ציףציף1000
New member
../images/Emo32.gif חשדות מעניינים
לא כ"כ קשור לפלויד במישרין, אבל מדובר בחשדות מעניינים, ורציתי לשמוע גם את דעתכם בעניין. מסתבר שה-iPod גרם לא רק לקפיצת מדרגה טכנולוגית ולשגעון גאדג'טים - הוא יוצר מהפכה תרבותית של ממש, מתחת לחוטמינו. זה, לפחות, מה שמדווחים בעתונות האנגלית. זה מתחיל בכך שבפעם הראשונה מזה שלושים שנה, כמדומני, נרשמת עלייה משמעותית במכירות עיתוני המוסיקה. (בשנות השבעים, עיתוני המוסיקה הבריטים שלטו לגמרי, והיתה להם השפעה עצומה על סצינת המוסיקה בכלל. העיתונים הגדולים - NME, melody maker - מכרו מאות אלפי עותקים כל שבוע. המלודי מייקר נסגר בתחילת העשור הנוכחי, כאשר מכירותיו ירדו לכ-32,000 עותקים בשבוע בלבד). כיום, היכולת להוריד שירים מהרשת (באופן חוקי או לא) והורדות מחירים דרסטיות של קטלוגים שלמים (על מנת להתחרות בהורדות) גרמו להווצרותו של היצע עצום של מוסיקה, במחירים שווים לכל נפש. אנשים מכל הגילאים צורכים עתה מוסיקה מכל הסגנונות ומכל הזמנים - תופעה שלא היתה קיימת קודם. המומחים מדווחים על "אנשים בני שישים שקונים תקליטים של ה-white stripes וילדים בני 14 שקונים אלבומים של הביטלס". לנוכח ההיצע הרב, הצרכנים מרגישים שהם זקוקים להדרכה - וכאן נכנסים עיתוני המוסיקה. באופן מסורתי, עתוני המוסיקה נשענו על כמה בסיסים: דיווח חדשותי מעולם המוסיקה; ראיונות וכתבות; ביקורות אלבומים; ביקורות הופעות; מודעות "דרושים". את פונקציית החדשות ממלאים כיום אתרים ברשת, וכתבות וראיונות ניתן למצוא גם בעתונות הממוסדת. פונקציית ביקורת האלבומים היא כיום המרכזית בעתונות המוסיקה. העורך של Mojo - עיתון שנתפס בעבר כפונה לקהל מבוגר ומבוסס כלכלית - אומר שחלק לא מבוטל מהקוראים של העיתון כיום הם צעירים, הפונים עורף ל"פופ הריקני" של מצעדי הפזמונים. רוק נהיה יותר ויותר דומיננטי במצעדי הפזמונים גם כן - יותר מכל זמן בעשר השנים האחרונות. (יצא לי לראות לפני כמה ימים את top of the pops ב-BBC Prime והם נתנו שם את מצעד האלבומים (לפי מכירות). כמדומני שכל 10 האלבומים היו אלבומי רוק, מה שדי הפליא אותי). במקביל לעלייה במכירת עיתוני הרוק, יש ירידה במכירות עיתוני הפופ (כגון Smash hits). לא כולם שמחים על כך. אחד המומחים אומר שזה משקף דווקא ירידה בהתעניינות של ילדים במוסיקה באופן כללי. מה דעתכם? האם האפשרות להוריד שירים מהרשת (באופן כללי) משפיעה על סוג המוסיקה לה אתם מאזינים או מוכנים להאזין? האם אתם מעדיפים לקנות אלבומים הנמכרים בחנויות במחיר מוזל, והאם זה משפיע על סוג האלבומים שתקנו? או שמא אתם - הצעירים שבכם - רואים תופעה הפוכה: ירידה בעניין במוסיקה בקרב בני הגילאים הצעירים?
