../images/Emo126.gifחלק
|| ../images/Emo126.gif
אתן יודעות מה? אני |הדשג|שונאת את תפוז||! אתמול עד שעה פאק**ג 2 ישבתי וחיכיתי שהשרת החרא שלו יחזור! והוא לא חזר!!!!!!!!!!!!>< אמאשלך! ><
Eye of a Tiger[נו, תפתחו באמשלכם!!]
http://www.youtube.com/watch?v=eHEi0q7YkgI
******************************************************************************************************** טל חמקה מחוץ לבניין הקמפוס אל חדרי המעונות של הבנים. היא ידעה שהיא מסתכנת, אך זה היה שווה את זה. ליאו לא הגיע לשיעור ההתעמלות, ודבר זה היה חשוד בשבילה. היא שאלה את רון מספר פעמים אם הוא בטוח כי ליאו לא יצא מחדרו. ורון נשבע לה שזוהי האמת, ושאם הוא טועה הוא ערימת גללים. היא לקחה את רון, ויצאה יחד איתה למשימת חיפוש. אך משום שרון לא רצתה להסתבך עם הפקיד של מעונות הבניםץ החליטה טל לקחת את זה על עצמה. "אתה רואה אותו רון? הוא טיפש" אמרה טל והבציעה על הפקיד. "כן בטח" אמר רון בקשט. "תקשיב," אמרה טל בשקט ולא התיקה את עיניה מן הטרף עליו עצרה. "אני אפלרטט איתו, ואתה רץ היישר אל החדר של ליאו, אני כבר אבוא אחרייך". "איך?" שאל רון בשקט. "תסמוך עלי" אמרה טל בשקט. רון חייך חיוך מעודד ואמר בשקט "אני מוכן למשימה". "כול הכבוד," סיננה טל "ברגע שאני דמברת איתו, אתה מזדחל מתחת לדלפק, ובורח אל החדרים. שמעת?". "שמעתי מצויין טל" אמרה רון וסימן לה סימן חיוב עם אתבעותיו. "מעולה" אמרה טל בשקט. היא הביטה אליו והוסיפה בשקט "מעניין מה קרה לליאו". "מעניין מאוד רק ש—" "שקט!" קטעה אותו טל ומשכה אותו לריצפה. רון פלט זעקה חנוקה ואמר "עדיין לא התרגלתי לזה את יודעת, לברוח מן הספרנית השעירה, ועכשיו להתגנס אל מעונות הבנים. זה מה שאת עושה בישראל?". "לא," אמרה טל וחייכה "זה מה שאני עושה כאן". "כול הבנות הישראליתו כמוך? אם כן אני חייב הצצה מן הארץ הזאת" אמר רון באדישות. "כן, אנחנו בהחלט סוג מובחר של בנות. אבל יש טובות ויש רעות, זה תלוי לאיזו קבוצה נפלת" אמרה טל, והביטה אל עבר הפקיד שחזר אל דלפקו. "קדימה" אמרה טל בשקט, והתרוממה מן הריצפה. "בסדר" אמר רון בשקט וסימן לה עם אצבעו שנית. "יצאתי" אמרה טל בלחש ויצאה לכיוון הדלפק כשהיא מעיפה את שיערה לאחור. היא נעמדה על יד הדלפק ושאלה "אלכס, אתה כאן?". אלכס, הפקיד, התרומם במהיורת מכיסאו ואמר "הילדה מישראל, מה קורה מותק?". טל רצתה להעיף לו סטירה באותו הרגע, היא לא אהבה את דרך הביטוי בו אמר לה "מותק". היא סימנה לבינתיים לרון מאחורי גבה שתיקרב, אך לא הי נראה כי הוא מתכוון לעשות זאת. "הכול בסדר, מה איתך אלכס?" שאלה טל בשקט וחייכה אליו חיוך נפלא. "אין לך שיעור?" שהוא שאל במהירות. היא החליטה לעבור לחלק ב' של התוכנית, במקרה, והיא ידעה שזה עלול לקרות, שיקרה לרון משהו. "לא, אין לי. אגב, מישהיא אמרה לי למסור לך שהיא רוצה לפגוש אותך. קוראים לה משהו...