לא הולך עם עוגות גבינה, אבל מילא

[itaikuskus]

אני תוהה

האם מישהו שאל אותו איי פעם "על מה כל המהומה, אם בסוף היום, זה בכלל לא כזה אלבום טוב?"

 

[oneman2]

אף אחד לא מעז להגיד את זה

כי הרי, כולנו רוצים להיות חלק מהחומה.

 

[שלום21]

החומה

יש כאלה שחושבים שהחומה הוא אלבום טוב לא פחות מהקודמים של פלויד.אבל על טעם וריח לא מתווכחים .

 

[אלעד מכפר חוגלה]

בעייניך

בעייני רבים (ובמיוחד הישראלים) זה אחד האלבומים הטובים ביותר שנכתבו בהיסטוריית המוזיקה הפופלארית. מצד שני ההיכרות של רבים עם הפינק פלויד מסתכמת בווי דונט ניד נו אדיקיישן ( another brick in the wall 2 ) שבסה"כ דיי עצוב לשמוע שהשיר הדבילי הזה הוא הדבר הראשון שעובר לרבים מהישראלים בראש כשהם שומעים "פינק פלויד". כשאני פוגש מישהו שאוהב את פינק פלויד אני אוטומטית מתלהב, כשהוא מתחיל לשיר לי "another brick in the wall 2", מתחשק לי פשוט להכניס לו מכות. בחיי.

 

[itaikuskus]

שיר דבילי?

זה כנראה השיר הכי טוב בצד א' של האלבום. זה שאתם מתבכיינים על זה שזה נטחן שנים על גבי שנים, זה לא עושה אותו שיר פחות טוב/חזק.

 

[אלעד מכפר חוגלה]

בלי שום קשר לזה שהוא טחון

גם "רדום בנוחיות" טחון וגם "אמא" נטחנה!

העניין הוא שאלו הם שירים גדולים בניגוד לעוד לבנה בחומה 2 שסובל מעיבוד דיסקו. חוסר לחן. ליריקה טיפשית. דיי ברור כאן שווטרס שלף כאן את אקדח הלהיטים שלו וכיוון לתוך להיט דבילי עם מסר שטחי. אני מעדיף לחשוב שהקטע הזה לא באמת הולחן על ידי פינק פלויד ונושא את השם המפואר. בעייני זאת ללא ספק הרצועה הגרועה ביותר באלבום הזה.

 

[Anuerysm]

ליריקה טיפשית? אולי היום כשכל ראפר

שר על זה שהוא שם פס על המערכת זה נראה לך טיפשי, אם היית אומר את זה אז כנראה שהיה חסר לך חור בתחת

 

[itaikuskus]

"ליריקה טיפשית"

אתה עכשיו אומר סתם. נכון, השיר הפך להמנון בכל בתי הספר על הגלובוס, בגלל הליריקה הטיפשית שלו. לא כל דבר הוא חרא כי הוא פופלרי. וזה עוד בא ממני, אז קח את העצה הזאת. "עיבוד דיסקו" על מה אתה מדבר, מה זה עיבוד דיסקו, אז גילמור נותן שם באקורדים שיכלו לשרת גם את בוני אם, זה עושה את זה פחות טוב? סובל מעיבוד דיסקו? נהנה!!! המסר הוא עצום, אחת התחנות החשובות בסיפור התבגרותה של הדמות ביצירה, ואני מעדיף לחשוב שאין בעולם באמת כאלה אליטיסטים שחושבים במונח של "לשיר הזה לא מגיע לשאת את השם המפואר הזה" תעשה לי טובה.

