אני חלוקה בדעותי בנושא הזה.
מצד אחד, אין לי ספק שישנם לא מעט אסירים שמהוות כרגע נטל כלכלי אדיר על המדינה, וחלקם אפילו לא רוצים או מוכנים "להשתקם", למעשה, מהכלא יוצאים אפילו יותר עבריינים משנכנסת. יש עבירות שהן מעבר לטאבו, ואולי יש מקום לנטילת חיים, בעיקר בגלל הפחד שהעבריין בסופו של דבר יחזור לציבור ויהווה סכנה ממשית (בעלים מכים לדוגמא..). ומצד שני, עונש מוות הוא דבר סופי, בלתי מעורער - אין דרך חזרה. לצערנו יוצא להיתקל בפסקי דין לא הוגנים, או כאלו ששנים מאוחר יותר מתבררים כשגויים - ומה אז? אין לי ספק שהמקרים האלו, באחוזים, הם מעטים מאוד, ועדיין, לקחת חיים ממישהו זה בלתי הפיך. כרגע אני עוד לא סומכת על מערכת המשפט שלנו מספיק בשביל זה. ופה המקום אולי להוסיף, שבזמן שעונשי מוות הם לא מקובלים בעיני כרגע, יש מקום לשלילת "הטבות". כיום כלא הוא סוג של בית הבראה במקום מסוים. ובזמן שבחלק מהמקרים זה חלק מהליך השיקום והחזרת העבריין לאזרחות, חלקם מקבלים את ההטבות של לימודים על חשבון המדינה, כסף קנטינה, ביקורי קרובים ומשפחות, גם אם היו מחבלים או רבי מחבלים שהרגו עשרות בני אדם ולא מביעים צל של חרטה או רצון לשנות את דרכיהם. חלקם אפילו מנהלים את העניינים גם מהכלא, וזה חורה לי מאוד.