יא-בייבי! פרקים 27-28

[butbut]

../images/Emo26.gif../images/Emo126.gifיא-בייבי! פרקים 27-28../images/Emo126.gif../images/Emo36.gif

יאיי...לפעמים יש לכן הרגשה שבא לכן להרוג את ההורים? ואז אתן חושבות על זה-ובעצם אתן מגיעות למסקנה...שאם תהרגו אותם לא יהיה לכן אוכל?...זה מה שקורה לי עכשיו-אוה, ועשיתי קאבר מצחיק לאמברלה של שליילה[שלי]..היה מצחיקXD

היום פרק אחד-ומחר פרק נוסף! שיקולים שלי

בפרקים הקודמים: "אתה הכול בשבילי כאן, באמת" היא לחשה בשקט. "טל" אמר דני שנית. אבל טל לא רצתה להקשיב, היא לא רצתה לשמוע. היא לא רצתה לדעת שהיא תצטרך לסבול עוד כת שחור בחייה. היא לא רצתה לאבד אותו, כי טל הבינה משהו חשוב הערב. היא המבינה למעשה המון דברים, ואחד מהם זה שהיא לא רוצה להיות בלעדיו. היא לא רוצה לדעת שהוא יעלם בקרוב, היא לא רצתה!.

מה קרה לדני? האם הוא עומד למות?

הנה זה מתחיל!

בלי לחפור יתר-על המידה:

שם הפיק: יא-בייבי!

טנקס לשלי-שעזרה לי לעשות בטא בחלקים הראושנים של הפרק

פרק 26 למי שפיספסה: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=109630492

פרקים 24-25: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=109404948

פרק 23: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=109297704

כול הפרקים מן ההתחלה[למי שפספסה או לא קראה]: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=109297337

מי שבאמת רוצה לשמוע עצה-תחכו משהו כמו 15 דקות אחרי שההודעה הזאת מתפרסמת וככה אתן תוכלו לקרוא את כול החלקים בלי בילבול

אגב מצטערת שלא היו ספויילרים פעם שעברה[שוב]

מצטערת מראש! על! הטעויות כתיב!..יש הרבה><..ולא הספקתי לעבור על הפרק כי מיהרתי להעלות אותו:::]] היינג'וי!

בוט:]

 

[butbut]

