גומלים ונגמלים

[יעל עיני]

קראתי את המאמר

זה לא כל כך מדבר אלי. זאת בדיוק הסיבה שבגללה הוא יונק ב- 3:00 בבוקר. (לא הצלחתי להאריך את השעות). לאור אין בעיה שאני לא אהיה בבית 2 לילות והוא לא יינק. כשאני מגיעה הוא כן רוצה את שלו. הציצי זה "מאסט" רק כשאני ליד. אשמח לטיפים נוספים. שבת מקסימה. יעל

 

[אמא יָעֵל]

ואם ב-3 מישהו אחר ייגש אליו?

 

[יעל עיני]

זאת לא אופציה

א. בייחוד עכשיו עם ההתנתקות (הבעל עמוק בתוך זה...) ב. הוא ייסתכל על בעלי, ייצרח, או שיירד ממנו ויבוא אלי למיטה. וחוץ מזה אני מעדיפה להראות לו ולשדר לו שגם אם אני לא נותנת לו משהו שהוא רגיל אליו, אני איתו, לידו, מקשיבה לו ועוברת איתו את התקופה הקשה.

 

[החמות]

אולי לנסות את הספר

"לילה טוב דידי" המדר על גמילה מהנקת לילה

 

[אמא יָעֵל]

../images/Emo28.gif גומלים ונגמלים ../images/Emo112.gif

 

[מיכל שב]

אני חושבת שנגמר לי החלב../images/Emo7.gif

אספי בן 10 חודשים. מקבל ציצי לארוחת בוקר. אוכל מוצקים במהלך היום. כשהוא חוזר מהגן (16:30) הוא מקבל ציצי (מתייחס לזה כנשנוש) ובדר"כ עד הערב הוא מקבל קצת מוצקים ועוד נשנושי ציצי. לפני השינה שוב ציצי ובמהלך הלילה (לילה = החל מ 20:00 עד 5:00) קם עוד 3 פעמים לפחות. בימים האחרונים הציצי "מרגיש" ריק. אין מלאות (השבוע עבדתי ערב הייתי 12 שעות בלי הנקה והחזה אפילו לא היה מלא). אני לא ממש שומעת את אסף בולע חלב. יש יותר מציצות קטנות. הוא מתעורר המון בלילה ויש לי הרגשה שהוא פשוט רעב. מאז שהוא התחיל מוצקים הוא מסרב לקחת בקבוק (גם מים הוא שותה מכוס), כך שאני לא יכולה לשאוב או לתת פורמולה. מה עושים???

 

[עדי מדריכת הנקה]

יש כמה דברים שאת יכולה לעשות.

נשמע שקשה לך עם זה ואת עוד לא מוכנה לוותר על ההנקה. את יכולה לשאוב ולתת לו את החלב השאוב בכוס - אין שום הכרח לתת קדווקא בבקבוק, ואם הוא שותה טוב מים מכוס, יכול מאוד להיות שגם חלב שאוב הוא יסכים לקבל מכוס. הוא צעיר מדי לוויתור מוחלט על תוספת הקלוריות שבהנקה - ואם הסתדרתם עד עכשיו בלי תמ"ל, קצת מיותר להתחיל עכשיו. השאיבות גם יתנו לו את התוספת שהוא צריך, וגם יגרו את השד לייצר יותר חלב (מין "קפיצת גדילה" מלאכותית). נסי לשאוב גם בעבודה, אם את יכולה, כדי למנוע פרקי זמן גדולים שבהם השד "ללא שימוש". שתי מספיק - בחום של השבוע האחרון היה קל מאוד אבד נוזלים. את יכולה גם לנסות כמוסות חילבה שנמכרות בחנויות טבע כמגבירות חלב - 3 כמוסות שלוש םעמים ביום, או כמוסות "סופר חילבה" במינון של כמוסה אחת שלוש פעמים ביום (שימוש בחילבה - רק אם אינך חולת סוכרת). והציעי לו את השד בכל הזדמנות - הגירוי של השאיבות פלוס היניקה שלו יעודד את ייצור החלב. לגבי הלילות - נסי לתגבר את המוצקים של אורוחת הערב. בגילו הוא כבר יכול לקבל מוצרי חלב (לא חלב ניגר) - יוגורטים, גבינות, ולכי על המוצרים היותר עשירים בקלוריות. עדכני אותנו מה קורה.

 

[אמא של עקתש]

../images/Emo24.gif מצטרפת לעדי

יש ימים כאלה. אם חשוב לך, אל תוותרי. נצלי את שארית השבת והניקי בכל הזדמנות. אני דווקא מרוצה כשהציצי לא מתמלא ומעיק עלי בשעות העבודה הארוכות וברור לי שכשהקטין ינק הוא כבר יוציא משם מש שצריך. והצד השני, השבוע טפטף לי(אחרי המון זמן שאני בלי רפידות הנקה) והייתי חייבת לחזור הביתה באמצע היום כדי לשים רפידה ולהחליף חולצה. פדיחות!

. מעדיפה את הצד השני, הריק לתחושה ומתמלא ביניקה. קבלי עוד

!

 

[מיכל שב]

תודה לשתיכן../images/Emo24.gif

אני בהחלט מעבירה את השבת בלדחוף לילד ציצי

אני אגש מחר לסופר פארם לנסות להשיג את כמוסות החילבה.

 

[Mרוצה]

"אין ציצי. די נגמר ציצי"

הוא אמר לי ממש עכשיו, כשאני יושבת במקום שבו במשך שנתיים וחודש נהגתי להניק אותו. זו לא היתה בקשה, לא היה בזה עצב או כעס. פשוט, ציין עובדה והמשיך הלאה. זהו. סיימתי את פרק ההנקה בחיי. קצת עצוב.

