאפון,רציתי להיות בטוח שאת תבואי.גם בגלל המכה שחטפת ממני, ואת יודעת בטח איך שמועות על מפורסמים מתחילות.בכול אופן רק רציתי לומר שבטח יהיו שם המוני בנות,ולצאת אלייך בכדי לתת לך את הכרטיס יהיה טיפה בעיה בשבילי. אם את מבינה—" "מבינה" אמרה טל נחרצות וחיכתה להמשך דבריו. היא שמעה אותו צוחק מעט מן העבר השני.לאחר מכן הוא המשיך "מעולה,תקשיבי. מאחורי האולם, ממש איפה שהחניה של האוטובוסים שלנו. יש מין גן גדול, את יכולה לחכות שם, או ליד הדלת האחורית. איך שנוח לך,ואני פשוט יבוא לשם. זה יהיה בסדר? ". "ממה שהבנתי אתה רוצה שאני יחכה ליד דלת אחורית? " שאלה טל בחשש. "בדיוק! " אישר דאגי. "אין בעיה " השיבה טל. "אז אוקיי, נראה אותך" "בהצלחה " "תודה,ביי " "ביי ". טל החזיקה את הפלאפון עדיין באוזנה, החום החל לעקצץ את המקום העדין של תנוך אוזנה. "את מתקשרת עם רוחות רפאים דרך הפלאפון?" התפרצה לפתע רוני אל חדרה ונראתה מאושרת. "לא,אני דיברתי כרגע עם דאגי," השיבה טל ,"פוינטר". היא הוסיפה בשקט ונראתה עדיין מוכת הלם. יש המשך~~
שם הפיק:יא-בייבי.
פרק 1 למי שפספסה: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=106871540 אני מקווה שהלינק יעבוד!:]
הערה-הפרק היום[עכשיו]..שזה פרק2..הולך להיות ממש ממש ארוך! אני מצטערת בשביל כול הבנות שנאלצות לקרוא את זה,אבל זה די הפרק היחיד שהואארוך בצורה מטורפת!. ולכן שמתי רק פרק אחד היום במקום 2:] וזהו..תהנו:]
-בוט-
../images/Emo126.gif