../images/Emo26.gif../images/Emo126.gifפרק 27 חלק | ../images/Emo126.gif

פרק 27: "טל" חזר דני בפעם השלישית והחזיק את טל בחוזקה. טל עצרה לרגע מלחשוב כול כך הרבה, ופסקה מלדבר בשטף ארוך וקולח. היא הביטה אל עבר דני, וראתה חיוך קטן מתפרס על פניו. היא הרגישה דימעה קטנה שבורחת ונוזלת מן עיניה, ופתחה את פיה בהלם שעטתה גם על פרצופה. היא לא מצמצה בעינייה אפילו לשנייה, ולא ניסתה למחות את הדימעה שהשתחררה כך ללא סיבה. היא רק הביטה בעיניו הכחולות, והבינה שהוא לא הולך למות, שהיא לא הולכת לאבד אותו. שהוא נשאר כאן איתה, ואין אלוהים מתנכל לו בחייו. דני נשך את שפתו ושאל באי-אמון "באמת האמנת לי? טל?". טל נתנה גם לשאר הדמעות להשתחרר מעיניה, ורק המשיכה להביט בו, המומה. היא הייתה בטוחה שהוא לא צוחק איתה, היא הייתה בטוחה שהיא עומדת להיפרד ממנו. שהוא הולך להימחק כליל מן העולם, היא חשבה על האפשרות שזה אכן אפשרי. דמעות של הקלה וכעס החלו להציף את עיניה, יורדות בזו אחר זו, ומחליקות במורד לחייה הרכות. "אני מצטער" אמר דני בשקט, וכרך את זרועותיו בחום סביבה. לקח לטל רגע להתעשט, ולאחר כמה שניות היא כרכה באיטיות את זרועותיה, שלה, סביבו. משכיבה את ראשה על כתפו, ונותנת לדמעות הזעירות ליפול בזו אחר זו, בפעם המי-יודע כמה, כל חולצתה וחולצתו. "טל, את סולחת לי?" שאל דני בשקט והתנתק ממנה בכדי להביט בפניה. הן עדיין עטו הבעה המומה, טל לא הצליחה להפסיק מלדמוע. היא לא שלטה בזה, היו אלו הרגשות שלה מבפנים שבכו יחד איתה. היא לא האמינה שהוא יכול להיעלם, ורק המחשבה על כך גרמה לה לאבד את עשתונותיה. לכן גם היציאה מן האיזור האפל הזה הייתה קשה עוד יותר מן הכניסה אליו. "טל, אני מצטער! באמת לא התכוונתי, לא חשבתי שאני חשוב לך עד כדי כך" אמר דני, והשפיל את ראשו. "טמבל אחד, אז מה חשבת?" לחשה טל שקט, ומצמה בעיניה בכאב. באותו הרגע כול דמעותיה שעוד נשארו שם נזלו בשבילים ארוכים ומלוחים. "אני לא יודע, אני טיפש" אמר דני בשקט. "אני יודעת" אמרה טל, והמשיכה להביט עליו, משננת את תווי פניו שכול כך אהבה לראות. רק בשביל לזכור את הרגע הזה, שאולי לא יחזור על עצמו לעולם. "לא התכוונתי לגרום לך לבכות, לא חשבתי שאת דואגת לי עד כדי כך, סולחת?" שאל דני והחל לנגב את הדמעות מעינייה. טל רק העבירה את מבטה מעיניו אל שפתיו, אל אצבעו שנגעה בה, ואל כול איבר אחר שהיה בזווית הראייה שלה. "אני באמת חשבתי שתמות" אמרה טל בשקט, והביטה על עיניו שעצרו להביט בעיניה. היא ראתה את הרוך שהיה חסר שם קודם, את התשוקה שמתפרצת משם ומציפה את גווני הכחול העמוקים. "מצטער" אמר דני בשקט, ושאל "מה אני יכול לעשות בכדי לחפר על זה? אני יודע ש"סליחה" לא תשתווה למצב. גם ככה זה ימשיך להתגלגל איך שזה, עד שהכול ירד לטימיון. ככה זה הולך, מתגלגל ומתגלגל ונהיה גרוע יותר, עד שהשקט הורג את הנשמה. ואני לא רוצה שזה יקרה, אני מצטער. לא ידעתי שתיקח את זה כול כך 'קשה' ". "תייבש לי את הדמעות," אמרה טל בשקט והביטה על פניו בריכוז."הן לא יצאו בגללי, הן יצאו בגללך...בשבילך" המשיכה טל בשקט, והביטה אל הבעת פניו המשתנה. "בסדר" אמר דני בשקט. היא אהבה את התלתלים שכיסו את מסגרת פניו, הן השתלבו יפה עם עיניו הכחולות. דני קירב את פיו אליה, ונשק לה על הלחי, בדיוק במקום בו היה שביל הדמעות הראשי לפני שנייה. טל עצמה את עיניה והרגיש את תלתליו מדגדגים את פניה. לאחר מכן את היא חשה שהוא מתנתק ממנה, ותולה בה מבטים עמוקים. היא פתחה את עיניה מיד, כיווצה את גבותיה ואמרה "בחיים שלך אל תעשה לי דבר כזה, אף פעם ,בחיים! דני ג'ונס". "אני מצטער" אמר דני בשקט. "אני יודעת" אמרה טל וחיבקה אותו בחוזקה. הוא פלט אוויר מראותיו, וכרכך את זרועותיו סביב כתפה. "לפעמים נדמה לי, שאם יקרה לי משהו, ממשי, העולם ימשיך לזוז...האנשים ימשיכו לחיות...ורק אני לא אהיה יותר" אמר דני. "תפסיק לחשוב על דברים כאלו, אני שונאת לבכות" אמרה טל, ובלעה את רוקה. "אני מציע שנחייך!" אמר לפתע דני, והרים את פניה של טל אליו. "איך?" שאלה טל והתנתקה ממנו. דני העלה חיוך מתוק על שפתיו ואמר "תגידי לי מה את חושבת עלי". "מה?" שאלה טל מיד, והלכה צעד אחד אחורה. "תגידי לי מה את חושבת שאני, רוב הזמן, בכללי...משהו!" הצהיר דני, ושם את ידיו על מותנו. "שאתה טמבל" אמרה טל, והביטה בפניו. דני מיד פלט צחוק והשיב "לא ציפיתי לאחרת". טל חייכה חיוך קטן ושאלה "אני צפויה?". "לחלוטין!" אמר דני במבטא חזק במיוחד. טל לא יכלה להתעלם מכך, היא נשכה את שפתה ואמרה בשקט "תגיד את זה שוב". "לחלוטין-לחלוטין-לחלוטין" אמר דני בהדגש מיוחד על המילים, וחיכה לשמעו את תגובתה. טל פרצה בצחוק קטן שהתגלגל מגרונה ואמרה "אני אוהבת את—" "המבטא שלי" השלים דני, שנייה לפני שסיימה היא לומר את הדבר. "נכון" אישרה טל וחייכה אליו באושר. "תגידי עוד משהו שאת חושבת עלי" אמר דני במהירות, והרים את גבותיו. "אתה בטוח שכולם לא ידאגו לנו?" שאלה טל במהירות. "למי אכפת?" שאל דני בהפתעה, והביט עליה במבט מתגרה. "אוקי," אמרה טל "אני מבינה אותך". "קדימה, נתחיל" אמר דני והביט בה במבט הילאי. "בסדר," אמרה טל והחלה לבחון אותו "אני חושבת שאתה—" "חמוד" אמר דני במהירות. "לא, זה רק אתה חושב" אמרה טל וחייכה. טל צחק ואמר "טוב, טוב, אז מה הגברת חושבת?" הוא שאל, והרים את מבטו. "שאתה..." התחילה טל לומר. "חתיך!" זעק דני, וגרם לטל לפרוץ בצחוק. דני פתח את פיו ושאל במהירות "אני לא?". "אני לא יכולה לומר לך" אמרה טל וכבשה את צחוקה, היא נשכה את שפתיה וסרקה אותו מכף רגל ועד גוף.

