../images/Emo126.gifפרק 5 חלק | ../images/Emo126.gif
פרק 5: "ג'יימס תיזהר!" צעק דני והחל לצחוק. הוא הוריד את גיימס מעל גבו וסידר את החולצה שלו. ג'יימס צחק ושאל ,כשחיוך ענק מרוח על פניו, "אני בטוח שלא ציפית לזה,אני צודק?". "מאוד" אמר דני וחייך חיוך מתוק. "יא,בייבי! אנחנו כאן וחבל על הזמן" זעק דייב משום מקום, ועל פרצופו התנוסס חיוך מתנשא. דני הסתובב לעברו,צחק, חיבק אותו ופרע את שיערו הבלונדיני. "באמת חבל על הזמן," אמר הארי "כשאתם כאן" הוא הוסיף בציניות וכולם סביבו צחקו. "כן,כן " אמר דייב ,קימט את אפו ושידר פרצוף נעלב. "אחי, אל תיקח את זה קשה " ענה לו הארי וחיבק אותו. דייב פרס את ידיו והחזיר להארי חיבוק "אף אחד לא אוהב אותי בעולם הזה" הוא ילל בקול וחייך. "חיבוק קבוצתי " צעקו ג'יימס ודני יחד, והצטרפו אל הארי ודייב שהחלו להצטער על כך שהציעו חיבוק קבוצתי. "זה לא נראה טוב " הכריז טום,והלך אל עבר המיני מקרר שהוצב בסוף החדר, ולקח לעצמו בקבוק מים. "כן,אה " אמרה טל וצחקה. נערה גבוהה,עם שיער בלונדיני ארוך שהסתלסל מקודקודה.עיניה החומות היו מאופרות בצבעים עליזים, ובגדיה היו נראים כאילו בזה הרגע יצאה היא מקטלוג אופנה. החזיקה מצלמה ואמרה אל עבר הבנים "ג'יימס אני חייבת תמונה של הקטע הזה, תסתכלו לכאן בנים". הם עמדו מחובקים כולם, לרגע עבר בטל רגע של אי שייכות לקבוצת החברים הזו.עד שהארי צעק בפתאמיות "חכו רגע!, גם היא נכנסת אל התמונה" והצביע על טל. טל הרגישה את החום עולה בה, היא חייכה והשיבה בהתנצלות "אני לא פוטוגנית". "לא אכפת לנו, חצי מאיתנו כאן נראים עכשיו זוועה ומגוחכים, אבל נראה לך שלמישהו זה אכפת? " שאל הארי וחייך לעברה חיוך מעודד. טל לא ניסתה לפרש את דבריו המהירים בראשה, היא הבינה כבר לפי הבעות פניו שאין היא תוכל לברוח מן העסק. היא השאירה את תיקה על יד דאגי, וביקשה ממנו לומר לה אם הפלאפון שלה יצלצל. היא התקדמה אל עבר הבנים, ונעמדה על יד הארי. "תכנסי אל התמונה עוד יותר אני לא תופסת אותך מתוקה! " אמרה החברה של ג'יימס והזיזה את ידה ימינה ושמאלה בכדי להסביר לה היכן לעמוד. "אני...אני לא מבינה" אמרה טל בגמגום וחייכה חיוך מתנצל.היא הביטה אל עבר דני בכדי לקבל ממנו מעט עזרה. דני חייך אליה בהבנה ואמר "את יכולה לעמוד כאן" ופינה לה מקום בינו לבין הארי. "תאמיני לי שגם אני לא מבין אותה" הוא אמר בשקט והחזיר את מבטו אל המצלמה. "תחייכו" התפרצה הנערה בזעם. טל חייכה ואמרה "כן המפקדת" בשקט. היא גרמה לכול החבורה לפרוץ בצחוק, הנערה חייכה בסיפוק ואמרה "או, עכשיו אתה מתחילים לדבר אלי". היא הפעילה את הפלאש בדיוק ברגע שכולם החלו ליפול אחד על השני מלבד טל ודני שהצליחו להתחמק מן הקבוצה. "עכשיו כולם על טום! " צעק דני. הוא, ג'יימס, הארי ודייב הצטופפו יחדיו סביב טום,שנראה אומלל ומסכן באותו הרגע.הוא הביט לעברם ונראה כמתפלל לרחמים. "לא די,למה אלוהים? למה? " צעק טום וצחק.הבקבוק נשמת מידיו ונעמד על הרצפה. "אתה צריך להגיד תודה טום" אמר דני במבטא בריטי מוגזם ופרע את שיערו. "נכון טום,זה לא מנומס להתפלל לאלוהים בזמן שאנשים מחבקים אותך" אמר גם ג'יימס וחיקה את דני בצורה עוד יותר מוגזמת. "טוב,אבל אנחנו עדיין מחובקים.ואני לא רוצה חיבוק! " זעק טום ונראה אומלל.