 

[FunkyMonk]

היי,

אתה לא זה שאמר שאחת הסיבות שאתה לא סובל את CN היא כי הוא טחון כל כך? לא ש-אני- חושב שזה רע, אבל אצלך הצביעות חוגגת. עוד לבנה בחומה זה שיר גרוע, לא בגלל העיבוד דיסקו שלו, אלא בגלל שמוסיקלית הוא לא שווה כלום. הלחנה של ילד בן 12. אז אלעד קורא לזה "עיבוד דיסקו". ריף שחוזר על עצמו והורס אותי משעמום, "קצר קולע" - אין שום התפתחות מוסיקלית. השיר הוצא מהקשרו, נכון, אז הוא מזומזם בכל מקום - אני מסכים איתך. לא צריך לשנוא שיר בגלל כזה דבר. אבל אולי לאלעד זה עושה קונוטציה רעה. הליריקה, כאשר מובן על מה היא מדברת - גאונית, כחלק מהקונספט. אבל המוסיקה, איי איי המוסיקה, ואני אחזור על זה שוב - המוסיקה משעממת. זו הפאשלה של השיר, ושל כל האלבום בכלל.

 

[oribarak]

בוללללללללללשיייייייייט

כי בוויש יו וור היר ההלחנה כל כך גאונית? כי באלפי שירים של בוב דילן ההלחנה כזו גאונית? אל תשחקו לי אותה מוזיקאים

 

[אלעד מכפר חוגלה]

האמת שאני עד היום

לא מבין מה גאוני במוזיקה של בוב דילן, חוץ מלריקה מעולה, רוב השירים שלו הם רחוקים מלהיות גאונים. הוא בורך בכישרון הלחנה, אבל מעולם לא הבנתי אנשים שמעמידים אותו בשורה של הגדולים ביותר. וכמובן שעד היום אני לא ממש מבין איך רבים מחשיבים אותו לאמן הגדול ביותר במאה ה-20. מישהו יאיר את מחשבתי? ובקשר ל-wish u were here, מעולם לא החשבתי את הקטע הזה ליצירה גאונית. (הרצועה הספציפית הזאת)

 

[ציףציף1000]

בוב דילן הוא משורר, שבטעות הגיע לרוק

הוא הרי גדל על פולק, ועל הרוקנרול של שנות החמישים, ואהב אותם. איכשהו, הוא החליט לבצע את השירים שכתב, במסגרת הז'אנרים האלו, ולא כשירה נטו. זו התאוריה שלי, בכל אופן.

. אבל הוא במהותו משורר, על זה אין עוררין, ולכן הוא התמלילן הטוב ביותר שקם לרוק. אין מישהו שמתקרב אליו, בעצם. בתחילת דרכו, חלק מהלחנים שלו - אולי רובם - היו "מושאלים", משירי עם ושירים של אמנים וותיקים יותר. די ברור מה היו ההשפעות שלו. אבל באותן שנים, הקהל שלו גם לא היה קהל של רוק. דילן לא נחשב כחלק מהרוק, אלא כפולקיסט - שזה היה יצור אחר לגמרי. הפולקיסטים של אותם ימים היו פוליטיים, טהרנים (ולכן שמרן מבחינה אמנותית), והחזיקו מעצמם כאינטלקטואלים. בקיצור, סנובים. החיבור של דילן עם קהל הרוק קרה רק באמצע שנות השישים, בעקבות ההשפעה של הביטלס, והחלטתו לעבור לליווי מוסיקלי חשמלי. במקביל, דילן השפיע השפעה קריטית על הרוק, כאשר הרוקרים הבינו שהם יכולים לכתוב שירים עם מילים שיש להן משמעות עמוקה יותר, ולא רק שירי אהבה פשוטים "אני אוהב אותך, את אוהבת אותי", כפי שרוב השירים היו עד אז. זו, לפחות, הגרסה הפשטנית שסופרה, במשך שנים רבות. האמת היתה מורכבת יותר: במקביל לדילן היו כותבי שירים נוספים שפעלו, וכתבו שירים מורכבים - הכותבים של מוטאון, למשל. נכון שרובם עסקו באהבה, אבל אז מה? בכל מקרה, ההשפעה שלו על הכיוון שהרוק לקח באמצע שנות השישים, היא השפעה מכרעת. השירים של דילן התפתחו עם השנים, מבלדות בפורמט פולקי מסורתי, לשירים מורכבים בהרבה. המורכבות, הדימויים, המעוף - אין להם אח ורע בתולדות הרוק. אתן לך דוגמא. לפני כמה זמן אורי, כמדומני, נתן כדוגמא לאחד השירים שהוא אוהב של דילן, את Mr. Tambourine Man. הנה המילים של השיר, עם התרגום שלי:

