מוסף ממון בידיעות אחרונות

vinney

Well-known member
ובנקים אלה לא חברות בע"מ?

בבנקים אין מבנים מסועפים? שחלקם נופצו לא מזמן בעקבות יישום המלצות וועדת מה שמו שכתוצאה מזאת הופרדו מהבנקים קופות גמל וקרנות נאמנות, שלהזכירך, כולם נוהלו דרך חברות בת שונות ומסועפות. במה זה שונה? למה דווקא על תעודות סל יוצא קצפך?
 

baudrate

New member
קצפי לא יצא על תעודות סל

מי שרוצה שיקנה. מה שהפריע לי זה שאומרים שאין עימן סיכון.
 

טשאפק

New member
פויכטוונגר ואלרן זה אותו בנק

בנק פויכטוונגר קנה את אלרן ואז קרס. הסיבה לא היתה המיתון, אלא כפי שאמרת - שחיתות. (של פויכטוונגר).
 
למה אתה מדבר על דברים שאתה לא מבין?

תעודות הסל מתכסות ברוב המקרים בחוזים עתידיים, בנגזרים ולעיתים בנכס הבסיס. אם תשקיע בתעודת סל תקבל בקירוב רב מאוד את התשואה של המדד מינוס דמי הניהול שיגבו ממך. דרך אגב, הפער הזה קיים ב- ETF ולא בתעודות הסל הישראליות אשר מתחייבות להצמדה מלאה. לגבי הסיכוי לפשיטת רגל, הוא נמוך ביותר עד אינו קיים. לא מדובר בכסף שהפקדת בחברה, זה דומה להשקעה בקרן נאמנות שגם שם אין קשר בין מצב החברה המנהלת לבין הנכסים המנוהלים. מי שקנה מק"מ של בנק ישראל דרך הבנק למסחר, עליו השלום, כלום לא קרה למק"מ שלו. הבנק רק החזיק עבורו את התעודה בנאמנות. זה המצב בתעודות הסל. לא מדובר באג"ח של החברה (ויש כאלה מכשירים בחו"ל שהם למעשה תלויים במנפיק - ETN ומכשירים דומים, אבל לא ETF). יש סיכון רגיל של שוק ההון שיכול לעלות ויכול לרדת אבל בטווח הארוך הסיכון הוא נמוך ביותר מאחר ואתה למעשה "קונה" את הצמיחה הכלכלית ארוכת הטווח של המדינה (או ליתר דיוק את הגידול ברווחי החברות). להסתכל על השקעה ארוכת טווח בבורסה (ולא על ניסיונות לעשות "סיבובים") כהימור זו בורות לשמה.
 

baudrate

New member
דווקה הקישור בויקי נותן תמונה שונה ממה שהצגת

לפי הכתוב באתר מה שנהוג בארץ הוא דווקה ה ETN (תעודת סל), והתחייבות של חברה בערבון מוגבל היא בערבון מוגבל. בכל מקרה אני הייתי נזהר לומר שהסיכוי לפשיטת רגל נמוך מאוד עד לא קיים בהשקעה פיננסית מהסוג הזה. בצורה מדגמית קראתי תשקיף של אחת מתעודות הסל (חיפוש בגוגל) ובאמת כתוב בתשקיף על הסיכונים, הנה דוגמית: "במקרה בו חלק ניכר ממחזיקי התעודות יבקשו להמיר את התעודות במועד בו החברה לא תצפה זאת מראש, קיים סיכון לפגיעה ביכולת החברה להמיר את מלוא הנכסים, ולהעביר למחזיקי התעודות את מלוא סכום ההמרה באותו מועד; קיים סיכון כי אירוע הפרה הקשור לתעודות מסדרה אחת ישפיע על מחזיקי התעודות מהסדרות האחרות. לפירוט בדבר גורמי הסיכון ראו סעיף 7.17 לתשקיף."
 

n i e m a n d

New member
ללא קשר לדיון שלכם - לנסות ולהשיג השכלה

כלכלית דרך ויקיפדיה, זה אחד הרעיונות הגרועים ביותר שאפשר לחשוב עליהם. האמן לי
ובכלל - לנסות ולהשיג השכלה שהיא מעבר ל"כללית" בויקיפדיה, זה המתכון הטוב ביותר לביסוס ושימור הבורות.
 