יש המשך~~

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק ||[למחשב יש דיילי גם כן]../images/Emo126.gif

הוא לבש את המכנס האהוב עליה, מכנס ג'ינס משופשף מעט. הוא הקפיד לתת לו ליפול עד לקו תחתוני הבוקסר שלו. החולצה הארוכה שלבש רק הגבירה את התחושה שגערה בתוך ליבה של טל. הוא סידר את שיערו כך שהפוני שלו יהיה חלק, אך לא חלק כמו בזמנים הטובים של פעם. שיערו, שהיה בגוון חום בהיר, נראה הרבה יותר מתופח ויפה פתאום. עיניו הגדולות נראו צוחקות, ולחייו קיבלו גוון ורדרד מעט. שפתיו היו פשוקות, וידיו רק נראו בצידי גופו. בהחלט דני ג'ונס, כול כך דני ג'ונס מצידו. "מדוע לא?" הוא שאל במהירות, והרים את גבתו כלפי מעלה. "אתה בן" ענתה טל במהירות, והביטה על צפורניה. דני עדיין נראה מבולבל, הוא הרים את פניו ואמר "אני לא מבין מה הקשר". "וזה כי אתה בן" אמרה טל בחיוך מלבב. "זה כמו שאני אגיד שאת ישראלית, אין הבדלים בין בנות ובנים" אמר דני, וצימצם את עיניו לכדי חריצים זעירים. "אתה חייב לשמוע את ההסברים של חברה שלי איימי בשביל להבין.דני, שנינו יודעים שלבנות יש חושים שלבנים אין" אמרה טל. "כמה מה? מה את יודעת לעשות יותר טוב ממני?" שאל דני במהירות. טל פלטה אנחה ושאלה "דני, באיזה צבע החולצה שלי?". דני התבונן בחולצה מעט ואז אמר "זה קל, סגול". "זה לא סתם סגול" הקשתה טל. "נכון," אמר דני "זה סגול...אממ...הוא מיוחד כי יש בו, את יודעת...זה בולט קצת". טל פרצה צחוק ואמרה "זה סגול בהיר דני". דני חייך ואמר "זה לא שמתי שיש לכן שמות לכול גוון בכול צבע שקיים". "אנחנו מתוחכמות הרבה יותר ממכם, ואני לא מכלילה" אמרה טל והרימה את גבתה הדקיקה. "אה, כן?" שאל דני ונראה מופתע. "אה-אה" השיבה טל, וחייכה. הוא שילב את ידיו על חזהו ואמר "כמו מה?". "בוא נראה," אמרה טל והחלה לחשוב על סיצואציה מספיק מתוחכמת שתאשר את העקרונות שהיא מביאה לפניו. "נגיד שאתה מאוהב במישהיא" אמרה טל. "אוקי" אמר דני, והכניס את ידיו אל תוך כיסי מכנסיו. "אם אותה האחת תבוא ותבקש ממך...נגיד—" "שאני אבעט בשבילה בכדור" הציע דני ונראה מרוצה מעצמו מאוד. טל עיקמה את אפה ואמרה "למה שמשהי תיגש אלייך, ותבקש שתבעט בשבילה בכדור?". "אולי היא לא תגיע אל השער, והיא רוצה להגיע" אמר דני, נשמע היה בדבריו שהדבר היה ברור מאליו. "אתה רואה? זה כול כך בן מצידך לומר דבר כזה...בכלל לחשוב על דבר כזה" אמרה טל, והנהנה עם ראשה. "מה אמרתי כבר?" התרעם דני. "לא חשוב," פלטה טל בשקט והוסיפה "טוב, נניח שמישיהא שאתה אוהב ניגשת אלייך..ו...מבקשת שתבעט בשבילה ב...בכדור". "כן" אישר דני. "מה אתה תחשוב?" שאלה טל. "שהיא רוצה שאני אבעט בשבילה בכדור" אמר דני בהתלהבות. טל נתנה לעצמה מכה על המצח ואמרה בשקט "אתה רואה? זה ההבדל בין בנות לבנים!". "מה? איפה? למה תמיד אני מפספס כאן דברים?" שאל דני, ועיקם את פרצופו. טל פלטה אנחה ואמרה "זאת הנקודה, בנים תמיד מפספסים דברים". "כן?, ומה אתן הבנות-המהוללות הייתן חושבות בדיוק?" שאל דני במהירות. "דבר ראשון, אם זה היה קורה לי, בוודאי שהייתי חושבת שהוא לא סתם יבקש ממני שאני אבעט לו בכדור" אמרה טל. "למה?" שאל דני. טל פלטה אנחה מהירה ואמרה "כי הוא יכול לעשות את זה בעצמו! בשביל מה הוא צריך אותי?". דני שפשף את ראשו ואמר "אני מניח שאת צודקת, רק בן מושפל יבקש מבת לבעוט בשבילו...מה יש לו? למה הוא לא יכול לבעוט בעצמו? הוא בן! הוא רציך לדעט לבעוט! איזה בן לא ידוע לבעוט? זה כמו לדעת לא להחליף תחתונים. זה דבר שצריך לדעת, אפילו שלא מקפידים על זה". "כן, איכס...הקטעהוא שהוא אמר לה את זה בכוונה, לא כי הוא לא יודע להחליף תחתונים דני" אמרה טל והביטה אל עבר פניו המבולבלות של דני. "ומה ההמשך?" שאל דני "שאם הוא לא שלח את חבר שלו לעשות את העבודה הקשה, כנראה שיש לו גם אומץ, וגם ביטחון עצמי" המשיכה טל. "סביר להניח" הסכים דני. "ואולי הוא מנסה להתחיל איתי, או שהוא סתם מנסה לבחון את הסבלנות שלי" אמרה טל והביטה על הבעות פניו של דני. "אם הוא אמר את זה בנימה מתגאה, בטוח הוא מנסה להתחיל איתי. ואם הוא אמר את זה בנימה אדישה, כנראה שהוא באמת צריך עזרה" היא המשיכה. דני מצמץ בעיניו ואמר "אוקי". "אם הוא שם א הידיים בכיסים, סביר להניח שהוא לחוץ לבקש ממני את זה" אמרה טל. "ואם הוא שם אותם סתם משוחררות, בצורה סתמית לגמרי, כנראה שהוא לא תכנן את המילים מראש" המשיכה טל. דני עצם את עיניו ופתח אותן שוב, לאחר מכן הוא פתח את פיו, הרים את ידיו ואמר "למה אתן חשובות על כול זה? מה יוצא לכן מלחקור חקירות עמוקות את כול זה?". טל פלטה צחוק והצביעה על הראש שלה, "זה בא לנו לבד, זה החוש השישי של כול בת" היא אמרה וחייכה חיוך מתגרה. "אוקי, הבנתי את הנקודה. בנות יותר—" "חכמות" "טוב, תלוי באיזה בחינות. אבל כן, טוב. אני לא מאמין שאת כזאת, בזה הרגע את יודעת בדיוק מה עובר לי בראש נכון? בטח גם ג'יוהנה כזאת, אני חייב להזהיר את טום. אני חשוב שאני נהפך לפרנואיד-מבנות" אמר דני. טל צחקה ואמרה "זה למה לא המשכתי לספר לה עוד על המוח-הנשי, זה למה זכרים אף פעם לא יוכלו להבין את המוח שלנו". "ואני מבין גם למה, זה יותר מסובך ממתמטיקה!" הכריז דני. "בהחלט" הסכימה טל. "אני חשוב שכדאי שנחזור עכשיו," אמר דני "את שמחה, אני טיפש, וג'רג' מחכה להסברים". "אוקי," אמרה טל בשקט "אני אצא עם ג'והנה מחוץ לחדר". "כן," אמר דני. טל התחילה ללכת והוא הוסיף במהירות "ולרכל על כולם". טל הסתובבה במהירות ואמרה "אנחנו לא מרכ..מרכ.." "מרכלות?" שאל דני ונראה מרוצה מעצמו.