לא כ"כ קשור לפלויד במישרין, אבל מדובר בחשדות מעניינים, ורציתי לשמוע גם את דעתכם בעניין. מסתבר שה-iPod גרם לא רק לקפיצת מדרגה טכנולוגית ולשגעון גאדג'טים - הוא יוצר מהפכה תרבותית של ממש, מתחת לחוטמינו. זה, לפחות, מה שמדווחים בעתונות האנגלית. זה מתחיל בכך שבפעם הראשונה מזה שלושים שנה, כמדומני, נרשמת עלייה משמעותית במכירות עיתוני המוסיקה. (בשנות השבעים, עיתוני המוסיקה הבריטים שלטו לגמרי, והיתה להם השפעה עצומה על סצינת המוסיקה בכלל. העיתונים הגדולים - NME, melody maker - מכרו מאות אלפי עותקים כל שבוע. המלודי מייקר נסגר בתחילת העשור הנוכחי, כאשר מכירותיו ירדו לכ-32,000 עותקים בשבוע בלבד). כיום, היכולת להוריד שירים מהרשת (באופן חוקי או לא) והורדות מחירים דרסטיות של קטלוגים שלמים (על מנת להתחרות בהורדות) גרמו להווצרותו של היצע עצום של מוסיקה, במחירים שווים לכל נפש. אנשים מכל הגילאים צורכים עתה מוסיקה מכל הסגנונות ומכל הזמנים - תופעה שלא היתה קיימת קודם. המומחים מדווחים על "אנשים בני שישים שקונים תקליטים של ה-white stripes וילדים בני 14 שקונים אלבומים של הביטלס". לנוכח ההיצע הרב, הצרכנים מרגישים שהם זקוקים להדרכה - וכאן נכנסים עיתוני המוסיקה. באופן מסורתי, עתוני המוסיקה נשענו על כמה בסיסים: דיווח חדשותי מעולם המוסיקה; ראיונות וכתבות; ביקורות אלבומים; ביקורות הופעות; מודעות "דרושים". את פונקציית החדשות ממלאים כיום אתרים ברשת, וכתבות וראיונות ניתן למצוא גם בעתונות הממוסדת. פונקציית ביקורת האלבומים היא כיום המרכזית בעתונות המוסיקה. העורך של Mojo - עיתון שנתפס בעבר כפונה לקהל מבוגר ומבוסס כלכלית - אומר שחלק לא מבוטל מהקוראים של העיתון כיום הם צעירים, הפונים עורף ל"פופ הריקני" של מצעדי הפזמונים. רוק נהיה יותר ויותר דומיננטי במצעדי הפזמונים גם כן - יותר מכל זמן בעשר השנים האחרונות. (יצא לי לראות לפני כמה ימים את top of the pops ב-BBC Prime והם נתנו שם את מצעד האלבומים (לפי מכירות). כמדומני שכל 10 האלבומים היו אלבומי רוק, מה שדי הפליא אותי). במקביל לעלייה במכירת עיתוני הרוק, יש ירידה במכירות עיתוני הפופ (כגון Smash hits). לא כולם שמחים על כך. אחד המומחים אומר שזה משקף דווקא ירידה בהתעניינות של ילדים במוסיקה באופן כללי. מה דעתכם? האם האפשרות להוריד שירים מהרשת (באופן כללי) משפיעה על סוג המוסיקה לה אתם מאזינים או מוכנים להאזין? האם אתם מעדיפים לקנות אלבומים הנמכרים בחנויות במחיר מוזל, והאם זה משפיע על סוג האלבומים שתקנו? או שמא אתם - הצעירים שבכם - רואים תופעה הפוכה: ירידה בעניין במוסיקה בקרב בני הגילאים הצעירים?
) ועכשיו בנימה רצינית יותר, לא אמרתי שבזכות הקאזה..בעיקר בזכות פורומים ואנשים, אבל הפעם הראשונה היתה אחרי התוכנית של אורי ברייטמן ברדיו לקראת הספר...שמעתי את נימרודל, הורדתי, התאהבתי, קניתי מיראג', והשאר היסטוריה