ומשהו קטן....

../images/Emo32.gif ומשהו קטן....

ה
- למישהו יש את הטלפון של פו? אני אשמח לקבל אותו במסר (היה ואבד.) ומשהו קטן: נמאס לי . נמאס לי מהחופשים האלו, נמאס לי מלהיות לבד עם שני הילדים. אני יודעת שיוד עובד מאוד קשה (בעיקר יחסית אלי שאני בבית לבד עד ארבע ואז עם הילדים) הוא יוצא בשש בבוקר וחוזר בעשר בלילה. שבוע שעבר לא היה גן רביעי חמישי שישי שבת, והוא עבד גם ברביעי עד ארבע אחר הצהריים וגם בשישי עד שעה כזאת. ואז אני לבד עם הילדים והוא חוזר והוא מת לישון ואז שוב אני לבד איתם. היום הוא עבד עד שתיים - לקחתי אותם להיות בקיבוץ אצל הורי כי ידעתי שאם נשאר בבית, זה עלול להגמר באסון נפשי לכולנו. אבל גם אצל הורי - אני איתם כל הזמן הורי כבר יחסית מבוגרים ואני מבינה ולא מצפה שהם יעזרו לי ומספיק שהם שם - אז גם היה לי קשה נורא. תוסיפו את זה שבלילות החארונים - עופרי (שהוא כמעט בן שלוש) פשוט לא בא לו לישון!!! הוא מתוערר ולא בבכי ולא רוצה לישון ועוד מעיר את טלטל ברבע לשש... והיום יוד קבע הצעות מחיר ליום שישי - והתחשק לי לירות בו. אין לי כוח יותר!!! תגידו לי שזה נורמלי ואני לא אמא כל כך גרועה. תגידו לי שזה שאין לי כוח אליהם (ואני עוד מעיזה להגיד את זה בקול רם) זה נורמלי. אני אוהבת אותם עד עמקי נפשי - וכל יום שעובר זה רק מתגבר. אבחל די עם החופשים האלו. דרך אגב אני מצדיעה לכל מי שנשארת עם הילדים בבית. כל הכבוד לכם הלוואי והייתי קצת יותר כמוכם. וחדשה אולי אופטימית - יכול להיות שאני מתחילה לעבוד בתחום בו ידעתי שאני טובה אך לעולם לא ניצלתי לפרנסתי - בעסקי הכנת אוכל!!! שיהיו יותר פרטים מבטיחה לעדכן. חג שמח ומקסים לכולם.
 

lulyK

New member
מזדהה עד כאב.

אמנם על הנייר מצבי כנראה טוב בהרבה (רק ילד אחד, ובעלי בכל זאת מגיע לפני האמבטיה וההשכבה), אבל גם אני בשגעת. אז תוותרי על ההצדעות, גם האמהות שבבית משתגעות וחושבות שהן אמהות איומות (לפחות אני. לא מדברת בשם השאר...). כל הכבוד על ההתפתחויות בקריירה החדשה! שיהיה במזל.
 

בלינקה

New member
את בסדר!

זה העולם המשוגע הזה. אני יכולה להגיע למצב של דגעון זמני משלוש שעות לבד עם תינוקת בת 9.5 חודשים. אז את? עם שניים? וכל כך הרבה בלי בן זוג? כל דקה שאת שורדת ביומיום מעוררת הערצה, לדעתי. ורק תזכרי, שהחל מיום ראשון יש חודשיים שלמים בלי חופשים בכלל!
כיף כיף כיף לגבי עסקי האוכל. הלוואי שילך
 

אינפי

New member
אל תקנאי במי שנשארה בבית ../images/Emo4.gif

אני אומנם בבית מבחירה , אבל אתמול פשוט התפרצתי בבכי . ( הבעל לא הבין מאיפה זה נופל עליו ) הבדידות פשוט הורגת וזה קשה כולכך כל היום לחתל , לטפל , להאכיל לשעשע, לשחק, לעניין,ללמד , והכ-ו-ל לבד . זה קשה , ומתיש . לי יש רק אחת ואני מותשת אני ממש מצדיעה לך שאת עושה את זה עם שניים. שולחת לך
.
 