יש המשך~~

 

[m i c k e y 15]

אני לא לאהוב את הזמנים שדני וטל ביחד

מבלים ביחד... וזה אני ומימי אמרנו

XD

 

[butbut]

קנאיות-תנו לה להנות קצתXDD../images/Emo24.gif

 

[m i c k e y 15]

שתהנה....אבל מותר לי לקנא XD

היא לוקחת ממני את דני! שלא תקח ממני גם את הקנאות! XD

 

[butbut]

טוב טוב מותר לקנות צודקת..גמני מקנא בה!

לפעמים..LOL XDDDDDDDDDDDDDD בואו נפתח קבוצת קנאיות

 

[yaelsee]

אפשר להצטרף לקבוצה? ../images/Emo9.gif

-__________________-"

 

[butbut]

of course../images/Emo70.gif

יופי עוד אחת לקבוצה

XD

 

[screamin pittas]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

די את כ"כ מוכשרת!כל הקטע הזה נקרעתי מצחוק

"למה שמשהי תיגש אלייך, ותבקש שתבעט בשבילה בכדור?". "אולי היא לא תגיע אל השער, והיא רוצה להגיע" אמר דני, נשמע היה בדבריו שהדבר היה ברור מאליו. "אתה רואה? זה כול כך בן מצידך לומר דבר כזה...בכלל לחשוב על דבר כזה" אמרה טל, והנהנה עם ראשה. "מה אמרתי כבר?" התרעם דני."XDD "דני שפשף את ראשו ואמר "אני מניח שאת צודקת, רק בן מושפל יבקש מבת לבעוט בשבילו...מה יש לו? למה הוא לא יכול לבעוט בעצמו? הוא בן! הוא רציך לדעט לבעוט! איזה בן לא ידוע לבעוט? זה כמו לדעת לא להחליף תחתונים. זה דבר שצריך לדעת, אפילו שלא מקפידים על זה".