 

[g a n i]

מתוק. הפשטות בה הם מתנהלים בחיים

כובשת. מתי מגיע הגיל בו תילי תילים של כמיהות וזרמים תחתיים ועצבונות לא קשורים משתלטים על כל בחירה? אולי אפשר לדלג עליו...

 

[כתומה30]

בן כמה הוא החמוד הזה?

 

[tonti]

סתם ככה?

הריון? משהו?

 

[Mרוצה]

הגענו לגיל שנתיים וחודש. די.

אני יזמתי את הגמילה. בהתחלה הפסקתי להציע אבל לא סרבתי. זה נמשך די הרבה זמן. בעשרת הימים האחרונים התחלתי לסרב ("אין יותר ציצי. ציצי נגמר") ולהסיח את הדעת. בהתחלה המשיך לבקש. בהמשך הבקשות פחתו, עד להבנה. אמנם אני יזמתי, אבל בכל זאת עדיין קצת עצוב

 

[נרי כ]

אני גומ"לת? אני??

(אני מרגישה כאילו עליתי כיתה, או עברתי לתיכון. רק הרגע עוד למדתי איך ללמד אותה תפיסה נכונה מהי, וטיפונת אחר כך כבר למדתי לשאוב והיא למדה לשתות מבקבוק. ופתאום, גמילה לילה. משונה.) הילדה בת דקה לאחת עשר חודש. במחצית הראשונה של חייה היא ישנה לילות שלמים בלי לינוק באמצע, מקסימום פעם אחת. ואז, כן, כן, פגשתי את מרפי, חזיתית, ופתאום אנחנו נאבקים בעייפות איומה ונוראה ובקימות שבין כל שעתיים ובין רק שלוש פעמים בלילה. אני יודעת שהצרכים שלה משתנים, אבל אני עדיין די משוכנעת שהיא לא צריכה לאכול בלילה. מעבר לזה, היא עדיין לא משלימה לגמרי עם זה שהיא צריכה לישון במיטה שלה בלילה, וזה חלק מסדרת חינוך מתמשכת שאנחנו עושים שמצליחה לרוב לא רע: היא צריכה להרדם במיטה שלה. השבוע החלטנו שאנחנו עובדים על ביסוס שנת הצהריים, אבל בשבוע הבא אני רוצה לגמול אותה מיניקות בלילה. הכוונה היא לתת לה בכל יקיצה חלב שאוב במיטתה. מקסימום להוציא אותה אבל להשאיר בחדר. כשזה יעבוד, אז להתחיל לדלל את החלב עד לאפס. הכוונה לגמול קולד טרקי, בלי אף יניקת לילה. מה אתן אומרות?

 

[michal@gal]

נראה לי שעדיף לגמול בלילה לחלוטין

בלי לתת בקבוקים במיטה. ככה את גומלת בבת אחת, ולא תצטרכי אחר כך לגמול אותה מהבקבוק.

 

[nuxi]

../images/Emo41.gif שאלת גמילה בשביל חברה

תינוקת בת שנה וחצי, אוכלת בכר הכל. כרגע גמולה ביום, הבעיה היא הלילה. הלילות בלתי נסבלים, היא ובעלה יוצאים מדעתם. מבחינתה, היא רוצה להפסיק להניק. הבעיה: ישנים בלינה משותפת, והתינוקת פשוט צורחת בלילה אם לא מקבלת ציצי. החברה רוצה לצאת לישון מחוץ לבית 3 לילות, במהלכן האבא יהיה ינחם ויציע דברים אחרים, וכך היא תגמל. השאלה: האם זה טראומטי עבור התינוקת? את בנה הבכור הניקה עד גיל שנתיים וחצי, וגמלה אותו באותה דרך, נסעה לכמה ימים. מה ליעץ? מה לגבי הטראומה? איזה עוד הצעות יש לגמילה?

 

[פלגיה]

לי לא עזרה נסיעה

שלושה ימים מחוץ לבית, וכשחזרתי רצתה לינוק. (לא מחייב טראומה. הורים נוסעים לנופש ומשאירים תינוק עם קרובים אחרים)

 

[justmom]

אישית אני לא כל-כך אוהבת את המשוואה

אין ציצי = אין אמא. את איתמר גמ"לתי בגיל שנתיים פלוס, תוך כדי לינה משותפת. כן, הוא צרח, אבל על הידיים שלי, של אבא שלו ושל אחיו האמצעי המתוק, שעזר לי בגמילה. בלילה הראשון היה קשה מאוד, בשני פחות, ובלילה החמישי הוא ישן לילה שלם. מצרפתי לך קישור למאמרי הגמ"ל (גמילת לילה) של הפורום.

 

[אמא של פילפילון]

לא אוהבת את השיטה הזו

אמנם, קשה מאוד לגמול יונקת גדולה ודעתנית, אבל בעיני עזיבה של אמא למספר ימים רק תעצים את הקושי. בגיל הזה, סביר להניח שברגע שאמא תחזור גם היניקה תחזור, ולדעתי, יתפתחו יותר דפוסים של תלות. לא מאוד אוהבת את המילה "טראומה" בהקשר הזה, אבל אם להשתמש בניסוח הזה, אז בעיני כן, זו טראומה לילדה. (אבל אולי זו אני, אישית. לא עזבתי אף פעם ללילה ילד יונק ולמעשה, לא עזבתי מעולם ילד מתחת לגיל שנתיים ושלושה חודשים, וגם אז, זה היה בשל כורח הנסיבות, ול-20 שעות (לילה אחד)).