Hey! Mr. Tambourine Man, play a song for me, I'm not sleepy and there is no place I'm going to. Hey! Mr. Tambourine Man, play a song for me, In the jingle jangle morning I'll come followin' you. Though I know that evenin's empire has returned into sand, Vanished from my hand, Left me blindly here to stand but still not sleeping. My weariness amazes me, I'm branded on my feet, I have no one to meet And the ancient empty street's too dead for dreaming. Hey! Mr. Tambourine Man, play a song for me, I'm not sleepy and there is no place I'm going to. Hey! Mr. Tambourine Man, play a song for me, In the jingle jangle morning I'll come followin' you. Take me on a trip upon your magic swirlin' ship, My senses have been stripped, my hands can't feel to grip, My toes too numb to step, wait only for my boot heels To be wanderin'. I'm ready to go anywhere, I'm ready for to fade Into my own parade, cast your dancing spell my way, I promise to go under it. Hey! Mr. Tambourine Man, play a song for me, I'm not sleepy and there is no place I'm going to. Hey! Mr. Tambourine Man, play a song for me, In the jingle jangle morning I'll come followin' you. Though you might hear laughin', spinnin', swingin' madly across the sun, It's not aimed at anyone, it's just escapin' on the run And but for the sky there are no fences facin'. And if you hear vague traces of skippin' reels of rhyme To your tambourine in time, it's just a ragged clown behind, I wouldn't pay it any mind, it's just a shadow you're Seein' that he's chasing. Hey! Mr. Tambourine Man, play a song for me, I'm not sleepy and there is no place I'm going to. Hey! Mr. Tambourine Man, play a song for me, In the jingle jangle morning I'll come followin' you. Then take me disappearin' through the smoke rings of my mind, Down the foggy ruins of time, far past the frozen leaves, The haunted, frightened trees, out to the windy beach, Far from the twisted reach of crazy sorrow. Yes, to dance beneath the diamond sky with one hand waving free, Silhouetted by the sea, circled by the circus sands, With all memory and fate driven deep beneath the waves, Let me forget about today until tomorrow. Hey! Mr. Tambourine Man, play a song for me, I'm not sleepy and there is no place I'm going to. Hey! Mr. Tambourine Man, play a song for me, In the jingle jangle morning I'll come followin' you.​