זה כזה דניXDD "טוב, תלוי באיזה בחינות. אבל כן, טוב. אני לא מאמין שאת כזאת, בזה הרגע את יודעת בדיוק מה עובר לי בראש נכון? בטח גם ג'יוהנה כזאת, אני חייב להזהיר את טום. אני חשוב שאני נהפך לפרנואיד-מבנות" אמר דני."XDD זה אחד הפרקים הטובים

[למרות שעדיין לא סיימתי לקרוא

]

 

[screamin pittas]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

כל הקטע הזה נקרעתיXD *דמייני שיש פה ציטוטים מצחיקים מהקטע הזה כי תפוזבל מחק את ההודעה שכתבתי ואין לי כוח להעתיק הכל מחדש* זה אחד הפרקים הטובים

[למרות שעוד לא סיימתי לקרוא

]

 

[screamin pittas]

תפוזבל!../images/Emo46.gifהוא כתב שהוא לא פרסם!

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק ../images/Emo126.gif

"כן" השיבה טל. "כי זה מה שבנות עושות כול הזמן" אמר דני במהירות. "כן? אני חושבת שגם לכם, לבנים, יש מנהגים כאלו" אמרה טל בשקט, ועזבה את הידית של הדלת אליה התכוונה להגיע. "כמו מה?" שאל דני את השאלה הקבועה שלו. טל כיווצה את שפתיה באיפוק ואמרה "כמו זה...שאתם תמיד...מדברים על ההצלחות שלכם ב...כול מיני נושאים, וכמה כול אחד יותר טוב מן השני" "בעיקר על בחורות" אמר דני, וחייך. "כן! מה הקטע שלכם?" שאל טל והיטתה את פיה הצידה. "מה ה'קטע' שלנו? אני אגיד לך מה ה'קטע' שלנו!" השיב דני בהתלהבות. "מה נראה לך שכול ההצגה הזאת של הבנים כשהם מתנהגים מוזר ליד בנות?אנחנו יודעים בדיוק מתי להיות שקטים, ומתי להיות שמחים, ומתי לומר "את צודקת, אני טועה"? הכול כאן," הוא אמר והצביע על הראש שלו "מאוכסן במקום הקטן הזה". "אז אתה רוצה לומר לי, שכול ה'קטע' של בנים כשהם אדישים אל בנות, זה כי הם חושבים שהם נמשכות אליהם יותר?" שאל טל. "אני הזכרתי שזה נובע מכך?" שאל דני בבלבול. "זה מה שאני הבנתי בכול אופן" השיבה טל בהתגרות. היא רצתה לנסות לראות אם ההתחכמות שלה משפיעה עליו, וגילתה שהיא צודקת, היא מבלבלת אותו. "כן, אני מניח" אמר דני. "זה אומר שכשאתם מתנהגים בצורה אדישה, אני אמורה להימשך לזה?" שאלה טל. "בהחלט" השיב דני בחשש. טל כיווצה את פיה ואמרה "אז כשאתם מציעים לסחוב לבחורה את התיק, או סתם להחזיק לה את הג'קט. אלו צעדים מתוכננים?". "כן, וזה גם כדי למשוך זמן, אחרת נכנס למצב של שיעמום טוטאלי חסר רגשות. הרי משהו צריך להפשיר אתכן בהתחלה לא? בנות תמיד מאופקות וחוששות בפגישות או דיבורים, וכנראה שנגזר עלינו 'לשבור את הקרח'" הסביר דני. "זה מטומטם לגמרי!" אמרה טל, ופרצה בצחוק. "גם ללכת בזוגות אל השירותים, ולהיתקע שם שנים רבות זה גם מטומטם, ובכולז את אתן עושות את זה" השיב דני כנגדה. "אנחנו זקוקות לעצות דני, זה בדיוק למה אתה בן. אתה לא יודע מה קורה בדרך ל'שירותים' "השיבה טל. "אנחנו יודעים בדיוק מה אתן עושות שם, תמיד קורה מצב שאנחנו דמברים על זה. בעצם תמיד אנחנו מדברים על המנהגים של הבחורות, אתן מוזרות" פלט דני. "ואתם טיפשים, יש הבדל?" שאלה טל. "אני מניח שכן" השיב דני. "מעולה" אמרה טל וחייכה. "מה מעולה?" שאל דני במהירות. "שהבהרנו את הרעיון שעליו התעקשת מן ההתחלה, יש הבדל ענק בין בנות לבנים, נקודה" אמרה טל ופתחה את הדלת. היא נכנסה אל החדר, וראתה את מבטם של כולם נעוצים בה. היא סקרה את החדר ולא ראתה אף זכר לג'ורג'. "את ערמומית!" זעק דני ונכנס מאחוריה אל החדר. טל צחוק מהיר, והלכה אל עבר התיק שלה. "אתה סתם זכר, בגלל זה אתה חושב שאני ערו...