חיובי ושלילי

shosh arie

New member
עוד על אימון להפרעות קשב וריכוז

באופן כללי, מטרת האימון האישי להפרעת קשב לסייע לאדם להתמודד בהצלחה עם ביטויי הפרעת הקשב בחייו, ללמוד לנהל את חייו ולהצליח למרות ובזכות הפרעת הקשב - ולא לתת לה לנהל אותו, כאשר מסגרת האימון נותנת תמיכה ומשוב ודורשת נשיאה באחריות למעשים. מעבר לכך, המטרות האימוניות הן של המתאמן כמובן, כמו באימון "הרגיל", והן שונות ומגוונות ממתאמן למתאמן. ובכל זאת, מאחר ואצל מרבית המתמודדים עם הפרעת קשב יש פגיעה בתפקודים הניהוליים (ניהול עצמי, ויסות רגשות, ניהול זמן, דחיינות, ארגון והתארגנות, תכנון וכו') - המתאמן עובד על רכישת אסטרטגיות וטכניקות להתמודדות איתם וכן נעשית עבודה על יצירת מבנים ורוטינות שיעזרו להשיג את המטרות. כמובן שנעשית עבודה על חזון, ערכים, מטרות וכו' צריך להיות בעל ידע בנושא כדי להבין איך פועל מוח של אדם כזה, איך הפרעת הקשב פוגעת בחלק כזה או אחר מתחומי חייו (משפחה, יחסים, קריירה, כסף וכו'), ולהיות המאמן - שבחלק מהמזמן מאמן ובחלק אחר מדריך ומנחה (בשומה מהאימון ה"רגיל"). האימון להפרעת קשב הוא אימון דירקטיבי, מפרקים מטרה גדולה למטרות קטנות, לעיתים החזון הוא לתקופה הקרובה ולא ל-5 השנים הבאות. העבודה היא ברמת המיקרו ולא המאקרו. כמו כן, המאמן נמצא בקשר עם ממשקים מסויימים בחייו של המתאמן והפרעת הקשב שלו (לעיתים עם הרופא, מורה, הורה, בן זוג וכו') או מעודד ומדריך לשמירה על קשר כזה מצד המתאמן - מאחר והטיפול באדם עם הפרעת קשב הינו רב מערכתי. האימון הוא רק חלק אחד ממערכת שלמה. מקווה שעניתי לך, אם תרצה לשוחח על כך אתה מוזמן ליצור איתי קשר וארחיב בשמחה, שוש אריה מאמנת לחיים ועסקים ומאמנת להפרעות קשב וריכוז www.vcoda.co.il [email protected] 054-3093096
 

tlingit

New member
הסבר ממצה ומעניין מאד

מתוך הכרות עם ADHD הערכתי שבכך מדובר ושמחתי להסברך שגם היה מלא וגם אישר את מחשבותי תודה שוש
 

isaacm

New member
כולנו מתמקדים בזה ש"מעניין" אותנו

יותר. כאשר אנחנו חוששים מדבר כלשהו - החשש גורם לנו לעסוק בזה הדבר ובתוצאותיו האפשריות. כאשר אנו חושקים שמשהו מאד, נכנס למשחק החשש שמא לא נקבל את מבוקשנו. אנו מתכננים את התגובה האפשרית ומכסים במחשבותינו כמעט כל אספקט אפשרי של המצב שאינו רצוי. אנחנו מוכנים לאכזבה. וכשאנחנו מקבלים את מאווינו, אנחנו מופתעים - לא התכוננו לכך. אני מניח שיש תבניות נוספות של התמקדות בשלילי - בחרתי את זו. כאשר ברור לנו שהעשיה שלנו תגרום למימוש השאיפה שלנו, כאשר אנחנו בוחרים להודות על מה שיש ולצפות למה שעוד יבוא, אנו מתעסקים במצב הרצוי, כשהוא קורה אנחנו לא מופתעים. החשוב הוא לדעת שאם הרצוי לא קרה - זה לא בגלל המיקוד השגוי שלנו במה שאינו רצוי - אלא זה למרות שעשינו את כל הנדרש, וכיון שכך - קל יהיה לנו לקבל את הדברים בשלוות נפש, לחשוב ולהפיק לקחים ולהמשיך לחתור להשיג את הדבר הבא. אולי?
איציק
 
למעלה