cookie1

New member
אוי כמה שאני מבינה

במקומך הייתי מגיבה בדיוק אותו הדבר. יש אנשים שבנויים להיות בבית ולטפל בילדים, ויש כאלה שמספיק להם כמה שעות ביום. אני מאלו שמתחרפנות אחרי כמה שעות לבד. שיהיה
בעסקי המזון
 

nubi

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

אנחנו באותו מצב. האיש אמור להיות בחופש ביום ראשון, והמפקד החר#@$ שלו עושה לו פרצופים. שתבינו, האיש לא יצא לחופש שנה! מאז ששי נולדה, וגם אז החופש היחיד שהוא היה בו זה השבעה של אבא שלו. אני הודעתי חגיגית לאיש שאם ביום ראשון המפקד שלו מחזיר אותו לצבא-אני פונה אחר כבוד לנציב קבילות חיילים ועושה לסיפור הזה סוף. לא ייתכן שכל החג הוא עבד כמו חמור, לא נמצא בבית, קצינים אחרים אצלו במדור יוצאים לחופש על ימין ועל שמאל ורק הוא לא יכול לצאת אף פעם לחופש. ושתבינו-ביום א' אנחנו צריכים לגשת למשרד הרישוי לסדר את הבעלות על האוטו שחמי הוריש לנו. תבינו-עוד מעט שנה שהוא נפטר ולא הספקנו לסדר את זה כי לאיש לא היה חופש. לא יאומן!
 

lulyK

New member
באמת לא יאומן.

גם אותי שבר החודש האחרון. כל כך חיכיתי לחגים ולחופשים, ונחת עלינו פרוייקט מהעבודה של י' שגורם לו לעבוד בימי שישי וערבי חג, לצאת יותר מוקדם ולהגיע יותר מאוחר, והפינאלה המתוקה מכל: ביטלנו את הנסיעה לאילת שתוכננה ליום ראשון (ושאני מחכה לה כבר חודשיים).
 

nubi

New member
צרת רבים נחמת טפשים?

אני שמה לב שאני לא היחידה שהבעל הבריז לה מהחג. אבל נפשית-שבר אותי לגמרי. מודה. כל כך רציתי להיות איתו בחג!
 

lulyK

New member
ביטלנו כי הוא לא יכול לא להיות

בעבודה (החברים שהיו אמורים לנסוע איתנו יסעו במקום לברצלונה...). לא ממש ביטלנו, דחינו לנובמבר.
 

sipor

New member
אני לא מאמינה שיש מישהי שלא

מזדהה איתך, קשה לי לקרוא מה שאת כותבת כי את בעצם מגדלת את הילדים שלך לבד, האם ידעת שזה מה שיקרה שהבאת אותם לעולם ? בכל מקרה, אני מרגישה הרבה פעמים כמוך, שזה קשה מאוד הסיפור הזה של הילדים, זה לוקח ממך את כל האנרגיות, אבל באמת שלי עוזרים ובטח שהרבה, וגם ככה קשה לי. אני אישית חושבת שאת צריכה למצוא עזרה, אפילו בתשלום. כל יום לבד בבית עם 2 זעטוטים כאלה קטנים, זה ממש קשה.. ופעם אולי פחדו להגיד מה שאת כותבת וזה לא היה "מכובד" להגיד, היום כולם חושבות ככה (לא שפעם לא חשבו פשוט לא העיזו להגיד) .. קחי עזרה - ד ח ו ף . אני יכולה לספר לך שאם בעלי לא בבית אני הולכת לחברה , וזה ממש עוזר, כל אחת לקוחת הפסקה קטנה ויש לך עם מי להעביר את הזמן והזמן עובר בצ'יק.. תצאי לחברות עם ילדים באותו גיל ואת תוכלי לשתות קפה עם החברה והילדים ישחקו ביחד.. ככה תעבירי לפחות את אחרי הצהרים.
 

nonaa

New member
מבינה אותך מאוד

אבל אני דוקא מחכה לחגים בהם בעלי בבית אני אמנם עם ילדה אחת בבית ובהחלט ילדה נוחה ומקסימה אבל, בעלי מגיע ב-20:00 או אחרי וזה קשה להיות ימים שלמים כמעט לבד ... גם לי היה השבוע קטע של שבירה ובכי ... מצד שני, אני בחיפושי עבודה וגם המחשבה על מציאת סידור בשבילה ועבודה מרובת שעות בלי להיות איתה גורמת לי קשיים ... בקיצור - קשה , קשה ....
 