הוא קימץ את גבותיו,ואת פיו,ונראה כמו כלב הזקוק לבית חם ואימוץ. טל, שהביטה על המתרחש, סובבה את פניה אל עבר דאגי ואמרה"מסכן טום" . "כן מסכן אני " אמר טום והצביע על עצמו. דאגי רק הביט בה במבט מוזר מן הרגיל,סלסל את הסרוך שהשתרך מן הסווטצ'ר שלו ואמר "הוא לא מסכן עכשיו,בדרך כלל אנחנו עושים לו דברים הרבה יותר גרועים". דני וג'יימס צחקו יחדיו ובעיניהם הופיע מבט המצפין בתוכו סודות על מעלליהם. "אני בעד להוריד לו את המכנס על הבכיינות שלו" אמר דייב וצחק. "כן" צעקו ג'יימס,דני והארי בקול. "לא!" צעקו טל והבחורה השנייה ,היחידה שהייתה בחדר ,וחייכו אחת אל השנייה. דני פרץ בצחוק ואמר "פעם אחרת,יש בחורות בחדר". "בדיוק דני,תפסיקו להיות טיפשים" אמרה הבחורה.היא הלכה אל עבר קצה החדר,מזגה לעצמה שתייה והמשיכה להביט על דני גם כשפניו לא היו מופנות אליה. ג'יימס השתחרר מן החיבוק והביט על טל.אחרי שסרק את רוב הופעתה שאל בהפתעה "ומי את?" וחייך. טל הסתובבה אליו בפתאומיות,הבעה מופתעת הייתה נסוכה על פניה.היא סקרה את ג'יימס במהירות והשיבה "אני טל אביב", והרגישה ששני כתמים אדומים מתחילים להציף את לחיה. ג'יימס המשיך להביט בה ולחייך חיוכים מסקרנים,טל הביטה אל עבר דני שעמד על ידו ושאלה "קרה משהו?" "לא,זה רק שאת --" התחיל ג'יימס לומר, עד שדני התערב ואמר בחיפזון בתוספת חיוך ניצחון אל עבר ג'יימס "כן זאת היא! ". "מה אני? " שאלה טל,והרימה את אחת מגבותיה. "את ,זאת את " אמר דני במהירות,וניסה לסגור את הנושא כמה שיותר מהר. "אוקי" השיבה טל והפנתה את ראשה לעבר טום שהיה עוד כלוא בחיבוק הקבוצתי . טל התיישבה על יד דאגי שנראה מדוכדך משום מה,הוא לא הצטרף לחיבוק הרבוצתי.ולא הצטלם עם כולם,מחשבותיו היו חפונות עמוק בתוך תוכו. הוא הסתיר משהו מכולם,טל הרגישה שהיא חייבת לברר מה מטריד אותו.אבל פחדה לגשת אליו ולדבר איתו על דברים שהיו קשורים בעברו. היא ידעה שילדותו לא הייתה קלה במיוחד,ולא רצתה להעיז ולהיכנס אל תוך מחשבותיו. "טל,מפרט-המזל שלי אצלך?" שאל לפתע דאגי,הביט לעברה והתרומם מן הספה. טל דחפה את ידה אל תוך כיס המכנס שלה ופשפשה בו. "זה כאן,תקוע" אמרה טל וצחקה. "מה זאת אומרת?" שאל דאגי ונראה מבוהל. טל חייכה והשיבה בשקט "זוכר שאמרת לי לשמור עליו? וקשרנו אותו אל אחד מן השרשראות שמחוברות לחגורה שלי? ". "כן" אמר דאגי וקימץ את גבותיו הדקות עד שנראו כגבה אחת.הוא שיחק עם הכוס שהייתה בידו ושפך חלק מן המים שהיו בתוכה בלי לשים לב. "תקוע שם" השיבה טל במהירות. דאגי קם ממקומו עם חיוך מוזר המתנוסס על פניו ואמר "את צוחקת עלי נכון?".הוא השאיר את הכוס מאחוריו וסידר את מכנסו שנפל מתחת לקו הבוקסר שלו. טל רק הביטה בו במבט רציני ופלטה בנימה צינית "אה,לא". הוא הביט לעברה,ואז לעבר הכיס שלה ושאל בנימה חצופה "לעזור לך?". "בשמחה" השיבה טל בשקט ופלטה צחוק מתגלגל. היא זזה מעט אל כיוונו,הוציאה את המפרט מן הכיס שלה,והראתה לו את הבעיה. סופו של הפלסטיק היה קשור אל אחת מן השרשראות הדקות שמחוברות אל החגורה שלה. המשך~~[מצורף תמונה של חברי "סאן אוף דורק" למי שלא מכירה=]]]
בפרקים הקודמים: "מזל רע" אמרו טל ודני יחדיו. "מזל רע" אמרו גם דאגי והארי יחדיו. "מזל רע לכולכם" פלט טום וצחק. טל בלעה את צחוקה והשיבה נחרצות "זה היה בסדר,אני מעדיפה קולה.בירה זה משקה משעמם". דני צחק ואמר "בגלל זה הוא מתאים לגברים האלה שהם חסרי עבודה,משעמם להם אז הם שותים בירה". טל ודאגי צחקו,וגרמו גם להארי וטום להשתתף בסמפונית הצחקוקים שלהם. לפתע משהו, או מישהו, קפץ על דני משום מקום מאחור וגרם לכולם להשתתק כליל בן-רגע. אממ..הם הגיוע אל המועדון החדש שנפת-מתכוננים להופעה:] בלי להרחיב יותר מידי:
תהנו=] בוט=]