מה שאמרת שאני" היא אמרה והוציאה את הפלאפון מכיסה. היא הביטה בו בכדי לראות מה השעה וגילתה כי כרגע 8:00. "לא, את בלבלת אותי" התעקש דני. "או שיש לך פיצול אישיות, כמו שהמורה שלי אלנגלית תמיד אומרת" אמרה טל, וחייכה לאיו חיוך מתגרה. "מה קורה בניכם?" שאלה ג'יו במהירות לפתע. טל נעמדה, הביטה אל עבר ג'יו ואמרה "הוא הסכים איתי שבין בנות לבנים יש הבדלים גדולים. ובעיקר משום שהבנות מתוחכמות". "אוה," השיבה ג'יו בשקט מבין זרועותיו של טום "את צודקת, אנחנו יותר מתוחכמות". "מה זה?" שאל לפתע הארי, ופתח את עיניו הכחולות. "מה ששמעת" אמרה ג'יו ונשקה לטום על לחיו התפוחות. "אתן באמת חושבות שאתן יותר מתוחכמות מאיתנו?" שאל הארי במהירות, והביט מטל לג'יו. "אתה לא מבין בן-אדם! הכול אצלהן במוח מתוכנן ומפורת מידית, אתה לא יכול לדעת מה הן יפלטו בעוד שנייה, אולי זה יהיה על השרוכים שלך בנעליים, ואולי על הקצוות שיער הזו שזזה לך ימינה במקום שמאלה" התרעם דני. "עברת שטיפת מוח יסודית אה?" שאל הארי וחייך לעברו. "כן, זה מפחיד. והיא עוד אמרה שזה אפילו לא רביעית ממה שבאמת קורה להן במוח" אמר דני ופתח את עיניו הכחולות. דאגי פלט צחוק ואמר "זה ידוע שאנחנו יותר טיפשים, אבל לנו יש טקטיקות מיוחדות שלכן אין". "כמו מה?" שאלה טל, ושילבה את זרועותיה זו בזו. "אנחנו מתחילים איתכן בכך שאנחנו גורמים לכן לצחוק משטויות. אם אני אוריד את המכנס זה יראה לך מצחיק עד כדי כך שתיפלי לזרועותי תוך מספר דניות" אמר דאגי. טל מחאה כפיים ואמרה בציניות בולטת "כן, טקתיקה מעולה באמת. אני בטוחה שאחרי שתעשה את זה אתה תקבל סטירה לא אהבה". ג'יו טום והארי פרצו בצחוק, ורק דני ודאגי נראו מהורהרים. "מה קרה?" שאל הארי ופסק מלצחוק. דני הביט אל עבר דאגי, שהביט לעברו, ואמר "זה בדיוק מה שקרה לנו". טל פרצה צחוק מתוך גרונה, והביטה אל עבר דני ודאגי הממורמרים. "ניסיתם את זה? טום, אמרתי לך שלשלוח אותם לעולם האמיתי ללא לימוד מקדים זאת טעות. הם שני אפסים" אמר הארי. "כן, אתה צודק" אישר טום, ונשק לג'יו על מצחה. "תצחקו תצחקו, אנחנו נהיה אלו שנצחק עליכם בסוף" אמר דאגי והתרומם מכיסאו. "לאן אתה הולך?" שאל טום במהירות. "להתחיל עם טל" אמר דאגי כאילו שהדבר ברור מאליו. "אוקי" אמרה טל, ומבט גאוותני ניצת בעיניה. דאגי נעמד על ידה, גורם לדני והארי לפלוט צחוק מהיר. הוא כיווץ את עיניו ואת גבותיו הדקיקות, והחל להסתובב סביבה בסיבובים. "שלום בובה" הוא אמר בטון חושני, ועצר מול הפרצוף שלה. "שלום" אמרה טל וחייכה אליו. דאגי שילב את זרועותיו על חזהו ואמר "אז מה, מה את עושה כאן?". "עומדת" השיבה טל בציניות. "משחקת אותה 'קשה', אה?" שאל דאגי, ולקח את ידה אליו. הוא נישק אותה על אצבעותיה ואמר "תרשי לי לשאול אותך לשמך? רגע—" הוא שם את ידיו על ראשו ועצם את עיניו. "כוח מיסטי אומר לי שהשם שלך זה "טל, האם אני צודק?" הוא שאל. "תגיד לכוח שלך שהוא גרוע" העיר הארי מן הצד.

יש המשך~~

 

[m i c k e y 15]

מה זה פה 'מלחמת המינים'?? XDD

"שלום בובה" הוא אמר בטון חושני, ועצר מול הפרצוף שלה.