נטע 123

New member
איתכן בענייני הלבד...

גם אנחנו נהיה לבד כ-ל החג הזה (הוא עובד..) וגם יחזור כ-ל הערבים בשבוע הבא מאוחר (הוא עובד..) וגם שבוע לאחר מכן הוא נוסע לחו"ל (אה כן, לעבוד!) הקטנה מקסימה אבל אני ימים שלמים בבית, לבד בין 4 קירות. יש מצב להתחרפנות... חג שמח (?)
 
תודה לכן בנות יקרות ../images/Emo140.gif

באמת מעודד שאפשר להוציא את זה החוצה, ולהרגיש בטוחה. יוד הוא עצמאי - ולכן אם יש עבודה ויש דד ליין הוא חייב לסיים. בימים כתיקונם הוא בבית בחמש - שש ויש ימים שהוא אפילו לוקח אותם מהגן. בדרך כלל אחרי הצהריים אני לא לבד - אלה כמו שציפי כתבה עם חברה (בקיץ היינו עולים לגן בשכונת גבעת עדן (?) בזכרון. או הולכים למשחקיות ובאמת מעסיקות את עצמינו ואת הילדים. אבל החגים האלו עם כל החופשים מהגן ושיוד לא בבית זה מוציא ממני חוסר שקט שביום יום אני לא מכירה אצל עצמי. ושוב תודה לכן, אתן מקסימות. מקווה שכולם יתחילו לראות את הבעלים יותר ואל יצתרכו לוותר על חופש בשביל עבודה...
 

אדר שלי

New member
../images/Emo24.gifאת אמא נפלאה, יקירתי!../images/Emo24.gif

וזה שקשה לך עם הילדים לא אומר שאת אוהבת אותם פחות. אצלי המצב בחג הזה דווקא יותר טוב כי בעלי בבית, ואדר כבר מרגיש הרבה יותר טוב (טפו טפו), אבל בדרך כלל אני מסיימת את היום על ארבע ובעלי חוזר מהעבודה רק אחרי שאדר כבר במיטה. כמו שאני רואה את זה, וזה לא קשור למה שכתבת, הוא משלם מחיר הרבה יותר גבוה ממני, כי הוא גם עובד קשה וגם לא רואה את הילד שלו. את ללא ספק ראויה להערצה על איך שאת מסתדרת עם שני הקטנים שלך ובגלל שאני מכירה אותם קצת, אני מרשה לעצמי לומר שאכן הם מהממים והם לא מאלה שיושבים במקום שתי דקות רצופות... אז תפרגני לעצמך קצת, זה יותר מנורמלי להשתגע. ומקווה שיסתדר עם העבודה החדשה ושייצא לי גם לטעום משהו...
 
נורמלי כל כך... ../images/Emo24.gif

אני בבית עם עולל טרי וילדה בת כמעט 4, והאמת, החגים האלה מוציאים אותי מדעתי. פשוט נמאס לי. ויותר מזה, אפילו השבתות לא אהובות עלי כל כך. בחיי. יש ימים נפלאים, אבל יש כאלו בהם אני מרגישה כמו להטוטן ואיו לי כוח ב כ ל ל. בהצלחה בעיסוק החדש, נשמע כיף (אני גם אוהבת לבשל ולאפות, אבל הרבה הרבה יותר לאכול.. אז אני מתנדבת להיות לקוחה..)
 

אפרת12

New member
../images/Emo24.gif אבל אני מעדיפה להתרכז

במה שכתבת שם בסוף, בהצנעה.... יווווווווווווווווווווו איזה יופי
מחזיקה
שזה יסתדר
אני אהיה מרוצה
 
למעלה