"לא רוצה! אמר פילון,
בקרקס להיות מוקיון. רוצה להיות פילון פשוט, אפור!" זה מה שעלה לי לראש, רוני. המשפט הזה מהסיפור שהבת שלי אוהבת לאחרונה. זה עניין עקרוני. בדיקת רקמות? על מה ולמה? למה שאני אכניס לתינוקי שלי מקל ואאסוף לו רקמת אפיתל מהלחי? אני מבינה את נושא הבדואיות. אז קודם כל, אני לא בדואית. יש לי ת.ז. ואני יהודיה, ישראלית וכו'. אני גם לא נראית בדואית. אפשר להגיד שכבר מבחינה זו פתרתי להם את הבעיה. אז מה הם רוצים? אפשר לעשות את זה פשוט יותר - תמונות הריון, בדיקה ידנית של רופא אחרי שבוע מסוים (שזה מה שהם מבקשים, בנוסף לבדיקה אחרי הלידה), עדות של שני אנשים מהימנים (לצורך העניין - לא בדואים) על היותי בהריון וכו'. יש כאן התעקשות שהיא מעבר לבעיית הבדואים ואני מרגישה שזה חלק מהשליטה שהם רוצים על הלידות, החיים, המוות, החינוך. איך מישל פוקו קרא לזה? פיקוח ובקרה? מקוה שאני לא משבשת אותו..