!!! אהבתי את כל המלחמה שם בינהם ומה שדני אומר לה וזה "אנחנו חושבים שאתן מוזרות"XD "כוח מיסטי אומר לי שהשם שלך זה "טל, האם אני צודק?" הוא שאל. "תגיד לכוח שלך שהוא גרוע" העיר הארי מן הצד. XDDDDDDDDDDDDDD קרעת אותי!!!!!!!!!!!!! $%^$#^#

אני לא מספיקה לצחוק פה XDDDDDD וואי אני חייבת פיפי XDDD

 

[Sharon Kez]

חחחחח דוגרי XDDD

זה הזכיר לי תשיר ההוא מערוץ הילדים: הבנים שולטים זה ברור ומובן אם לא הבנתן את זה עד כאן אז חבל על הזמן...להלהלה XD אני זוכרת אותו עדיין חחחח מה הקטע של שניהם, חזרו לכיתה א'

 

[screamin pittas]

XDD

"אתה סתם זכר, בגלל זה אתה חושב שאני ערו...מה[ שאמרת שאני]"XDD דאגי מנסה להתחיל עם טל=משעשע ביותרXD לאן ג'ורג' נעלם?

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק | ../images/Emo126.gif

"כן" ענתה טל בשיתוף פעולה, וחייכה באיפוק. "רוצה ללכת לאינשהו?" שאל דאגי. "אני לא הולכת עם זרים" השיבה טל, ושלחה לעברו חיוך מתגרה. "אז בואי נכיר, אני דאגי ואת טל. זהו היכרנו" אמר דאגי. "לא," התעקשה טל "אני צריכה להמשיך לבחון אותך, אתה נראה לי חנון". "חנון?!" קרא דאגי והרים את מכנסיו. "אני נראה לך חנון?" הוא שאל, וסידר את שיערו. "למען האמת," אמרה טל "כן, קצת". דאגי הוריד את החולצה שלו, וגרם לדני, טום והארי לשרוק לו בקול ולפלוט צעקות לא מובנות. הוא סובב אליהם את עיניו והרים את גבותיו. טל הביטה לעברו וחייכה, היא העבירה תא עיניה אל עבר השרירים התפוחים שלו, והביטה אל בטנו השטוחה. "איך זה נראה לך עכשיו?" הוא שאל והרים את גבותיו גם כלפיה, מספר פעמים. "מרשים, אבל עדיין חנון" אמרה טל וגלגלה את עיניה. דאגי פלט נחירת צחוק ואמר "אוקי, אני אשחק במשחק שלך". הוא שילב את ידיו זו בזה, ויצא מהן כמעין רובה. הוא כיוון אותו אל הרכה שלה ואמר "אם לא תצאי איתי עכשיו, אני הורג אותך". כולם בחדר היו בשקט, רק טל פרצה לפתע בצחוק ונפלה על אחד הכורסאותץ היא לא הפסקיה לצחוק והחלה להרגיש כאבים בבטנה וכיווצים שונים. ג'יו הצטרפה לצחוקה, והבציעה אל עבר פרצופו המופתע של דאגי. טל מחתה דמעות של צחוק מעיניה ואמרה בשקט "אתה—" אך לפני שהספיקה להשלים היא החלה לפרוץ בעוד סימפוניה של צחוק מתגבר. "גם כן מתחיל עם בחורות, אתה מבייש את העולם-הגברי כולו דאגי" קרא הארי והביט אל עבר טל וג'יו שלא פסקו מלצחוק. הוא הצטרף אליהם והביט על פניו של דני, גם הוא פרץ בצחוק למראה של טל מתפקעת מצחוק ללא שליטה. רק דאגי נותר לעמוד כמו עמוד חשמל, מבלי להניד אפעף. "ניסית להתחיל—" ניסתה טל לומר שוב, אך שוב היא פרצה בשטף של צחוק שסחף יחד איתו את כולם, מלבד דאגי. "מה כבר עשיתי?" שאל דאגי ולבש מיד את החולצה שלו. הקור שהגיע מן החלון הדדי היה קפוא מנשוא. הוא התיישב על יד דני בספה, והביט על כולם. טל פלטה אוויר, וניסתה להרגיע את עצמה. היא התנשפה והתנשמה עד שהצליחה לייצד את נשימתה. לבסוף היא מחתה את דמותיה מעיניה ואמרה בשקט "אתה הגבר הראשון שמוציא לי רובה, בגלל שאמרתי לו שהוא חנון". ולאחר מכן פרצה בצחוק שנית. ג'יו הביטה עליה ולאחר מכן פרצה בצחוק ישר אחריה."