../images/Emo126.gifחלק 
|[וואו!!] ../images/Emo126.gif
הקהל המשיך לצרוח,נראה היה שרק טל יכלה לשמור את פיה סגור. לפתע החל אור אדום להציף את האולם,ואחריו עוד כמה אורות בצבעים שונים. מכונות העשן פעלו,ופיזרו את העשן ברחבי כול הבמה.טל יכלה להריח את העשן,ולגעת בו אם היה זה אפרי.הוא הציף אותה מכול עבר,וחיוך קטן עלה על פניה למראה דמויותיהם של הארבעה שנעמדו על יד הכלים שלהם. ארבעה אורות האירו אותם,ומיד ברגע שהם שמו על עצמם את הגיטרות והארי רץ אל מאחורי מערכת התופים שלו הם פצחו בשיר הראשון. טל הרימה את עיניה והביטה אל דאגי,הוא עמד ממש מולה במרחק גדר,סלקטור,ומטר עד לבמה. היא חייכה והחלה לקפוץ ולשיר יחד איתם,היא זרמה עם כול הקהל.הבנות שסביבה התגלו לה כנחמדות,וחברותיות.הן השתגעו בידח איתה,והחזיקו לה את ידייה לקראת סוף השיר כשהמוזיקה החלה להתארך. דאגי קיפץ על הבמה,ואילו דני התקרב אל המגבר וקיפץ על ידו.טום המשיך לשיר ולהאריך את התו האחרון,הארי תופף במהירות,והיכה על התופים במיומנות רבה. לאחר שפסקה המוזיקה טל הביטה על הבנות שהיו סביבה.ושמה לב שהיו שם גם מספר בנים לא קטן. אחת מהן שאלה אותה אם היא לבד כאן,וטל ענתה לה שכן.היא הכירה לה עוד מספר בנות ואת שאר הבנים,טל רק חייכה ואמרה שלום בנימוס. לאחר כמה רגעים טום צעק משהו לא מובן ברמקול,מה שגרם לכול הקהל לפרוץ בצעקות מרעידות. "אתם נהנים כאן חבר'ה?" צעק טום והביט אל דני. דני חייך ואמר "איך הם לא יהנו?הם בהופעה של—". לפני שהוא הספיק להשלים את המשפט גל של צעקות השלים אותו בשבילו, "מקפליי" צרחו כולם וקפצו. טל קפצה ביחד איתם,היא לא יכלה לתת לעצמה להימעך על ידם. "ומה איתך דאגי,אתה נהנה?" שאל דני מיד לאחר שהקהל נרגע,וחיבק את דאגי חיבוק הדדי. "ת'אמת דני, אני שמח להיות כאן,אם לא נתחיל לשיר אני אהיה חייב לרוץ לשירותים.כולם מוכנים לשיר הבא?" צעק דאגי במקרופון ונראה מרוצה מעצמו. הקהל הגיב כצפוי,בצרחות וקפיצות.המוני אנשים בחלק האמצעי החלו לקפוץ באותו הקצב ולמחוא כפיים. המוני פלאפונים ומצלמות הורמו באוויר,טל הביטה אל פניהם של האנשים המאושרים סביבה. היא לא הביאה מצלמה,והפלאפון שלה קבור אי שם התוך תיקה.ההתרגשות ריתקה אותה,יחד עם הציפיה לעוד. לא היה אכפת לה כעת מן הבעיות שהטרידו אותה בדרך כלל. ההופעה הייתה סוג של דרך מיוחדת לרוקן את ראשה ממחשבות. מה שעניין אותה זה מה יקרה אחרי ההופעה,לזה היא ציפתה יותר מכול. טל ראתה שגם ידידיה החדשים עושים כמוהם והצטרפה.היא מחאה כפיים לפי הקצב,וחייכה. מה שעבר בראשה באותו הרגע היה "אני,טל אביב,נמצאת כרגע בהופעה של מקפליי,לפני 24 שעות הכרתי את דאגי פוינטר,ויש לי כרטיס אל מאחורי הקלעים.מה הולך כאן?". היא חייכה לעצמה,וחזרה לצעוק יחד עם שאר האנשים סביבה את המילים של השיר שהתנגן ברקע. ***** כשנגמרה ההופעה טל הביטה טל עבר האנשים שקיפצו,והשתגעו איתה במהלך ההופעה. "את טל נכון?" שאלה אחת הבנות בשם קלואי.