הי איש הטמבורין, נגן לי שיר אני לא ישנוני ואני לא הולך לשום מקום מיוחד הי איש הטמבורין, נגן לי שיר בבוקר המצטלצל, אבוא בעקבותייך אף כי אני יודע שאימפריית הערב חזרה והפכה לחול נעלמה מתוך ידי הותירה אותי לעמוד כאן כעיוור, אך עדיין לא ישן עייפותי מדהימה אותי, אני מסומן בעודי על רגליי אני לא אמור לפגוש אף אחד והרחובות העתיקים, הריקים, מתים מכדי לחלום הי איש הטמבורין, נגן לי שיר אני לא ישנוני ואני לא הולך לשום מקום מיוחד הי איש הטמבורין, נגן לי שיר בבוקר המצטלצל, אבוא בעקבותייך קח אותי לטריפ בספינה הקסומה המסתחררת שלך חושיי נחשפו, ידיי אינן יכולות להרגיש את הלפיתה בהונותיי רדומות מכדי לפסוע, מחכות רק לעקבי מגפיי שיתחילו לנדוד אני מוכן ללכת לכל מקום, אני מוכן להעלם אל תוך המצעד שלי-עצמי, הטל את כישוף הריקוד שלך עליי אני מבטיח לצלול לתוכו הי איש הטמבורין, נגן לי שיר אני לא ישנוני ואני לא הולך לשום מקום מיוחד הי איש הטמבורין, נגן לי שיר בבוקר המצטלצל, אבוא בעקבותייך אף כי אתה עשוי לשמוע צחוקים, סחרורים, טלטולים מטורפים לנוכח השמש זה לא מכוון כלפי מישהו, זה רק בריחה במנוסה ומלבד השמיים, אין שום גדרות לפנינו ואם תשמע עקבות מעורפלים של חרוזי שיר, כגלגלים מקפצים לקצב הטמבורין שלך, זה רק ליצן מרופט מאחוריך לא הייתי מתייחס אליו; זה רק הצל שאתה רואה, אחריו הוא רודף [או: כל שאתה רואה זה שהוא רודף אחרי צל] הי איש הטמבורין, נגן לי שיר אני לא ישנוני ואני לא הולך לשום מקום מיוחד הי איש הטמבורין, נגן לי שיר בבוקר המצטלצל, אבוא בעקבותייך אז קח אותי להעלם בתוך טבעות העשן של מוחי במורד ההריסות הערפיליות של הזמן, הרחק מעבר לעלים הקפואים העצים הרדופים, המפוחדים; החוצה, לחוף פרוץ לרוחות הרחק מהישג-ידו המעוות של צער מטורף; כן - לרקוד מתחת לשמי היהלום, עם יד אחת מנופפת חופשיה מוצללת על ידי הים, מכותרת על ידי חולות הקרקס עם כל הזכרון והגורל מוטבעים עמוק מתחת לגלים תן לי לשכוח את היום, עד מחר. הי איש הטמבורין, נגן לי שיר אני לא ישנוני ואני לא הולך לשום מקום מיוחד הי איש הטמבורין, נגן לי שיר בבוקר המצטלצל, אבוא בעקבותייך ------------------------------------------------------------------ וזה שיר גאוני. פשוט גאוני. ואחד האהובים עלי. על מה הוא נכתב? במקור, אני משערת, על חוויה דומה לזו של פסטיבלים בשנות השישים (ואולי גם היום): על הקסם שהמוסיקה מהלכת על הקהל, הרוקד חופשי ושוכח את היומיום. המוסיקה של השיר הזה, עצמו, היא מקסימה - תרתי משמע. אבל זה לא הנושא האמיתי של השיר. זה שיר על החיפוש אחר משמעות החיים, אחר גאולה, אחר החירות האמיתית - כמו רבים מהשירים של דילן. מיליוני מילים נכתבו רק על השיר הזה, במהלך 42 השנים האחרונות, ובצדק. לכל מילה כאן אפשר לתת פרושים רבים ושונים. מאחורי כל משפט יש כמה וכמה דרגות של משמעות. שיר שמצית את הדמיון, כמו שמעט יצירות רוק עושות.

 

[The Walrus]

הסיבה שאני לא מעריץ ענק של

בוב דילן או השיר וויש יו וור היר זה בדיוק זה, ההלחנה החלשה משהו. ההלחנה מאוד מאוד חשובה לי בכל יצירה מוזיקלית, ולכן אני לא מאוד אוהב את החומה ובעיקר את עוד לבנה בחומה, על כל חלקיו.

 

[FunkyMonk]

תעשה לי טובה, הדוגמאות בכלל לא רלוונטיות

בוב דילן הוא, כפי שציף אמרה, משורר. רק במקרה הוא הגיע ליידי הלחנת שיריו שלו. הוא לא היה אמור לעשות את זה, הוא עשה את זה כי זה היה פופולרי. איך אתה משווה את וויש יו וור היר לעוד לבנה בחומה? ABITW זה קטע מתוך אלבום שכולו נשמע אותו הדבר, כל האלבום הזה בנאלי באותה צורה בה השיר הזה בנאלי, הוא נשמע בדיוק כמו כל שאר האלבום - זה חלק עצום ממה שעושה אותו כל כך מעפן. WYWH שונה לחלוטין מכל אחד מהשירים שעוטפים אותו באלבום. הוא שובר את הרצף של כעס וכאב ונותן מקום לנוח, אחרי WTTT וHAC. ABITW רק ממשיך את הרצף של מוסיקה משעממת בתוך האלבום.