את כול כך צודקת" היא פלטה, וחיבקה את טום. "זאת השיטה הכי טובה, עם כול האדישות שלך. לא זה, לא זה, אז מה כן?" שאל דאגי וחייך חיוך מתוק. "יכולת פשוט לומר לה כמה מילים יפות, להראות לה שאתה לא עוד שיכור שעבר כאן בטעות, והיא שלך" אמר הארי. "זה נשמע יותר הגיוני" העיר דני. "לא נראה לי, טל היא בחורה קשה-להשגה" אמר דאגי ופלט צחוק מהיר. "תשמע," אמרה ג'יו לפתע "העניין של רוצח שכיר לא ממש עובד על בחורות". "את זה כבר הבנתי לבד" אמר דאגי ושקע בספה. "טוב, אנחנו מתחפפים מכאן!" אמר לפתע טום, והתרומם מן הספה. "אתם מה?" שאלה טל בבלבול. "הולכים" אמרה ג'יו וחייכה לעברה. "אה, טוב לילה טוב" אמרה טל ועמדה בכדי לתת לג'יו חיבוק ונשיקה, ולהודות לה על העזרה. "בי טום" אמר דני ונעמד בכדי לחבק את חברו. לאחר כול החיבוקים והפרידות הלכו טום וג'יוהנה ברכב של טום.והארי דאגי ודני העדיפו לנסוע ברכב שהצמידה להם החברה. הארי ירד מן הרכב ראשון, הוא היה גר בדירה אחרת שלא קשורה אל הבניין בו גרו דאגי ודני. טל נפרדה מדאגי כאשר הגיעו אל קומתו ואמרה לו "בפעם הבאה אתה תצליח, אני לא כול כך קשה להשגה, פשוט תפסיק להיות חנון". "ממש מנחם" אמר דאגי. הוא היה נראה מאוד חושני, הזיפים שלו שנראו בהירים באור של הירח שנשקף מן החלון הקטן. רק הוסיפה עוד 'קלאסה' למראהו הגברי. הוא חייך חיוך מאופק ואמר "תמיד ניסיתי להתחיל איתך, ועד שהיה נראה לי שהצלחתי, פתאום התרחקת". "למה אתה מתכוון?" שאלה טל בשקט, וראתה כי דני מתקרב מן המדרגות. דאגי הביט על דני שנעמד על יד טל, ואמר "פעם אחרת בובה". טל הרימה את גבותיה ואמרה "אין בעיה". היא הדביקה לו נשיקה איטית על לחייו, והוא במהירות הסתובב. שפתיה של טל רק התחככו בשפתיו, ההרגשה הייתה לה נעימה. היא הרגישה את החום שהתפרץ מתוך גופה, ואת הרגשות החדשים שהציפו אותה. היא מיהרה להתנתק ממנו, ולחייך חיוך מתגרה. דני לחץ איתו לחיצת יד ארוכה, ולבסוף חיבק אותו. "אל תשכח להתגלח, אתה נראה כמו קיפוד" הוא אמר וחייך. "מי שמדבר, גם אתה זקוק לשיוף. אדון-פרצוף-חלק-כמו-ישבן-של-תינוק" העיר דאגי וניסה לפתוח את דלת ביתו. טל החלה לעלות במדרגה, עד ששמה לב כי דאגי לא מצליח לסובב את המפתח במנעול. הוא אחז במפתח, וניסה להוציא אותו מתוך חור המנעול. וכשלא הצליח החל לנוע עם כול פלג גופו אל מן הדלת והלאה. הוא זז קידמה ואחורה, המראה לא היה מלבב במיוחד. אם היה עובר מישהוא מאחורה הוא היה חושב כי משהו חשוד קורה שם. "אה, אחי. אתה צריך עזרה?" שאל דני, והרים גבה אחת כלפי מעלה. "אני חושב שהדלת הטיפשה הזאת החליטה לתקוע את המפתח" אמר דאגי, וניסה בכול כוחו למשוך אותו בחזרה. "טוב" אמר דני והתקרב אליו. הוא אמרה לו "תן לי לנסות". וכאשר דאגי פינה לו את המקום הוא החל לסובב את המפתח בפראות. טל הביטה עלה שניים בעניין, וחשבה בליבה עוד כמה זמן הם יבינו שיש שיטות אחרות להוציא מפתח מן החור של המנעול. הרי הוא הוכן במיוחד בשביל אותו המנעול, זה כמו סיר ומכסה, נעל- המידה שלה- ורגל. לאחר שדני ודאגי החלו לבעוט בדלת, בתקווה שאיומים וקללות ואלימות יעזרו, פלטה טל צחוק. היא ירדה מן המדרגה בקפיצה ואמרה "בנים", תוך כדי פליטת אנחה. "כן?" שאל דאגי, "נראה אותך מצליחה" הוא אמר, ופינה לה את מקומו. דני עשה כמותו, והביט עליה בעיון רב.

יש המשך~~

 

[yaelsee]

../images/Emo69.gif

לאלא טל, את צריכה להיות עם דני!

 

[m i c k e y 15]

../images/Emo69.gif

לאלא טל!, את צריכה להיות עם דאגי!

חהחה

 

[yaelsee]

../images/Emo11.gif

-________-"