היא זיהתה את טל בתור 'הילדה מישראל',מן השיעור הראשון שהיה להם אתמול. "כן" השיבה טל בחביבות. "את רוצה לבוא איתנו אל הפיצריה הקרובה? אנחנו הולכים לקנות שתייה ואוכל" שאלה הילדה. טל חייכה בחביבות ואמרה "לא מצטערת,התחייבתי למשהו אחר". קלואי חייכה אליה ואמרה "לא נורא,פעם הבאה נפגש.דרך אגב,מיס,קלונרסון הביאה היום שיעורי בית?הברזתי מן השיעור שלה,ודי שכחתי להשלים". "לא,היא סתם דיברה.את יודעת,כי זה השיעור השני רק" אמרה טל וצחקה. קלואי צחקה אחריה ואמרה "הופעה מצויינת אה?". "כן" השיבה טל. חבריה של קלואי דחקו בה בכדי שתגיע יותרמהר,היא התנצלה לפני טל ומיהרה לרוץ אליהם. "מצטערת" היא אמרה. "זה בסדר" השיבה טל. היא ראתה אותה נעלמת מן טווח הראיה שלה,ומיהרה לשעוט עם זרם האנשים לעבר היציאה. אך מיד נזכרה שאל מאחורי הקלעים יש יציאה נוספת. היא הגיעה אלי ואחריה עוד מספר בנות. שומר עב-כרס עמד שם לפניה,ושאל במילים פשוטות "יש לך אישור כניסה?". טל חייכה אליו בחביבות,ומיד מחקה את החיוך מפניה. "כ..כן" היא גימגמה והראתה לו את הכרטיס. הוא הביט בה מקרוב,וטל עצמה את עיניה שמה יפגע בה. לאחר כמה רגעים הוא פלט,עם חיוך סלחני על פניו "זה בסדר ילדה,הכיוון שלך הוא מכאן". "אוה,..תו..תודה" השיבה טל ונחלצה מתחת לזרועותיו בזמן שהוא פתח בשבילה את הדלת. היא נכנסה אל מקום צר,והמשיכה ללכת כאילו ידעה היא את הדרך כמו את כף ידה. מולה ניצבה עוד דלת פתוחה,ורעשים מוזרים בקעו מתוך החדר. היא בלעה את רוקה,סידרה את הפוני שלה ונכנסה במהירות אל מעבר לדלת. לנגד עיניה התגלה חדר ענק,בפינותיו הונחו מספר ספות. היה שולחן ערוך ומסודר באוכל ושתייה קלה,ועל ידו חברי מקפליי ומספר מעריצות צווחניות והיסטריות. שתי בנות עמדו בצד ובכו, היא ראתה את דני ניגש אליהן ואומר דברים לא ברורים שגרמו לשתיהן לפרוץ בצחוק. טל הרגישה לפתע לא קשורה לסביבה הזאת,אך רגליהכאילו נטעו באדמה. המוני פלאשים החלו למלות את החלל,וצווחות קולניות מלוות בצחוק. דאגי נראה על יד קבוצה קטנה של מעריצות,הוא חייך אליהן,והצטלם איתן.לאחר מכן צחק,הסתובב והבחין בטל.הוא נראה מותפע בהתחלה,ואחר כך בסך הכול חייך והתקדם לעברה "בסוף לא נרמסת" הוא פלט. "כן..אני כאן" ענתה טל.היא ניסתה לשמור על קור-רוח,ולהיראות אדישה. "אחרי אתמול,אני מרגיש קצת הרבה יותר טוב.אולי בכול זאת לשבת מאחורי סופר זה לא כול כך נורא". שניהם צחקו,ובנות מסוימות התחילו לצעוק לדאגי שיחזור ויבוא להצטלם איתן. הוא ניסה בכול כוחו לבקש פסק-זמן, אבל המנג'ר שלהם,שהופיעו משום מקום, לא הסכים.ושם עין על טל מרחוק,היה נראה לו מוזר הסיפור של "בחורה שפגשתי",שסיפר לו דאגי בכדי לשחרר את הכרטיסים הנותרים. "זה בסדר תלך,אני אחכה עד שתגמור" אמרה טל והתיישבה על אחת מפינותיה של הספה שהייתה הכי קרובה אליה. "שלום לך " קרא אליה האמרגן, וחייך חיוך צבוע שחשף טורי שיניים בוהקות להפליא. "כן?מי אתה?" ענתה טל בשקט,וחייכה אליו בחזרה. "את מעריצה של הלהקה נכון?"