אממ... אני חושבת שאליסיה? היא מעודדת" אמרה טל בשקט ונראתה חוששבת. "אוה, אוה" אמר אלכס בשקט "איפה היא?". "היא במגרש הספורט האחרון, היא אמרה משהו על פגישה מיידית, היא ממהרת" אמרה טל בשקט. "אבל אני לא יכול לעזוב בלי להשאיר משגיח" אמר אלכס בשקט ותחב את ידיו בכיסיו. "אני יכולה לשמור, אם זה לכמה דקות" אמרה טל בשקט. "את בטוחה?" שאל אלכס ונראה חסר אונים. "ברור" אמרה טל ושלחה לעבור חיוך הבטחה מאוסף החיכים הצבועים שלה. "טוב" אמר אלכס וקפץ מעל הדלפק "אני חייב לך, אביב" הוא צעק כאשר יצא. רון יצא ממחבואו ואמר "את גדולה! את ענקית!". "ואתה, פחדן" אמרה טל וחייכה אליו. "טוב," אמר רון בשקט "מה יכולתי לעשות? הוא כמעט תפס אותי". "עכשיו אתה שומר על הדלפק" אמרה טל ומיהרה אל עבר מגורי הבנים. "לא פייר!" זעק אחריה רון. "אין לא פייר בעולם הזה" אמרה טל וחייכה לעברו. טל רצה בעבר המסדרונות וראתה בנים יוצאים מן המקלחות עם המגבות עטופות סביב חלק גופם התחתון. "נקבה במסדרונות" צעק אחד, וגרם לטל לפרוץ בצחוק היא עברה בין כולם, מחייכת וצוחקת, אך לא שכחה את המוטל עליה. היא מיהרה אל עבר החדר של ליאו, לאחר שעברה דרך ארוכה של בנים. שצצו מכול עבר בכדי לראות אם השמועות נכונות ובהחלט הצליחה "נקבה" להתחמק מציפורניו של אלכס ולעבור אל תוך המסדרונות. היא דפקה על הדלת, הביטה אל עבר דלתו של ליאו שלא הייתה נראית כמו דלת שעומדת להיפתח. היא דפקה שוב ושוב וקרא לליאו, אך לא היה נראה שהוא נמצא שם. לפתע עבר בחור עם מבט ירוק, ושיער שטני קצר. היה לו גוף של ספורטאי, שרירי חזה מרשימים וזרועות חזקות. טל זיהתה אותו משיעורי ההתעמלות שלה. הוא היה בכיתה של הבנים המקבילה. "הוא לא יתעורר ככה" הוא זרק לעברה ועקף אותה מבלי לומר עוד דבר. "מה זאת אומרת?" שאלה טל בשקט והסתובבה אליו. הבחור הסתובב אליה וחייך חיוך גאוותני. "זה אומר שאם תדפקי כמו בחורה הוא לא ישמע לעולם" אמר הנער ושילב את ידיו. טל פתחה את פיה ואמרה "אה, באמת? אז אולי אתה תדפוק בשבילי כמו גבר". "בשמחה גברתי" הוא אמר בשקט וניגש אל הדלת. הוא דפק עליה בחוזקה, כך שטל הייתה בטוחה שהיא עומדת להישבר. לפתע היא שמעה קולות מן העבר השני. " ליאו!" היא קראה בקול, ושמה את אוזנה על הדלת. "אני כבר פותח," היא שמעה אותו אומר "אני רק מחפש את המתפח הארור". "בסדר" היא הרגיעה אותו, ומיהרה להביט אל פני הנער החזק שעמד על ידה. "תודה על העזרה" היא אמרה בשקט והביטה בפניו. היה נראה כאילו שהן משורטטות, הן היו מלאות חיים, ויפות. "זה בסדר ילדונת, במילא לא היה לי משהו יותר טוב לעשות" אמר הנער, ונשען על הקיר. טל הבינה מכך ישר, שהוא מעוניין לדבר. "אז רגע, אתה בעצם מן הספורטאים לא?" שאלה טל בידידות. "כן,"ענה הנער וחייך חיוך שחשף את שיניו הבוהקות "אני ספורטאי משועמם, שבא ללמוד כאן רפואה וספורט". "אוה, רפואה" אמרה טל והנהנה עם ראשה. "בגלל ההורים?" היא שאלה במהירות. "בעיקר" אמר הנער. "אוי, לא הצגתי את עצמי" אמרה טל בשקט והביטה בפניו. "אני יודע מי את, זאת שמכירה את דאגי פוינטר ההיא מן הכתבה" אמר הנער. "כן, ויש לי שם" אמרה טל ברוגז. "טל אביב, ישראלית, חובבת ציניות, ספרות, שירה ובעיקר פילוסופיה" דקלם הנער במהיורת והפלי את טל בידע הרב שלו.
יש המשך~~>
