אממ ..
אזהרה: ההודעה הבאה מכילה שיר הלל לאמנזיאק, פחות או יותר. הכניסה לחולי לב או נשים בהריון לא מומלצת. אה, וגם לא לאלה שממש שונאים אותו. - - - - - - - כמו שאמרתי קודם, אובייקטיבית - אני לא חושבת שאמנזיאק הוא האלבום הטוב ביותר של רדיוהד. אבל איך שאני רואה את זה, חלק מאד חשוב בכמה שאוהבים מוסיקה ואיך שאוהבים אותה הוא מה דברים שקרו בזמן ששמעת אלבום מסויים, מה שקרה אחריו, לפניו .. המצב שהיית בו כששמעת אותו .. אמנזיאק היה הדבר הכי טוב שקרה באחד הימים הכי רעים שהיו לי בחיים. אולי אפילו הכי רע.. אני חושבת שאולי בגלל זה אני כלכך אוהבת אותו. כי הוא היה איזה משהו חיובי בתוך כל החרא. אבל זה לא הכל. באמנזיאק יש חן מסויים. אז בתור רצף הוא לא מתחבר משהו, ואולי עם טראקליסטינג שונה הוא היה נשמע טוב יותר, אבל יש בו את החן שלו. המיקום של פירמיד סונג רק מדגיש אותו, לדעתי. לשים שיר כזה בין שני שירים כמו packed like וpulk/pull זה אולי קוטע רצף, אבל אולי זו היתה הכוונה. לא לנוון את מי ששומע. להפתיע אותו בכל פעם מחדש. גם you and whose army, שהוא אחד השירים האהובים עלי באנמנזיאק והראשון שתפס אותי ממנו לא בדיוק מתאים מבחינת רצף של אלבום לpulk/pull שבא לפניו .. אבל למה זה חייב להיות דבר רע? אני דוקא אהבתי את הקטע של היציאה מהמסגרת של אלבום-חייב-להיות-רצוף. i might be wrong, knives out.. נראה לי שאלה הם, ביחד עם פירמיד סונג, פחות או יותר השירי-קונצנזוס. השירים שכולם תמיד יגידו שהם "הטובים" שבאמנזיאק. אלה שאיכשהו שווים את ההוצאה שלו. מורנינג בל האמנזיאקאי תמיד היה הפייבוריט שלי. באיזו ביקורת קראתי שהביצוע שלו "ספרותי". יש משהו בזה. אולי המקצב שבגרסה של קיד איי יותר מתוחכם, אבל המוסיקה כאן סוחפת. הוא בא בהפתעה, מתחיל בלי אזהרה מראש. גם הוא לא ממש קשור .. אין פה את ההמשכיות שיש בקיד איי, שבה הסוף של אידיוטק הוא ההתחלה של מורנינג בל .. אבל הוא יפה. אחד השירים שאין הרבה דברים לתאר אותם, שהם פשוט יפים. dolars & cents .. עד שיר קונצנזוס. שיר טוב. אחריו hunting bears שהוא, כמו שאני לא זוכרת מי אמרה לפני (מצטערת ..), מן הפוגה (מוצלחת למדי, לדעתי. למרות שכבר שמעתי מי שאמרו שהגיטרות החורקות שם יכולות להוציא אותם מדעתם) בדרך לספינינג פלייטס. הו, ספינינג פלייטס .. הוא אולי השיר הפחות חביב עלי, מאז ששמעתי את הביצוע שב-i might be wrong. אז אני לא ארחיב
Life in a glasshouse .. כל המילים שנאמרו על השיר הזה לא יצליחו לתאר כמה הוא יפה. ובנקודה הזו אני מאמינה שכמעט כולם (לשם שינוי) יסכימו איתי. ואם כבר Pulk/pull .. יש איזו גאוניות בשיר הזה. איזה משחק עם האוזן של מי ששומע. בשמיעות הראשונות הוא היה השיר שהכי שנאתי. הרעשים הסטטיים שם שיגעו אותי לגמרי. משהו בשיר הזה גורם לך לחכות כבר לשניה-וחצי-הפסקה בין רעש סטטי לרעש סטטי. השניה וחצי שיש בה את הקולות החמודים האלה. אתה אפילו לא שם לב שהקולות החמודים הופכים לסירנה מעצבנת נורא, שבכל מצב אחד היתה ממש מציקה לך בשיר. אתה רק רוצה לא-לשמוע יותר את הרעשים הסטטיים. נורא אהבתי את הקטע הזה .. יש בו איזה תחכום. וואו, כתבתי הרבה יותר מדי. ברכות למי שהצליח לשרוד את זה!
life in a glass house (התחלתי לשמוע את אמנזיאק כשהתחלתי לקרוא את מה שעוד לא קראתי בשרשור הזה. הוא נגמר עכשיו. איזה תיאום.)