הוא שאל והביט על הבנים.. "כן,אני מאוד אוהבת אותם, כלומר את המוזיקה שלהם" אמרה טל וחילצה את עצמה ממבטיו. "כן נכון,יש להם מוזיקה מצויינת" אמר האמרגן ושפשף את סנטרו. "האם מותר לי לשאול שאלה?" הוא שאל את טל,שהחלה לחשוש מפני האיש החביב. "בוודאי,אני לא שולטת לך על הדיבור " ענתה טל,ובתוך תוכה רצתה רק לברוח מן המקום מיד. דני הביט על השניים,וטל הביטה אליו בחזרה וניסתה למצוא שמץ של עזרה בעיניו. היא ראתה אותו ממהר אל טום,ומצביע עליהם.אך היא מיד התעשטה והקשיבה לדבריו של האמרגן שהופנו אליה. "האם את בקשר עם הבחור שלי-דאגי פוינטר". "לא" השיבה טל נחרצות ונחרדה מעצם השאלה. היא התרוממה מן הספה,ומיהרה ללכת אל עברה השני. "אל תיבהלי יקירתי,זאת רק שאלה קטנה,"אמר האמרגן ומיהר לכבות את השרפה שהוא הצית. "אני רק רוצה לומר לך מספר דברים,האם אני יכול ?". "כן" השיבה טל, ודמיינה את עצמה מרימה את ידה ומעיפה לו סטירה מלצלת שהייתה מהממת אותו, וגורמת לו להסתלק ממנה. "תיראי, אני לא רוצה שזה יגמר ככה. הבנים הם לא כמו שאת חושבת שהם, ואני אומר לך את זה מקשרים שהיו להם בעבר.הם נגמרו מהר רק בגלל שבנות פינטזו על האנשים הלא נכונים. אני רוצה לשמור עליהם, ולגרום לאנשים להאמין שהם רווקים, צעירים,יפים, ומוכשרים. אבל ברגע שבנות נכנסות לתמונה, הכול נהרס. את מבינה?". טל ניסתה לתרגם את שטף הדברים שלו בראשה,אבל המהירות שבדבריו גרמה לה להתבלבל. היא השיבה בכול זאת "כן" בנימה בטוחה. "אז אנחנו מבינים אחד את השני?" הוא שאל אותה וחייך בארסיות. יש המשך~~[סורי גירלז,פרק מפלצתי!!><]
|[וואו!!] ../images/Emo126.gifהקהל המשיך לצרוח,נראה היה שרק טל יכלה לשמור את פיה סגור. לפתע החל אור אדום להציף את האולם,ואחריו עוד כמה אורות בצבעים שונים. מכונות העשן פעלו,ופיזרו את העשן ברחבי כול הבמה.טל יכלה להריח את העשן,ולגעת בו אם היה זה אפרי.הוא הציף אותה מכול עבר,וחיוך קטן עלה על פניה למראה דמויותיהם של הארבעה שנעמדו על יד הכלים שלהם. ארבעה אורות האירו אותם,ומיד ברגע שהם שמו על עצמם את הגיטרות והארי רץ אל מאחורי מערכת התופים שלו הם פצחו בשיר הראשון. טל הרימה את עיניה והביטה אל דאגי,הוא עמד ממש מולה במרחק גדר,סלקטור,ומטר עד לבמה. היא חייכה והחלה לקפוץ ולשיר יחד איתם,היא זרמה עם כול הקהל.הבנות שסביבה התגלו לה כנחמדות,וחברותיות.הן השתגעו בידח איתה,והחזיקו לה את ידייה לקראת סוף השיר כשהמוזיקה החלה להתארך. דאגי קיפץ על הבמה,ואילו דני התקרב אל המגבר וקיפץ על ידו.טום המשיך לשיר ולהאריך את התו האחרון,הארי תופף במהירות,והיכה על התופים במיומנות רבה. לאחר שפסקה המוזיקה טל הביטה על הבנות שהיו סביבה.ושמה לב שהיו שם גם מספר בנים לא קטן. אחת מהן שאלה אותה אם היא לבד כאן,וטל ענתה לה שכן.היא הכירה לה עוד מספר בנות ואת שאר הבנים,טל רק חייכה ואמרה שלום בנימוס. לאחר כמה רגעים טום צעק משהו לא מובן ברמקול,מה שגרם לכול הקהל לפרוץ בצעקות מרעידות. "אתם נהנים כאן חבר'ה?" צעק טום והביט אל דני. דני חייך ואמר "איך הם לא יהנו?