אמניזיאק
כאלבום אני לא כל כך אוהב אותו, אבל יש הרבה שירים שאני מאוד אוהב בו. לרוב אני לא שומע אותו ברצף אלא מעביר שירים. אני קצת מקצין אבל זה אלבום "שאריות" שלא נכנסו לקיד איי, מה שאומר שהם לא באו בראש של להקליט אלבום אלא בגישה של היי נשארו כמה שירים מה נעשה איתם, וככה לפי דעתי זה נשמע, זה לא זורם או בנוי באיזשהו מוטיב או סדר מסויים כמו קיד איי למשל, שהשירים שם יותר מחוברים וזורמים אחד אל תוך השני. לקחו כמה שירים, חלקם מצויינים, וחלקם פחות ו"הדביקו" אותם. משהו נוסף: באחד הראיונות שאלו אותם למה הם לא הוציאו אלבום כפול שכולל את קיד איי ואמנזיאק ואד אמר שבאלבום כפול יש נטיה בגלל כמות השירים הגדולה להעביר שירים ולהתמקד רק על אלא שאוהבים ואז אנשים יפספסו את האלבום. אני אישית חושב שבמקרה הזה זה נכון, קיד איי היה יכול להתפספס אם הוא היה כפול יחד עם אמניזיאק, אבל בכל זאת אמניזיאק הוא דיסק בודד ואני עדיין מעביר בו שירים, אבל באופן כללי יש כמה דיסקים כפולים שלא היה אפשר להפריד אותם כמו למשל (כן ניחשתם נכון) החומה, או למב לייז דאון של ג´נסיס. np -amorphis - the orphan בשביל שלא יאשימו אותי בניימדרופינג - להקת מטאל פינית שגיליתי לא מזמן, משלבים יפה דת´ מטאל עם מוטיבים של שירי עם ואלקטרוניקה ואולי גם קצת גותי. יפה, אהבתי, מטאל ארופאי משובח. השיר הזה אגב לקוח מתוך האלבום elegy משנת 1996 אם אני לא טועה.