 

[ציףציף1000]

אולי לא הבנת מה שאמרתי

דילן לא הלחין את השירים שלו כי "זה היה פופולרי". הוא באמת אהב פולק ורוקנרול, הוא גדל עם זה. מבחינתו, זה היה המדיום הטבעי להעביר את השירים שלו. אני לא יודעת עד כמה הוא בכלל שקל להקריא את השירים, ללא ליווי מוסיקלי. הוא ניגן בלהקות מאז נעוריו. ההשערה שלי היא שהוא לא היה מודע לגודל הכשרון שלו. הוא ראה עצמו כ"מעריץ" של הדור הוותיק, במיוחד וודי גאת'רי - דילן נסע למזרח כדי לראות את גאת'רי, שהיה אז כבר חולה מאוד - ולא ראה עצמו כשייך לקליקת המשוררים דווקא. ה"טעות" כאן היא לדעתי שלו דילן היה מסתפח, או מספח את עצמו, לחוגי המשוררים והסופרים בגריניץ' ווילג' - דבר שהיה יכול לעשות בקלות - אזי הוא היה הולך אולי לכיוון אחר לגמרי, מבחינת דרכי התקשור עם הקהל, ובסופו של דבר סוג היצירה שלו. זה שהוא בחר בפולק, לפחות בשלב המוקדם של הקריירה שלו, הכתיב את סוג הכתיבה שלו, את המדיום, ואת הקהל.

 

[FunkyMonk]

^^ אבל העקרון ברור

העיקר אצל דילן זו הכתיבה, ולא המוסיקה. לא נראה לי שהוא אי פעם התיימר להיות מלחין דגול. (או שכן? לא כל כך מכיר את דילן..)

 

[ציףציף1000]

הוא התיימר להיות אמן פולק ורוק

כן, המוסיקה היא חלק מזה. בגלל זה הוא הקיף עצמו תמיד במוסיקאים מוכשרים שהיו מסוגלים לתת לו את הליווי ההולם. אבל אני מניחה שעיקר השאיפות שלו היו בתחום המילולי. או לפחות הוא הבין בשלב מסויים, שבזה טמון כוחו.

 

[oribarak]

אתה מנסה ללכת סחור סחור

במקום להודות בעובדה. קח את שני השירים, הם לא מורכבים מוזיקלית, ואפילו את another brick אני יותר אוהב מהבחינה המוזיקלית, פאנקי ומאגניב, למה ללכת סחור סחור, אפילו close to the edge מורכב בעיקר מ Am...לדעתי זה בולשיט אחד גדול מה שאתה אומר הלחנה בנאלית החומה זה אולי האלבום הכי מגוון ששמעתי, ואתם יכולים לצלוב אותי מצידי, אני מת על האלבום הזה.

 

[FunkyMonk]

למה שנצלוב אותך?

דוגס מורכב משני אקורדים: Em ו-B. ובכל זאת הוא פי אלף יותר מורכב מכל החומה ביחד. את קרוב לקצה לא בדקתי, אבל אני לא אתפלא. WYWH, כשאתה לוקח אותו כשלעצמו, הוא בהחלט לא שיא היצירתיות. אבל WYWH הוא חלק מאלבום, הוא מגיע אחרי HAC וWTTT, אחרי שני שירים כואבים שמלאים בזעם, מגיע WYWH שמפיח תקווה באלבום. ABITW רק ממשיך את אותו קו משעמם של האלבום. מוסיקלית הוא לא ממש שונה משום דבר אחר באלבום הזה, ושוב כבר אמרתי, זה לא רק השיר הזה - זה כל האלבום, ובגלל זה אני לא אוהב אותו.

 

[ציףציף1000]

יאללה, מכות!

רק כך נוכל ליישב את המחלוקת. אחרת, איך נדע אם ABItw הוא יצירת מופת או לא? מי ראשון?