הם בהופעה של—". לפני שהוא הספיק להשלים את המשפט גל של צעקות השלים אותו בשבילו, "מקפליי" צרחו כולם וקפצו. טל קפצה ביחד איתם,היא לא יכלה לתת לעצמה להימעך על ידם. "ומה איתך דאגי,אתה נהנה?" שאל דני מיד לאחר שהקהל נרגע,וחיבק את דאגי חיבוק הדדי. "ת'אמת דני, אני שמח להיות כאן,אם לא נתחיל לשיר אני אהיה חייב לרוץ לשירותים.כולם מוכנים לשיר הבא?" צעק דאגי במקרופון ונראה מרוצה מעצמו. הקהל הגיב כצפוי,בצרחות וקפיצות.המוני אנשים בחלק האמצעי החלו לקפוץ באותו הקצב ולמחוא כפיים. המוני פלאפונים ומצלמות הורמו באוויר,טל הביטה אל פניהם של האנשים המאושרים סביבה. היא לא הביאה מצלמה,והפלאפון שלה קבור אי שם התוך תיקה.ההתרגשות ריתקה אותה,יחד עם הציפיה לעוד. לא היה אכפת לה כעת מן הבעיות שהטרידו אותה בדרך כלל. ההופעה הייתה סוג של דרך מיוחדת לרוקן את ראשה ממחשבות. מה שעניין אותה זה מה יקרה אחרי ההופעה,לזה היא ציפתה יותר מכול. טל ראתה שגם ידידיה החדשים עושים כמוהם והצטרפה.היא מחאה כפיים לפי הקצב,וחייכה. מה שעבר בראשה באותו הרגע היה "אני,טל אביב,נמצאת כרגע בהופעה של מקפליי,לפני 24 שעות הכרתי את דאגי פוינטר,ויש לי כרטיס אל מאחורי הקלעים.מה הולך כאן?". היא חייכה לעצמה,וחזרה לצעוק יחד עם שאר האנשים סביבה את המילים של השיר שהתנגן ברקע. ***** כשנגמרה ההופעה טל הביטה טל עבר האנשים שקיפצו,והשתגעו איתה במהלך ההופעה. "את טל נכון?" שאלה אחת הבנות בשם קלואי.היא זיהתה את טל בתור 'הילדה מישראל',מן השיעור הראשון שהיה להם אתמול. "כן" השיבה טל בחביבות. "את רוצה לבוא איתנו אל הפיצריה הקרובה? אנחנו הולכים לקנות שתייה ואוכל" שאלה הילדה. טל חייכה בחביבות ואמרה "לא מצטערת,התחייבתי למשהו אחר". קלואי חייכה אליה ואמרה "לא נורא,פעם הבאה נפגש.דרך אגב,מיס,קלונרסון הביאה היום שיעורי בית?הברזתי מן השיעור שלה,ודי שכחתי להשלים". "לא,היא סתם דיברה.את יודעת,כי זה השיעור השני רק" אמרה טל וצחקה. קלואי צחקה אחריה ואמרה "הופעה מצויינת אה?". "כן" השיבה טל. חבריה של קלואי דחקו בה בכדי שתגיע יותרמהר,היא התנצלה לפני טל ומיהרה לרוץ אליהם. "מצטערת" היא אמרה. "זה בסדר" השיבה טל. היא ראתה אותה נעלמת מן טווח הראיה שלה,ומיהרה לשעוט עם זרם האנשים לעבר היציאה. אך מיד נזכרה שאל מאחורי הקלעים יש יציאה נוספת. היא הגיעה אלי ואחריה עוד מספר בנות. שומר עב-כרס עמד שם לפניה,ושאל במילים פשוטות "יש לך אישור כניסה?". טל חייכה אליו בחביבות,ומיד מחקה את החיוך מפניה. "כ..כן" היא גימגמה והראתה לו את הכרטיס. הוא הביט בה מקרוב,וטל עצמה את עיניה שמה יפגע בה. לאחר כמה רגעים הוא פלט,עם חיוך סלחני על פניו "זה בסדר ילדה,הכיוון שלך הוא מכאן". "אוה,..תו..תודה" השיבה טל ונחלצה מתחת לזרועותיו בזמן שהוא פתח בשבילה את הדלת. היא נכנסה אל מקום צר,והמשיכה ללכת כאילו ידעה היא את הדרך כמו את כף ידה. מולה ניצבה עוד דלת פתוחה,ורעשים מוזרים בקעו מתוך החדר. היא בלעה את רוקה,סידרה את הפוני שלה ונכנסה במהירות אל מעבר לדלת. לנגד עיניה התגלה חדר ענק,בפינותיו הונחו מספר ספות. היה שולחן ערוך ומסודר באוכל ושתייה קלה,ועל ידו חברי מקפליי ומספר מעריצות צווחניות והיסטריות. שתי בנות עמדו בצד ובכו, היא ראתה את דני ניגש אליהן ואומר דברים לא ברורים שגרמו לשתיהן לפרוץ בצחוק. טל הרגישה לפתע לא קשורה לסביבה הזאת,אך רגליהכאילו נטעו באדמה. המוני פלאשים החלו למלות את החלל,וצווחות קולניות מלוות בצחוק. דאגי נראה על יד קבוצה קטנה של מעריצות,הוא חייך אליהן,והצטלם איתן.לאחר מכן צחק,הסתובב והבחין בטל.הוא נראה מותפע בהתחלה,ואחר כך בסך הכול חייך והתקדם לעברה "בסוף לא נרמסת" הוא פלט. "כן..אני כאן" ענתה טל.היא ניסתה לשמור על קור-רוח,ולהיראות אדישה. "אחרי אתמול,אני מרגיש קצת הרבה יותר טוב.אולי בכול זאת לשבת מאחורי סופר זה לא כול כך נורא". שניהם צחקו,ובנות מסוימות התחילו לצעוק לדאגי שיחזור ויבוא להצטלם איתן. הוא ניסה בכול כוחו לבקש פסק-זמן, אבל המנג'ר שלהם,שהופיעו משום מקום, לא הסכים.ושם עין על טל מרחוק,היה נראה לו מוזר הסיפור של "בחורה שפגשתי",שסיפר לו דאגי בכדי לשחרר את הכרטיסים הנותרים. "זה בסדר תלך,אני אחכה עד שתגמור" אמרה טל והתיישבה על אחת מפינותיה של הספה שהייתה הכי קרובה אליה. "שלום לך " קרא אליה האמרגן, וחייך חיוך צבוע שחשף טורי שיניים בוהקות להפליא. "כן?מי אתה?" ענתה טל בשקט,וחייכה אליו בחזרה. "את מעריצה של הלהקה נכון?"הוא שאל והביט על הבנים.. "כן,אני מאוד אוהבת אותם, כלומר את המוזיקה שלהם" אמרה טל וחילצה את עצמה ממבטיו. "כן נכון,יש להם מוזיקה מצויינת" אמר האמרגן ושפשף את סנטרו. "האם מותר לי לשאול שאלה?" הוא שאל את טל,שהחלה לחשוש מפני האיש החביב. "בוודאי,אני לא שולטת לך על הדיבור " ענתה טל,ובתוך תוכה רצתה רק לברוח מן המקום מיד. דני הביט על השניים,וטל הביטה אליו בחזרה וניסתה למצוא שמץ של עזרה בעיניו. היא ראתה אותו ממהר אל טום,ומצביע עליהם.אך היא מיד התעשטה והקשיבה לדבריו של האמרגן שהופנו אליה. "האם את בקשר עם הבחור שלי-דאגי פוינטר". "לא" השיבה טל נחרצות ונחרדה מעצם השאלה. היא התרוממה מן הספה,ומיהרה ללכת אל עברה השני. "אל תיבהלי יקירתי,זאת רק שאלה קטנה,"אמר האמרגן ומיהר לכבות את השרפה שהוא הצית. "אני רק רוצה לומר לך מספר דברים,האם אני יכול ?". "כן" השיבה טל, ודמיינה את עצמה מרימה את ידה ומעיפה לו סטירה מלצלת שהייתה מהממת אותו, וגורמת לו להסתלק ממנה. "תיראי, אני לא רוצה שזה יגמר ככה. הבנים הם לא כמו שאת חושבת שהם, ואני אומר לך את זה מקשרים שהיו להם בעבר.הם נגמרו מהר רק בגלל שבנות פינטזו על האנשים הלא נכונים. אני רוצה לשמור עליהם, ולגרום לאנשים להאמין שהם רווקים, צעירים,יפים, ומוכשרים. אבל ברגע שבנות נכנסות לתמונה, הכול נהרס. את מבינה?". טל ניסתה לתרגם את שטף הדברים שלו בראשה,אבל המהירות שבדבריו גרמה לה להתבלבל. היא השיבה בכול זאת "כן" בנימה בטוחה. "אז אנחנו מבינים אחד את השני?" הוא שאל אותה וחייך בארסיות. יש המשך~~[סורי גירלז,פרק מפלצתי!!><]