אני אבדוק את זה שוב ליתר ביטחון

למיטב ידיעתי תעודות הסל הישראליות אינן ETN, למרות מה שכתוב בויקיפדיה. ETN הוא ממש אג"ח של החברה, עד כמה שאני יודע זה לא המצב בתעודות הסל הישראליות אשר מנותקות מסיכון החברה המנפיקה, הסיכון לאי החזר ההתחייבות אפסי עד אינו קיים. אני אבדוק שוב את מה שאני יודע מחר ועדכן.
 
ואכן צדקתי

יש הפרדה בין הגופים. בעיות בחברת האם לא ישנו לתעודת הסל. עשויה להיות בעיה רק במידה ואלו שמנהלים את התעודה לא יכסו את עצמם כמו שצריך ובנוסף חברת האם תיפול. אבל המצב כאן לא שונה מקרן נאמנות שעלולה לחרוג ממדיניות הקרן ובמידה של קריסה של חברת האם לא יהיה את מי לתבוע. כמו שאמרתי, ויקיפדיה טעו. קורה.
 

baudrate

New member
הנה מה נכתב באתר רשןץ ניירות הערך -

כאן נכתב: "רשות ניירות ערך יוזמת מהלך נוסף לגיוון אפשרויות ההשקעה העומדות בפני הציבור. כחלק מהתוכנית האסטרטגית שלה לשכלול ולפיתוח שוק ההון, אישרה מליאת הרשות לאחרונה יוזמה שתכליתה לאפשר רישום של יחידות של קרן נאמנות פתוחה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. ההחלטה, התקפה לגבי כל קרן שמדיניות ההשקעות שלה מיועדת לחקות שינויים במדד או בשווי נכס בסיס כלשהו, מהווה אלטרנטיבה נוספת לתעודות סל. ההסדר החדש שיזמה הרשות מבוסס על המודל האמריקאי (ETF) המבוסס על רישום למסחר בבורסה של יחידות של קרן נאמנות פתוחה - להבדיל ממודל תעודות הסל (ILN) המבוסס על רישום למסחר בבורסה של תעודות התחייבות. תעודות הסל נתפשות לעתים קרובות בתודעת ציבור המשקיעים כמעין תחליף לקרן נאמנות. יחד עם זאת, ברשות ערים לכך שתעודות התחייבות אלו עלולות ללקות בכשל תפעולי עד כדי היותן חדלות פירעון, ולא ברור עד כמה ציבור הרוכשים שלהן ער לכך, למרות הגילוי הניתן לסכנות אלה בתשקיף. תעודות הסל אינן כפופות למנגנוני ההסדרה, הגילוי והפיקוח החלים על קרנות הנאמנות בישראל. לכן, על אף הדמיון בינן לבין קרנות נאמנות, הן מהוות מכשיר שונה לחלוטין." האם אתה מדבר על אותן תעודות סל בהן מדובר בקישור לעיל? כמה השתנו מאז 2005 התקנונים ואופן הפיקוח וההסדרה של תעודות סל, אם בכלל?
 
זה בדיוק מה שכתבתי

לא מדובר בסיכון האשראי של המנפיק, כפי שקיים ב- ETN. הסיכון הוא שההתכסות בנכס הבסיס תהיה שגויה ובנוסף תהיה פשיטת רגל של הגוף המנהל. כמובן, גם במקרה של פאשלה בכיסוי, סביר כי ההפרש יהיה נמוך למדי. יש פיקוח על הדברים הללו, אבל גם על הבנק למסחר היה פיקוח, כך שבהחלט לא מדובר במשהו חסר סיכון באופן מוחלט. עם זאת, גם כאשר אתה קונה מק"מ, יתכן שמי שקנה בשבילך את המק"מ ביצע טעות ונניח קנה את המק"מ ורשם אותו על שם מישהו אחר וכו. לסיכום, מה שכתבתי, מדויק.
 

baudrate

New member
אם כך מדוע מדובר במסמך של רשות ניירות הערך

בסיכונים נוספים שעל המשקיעים להיות מודעים אליהם, ובהקשר זה של הסיכון להיעדר של מנגנוני פיקוח והסדרה של תעודות סל בהשוואה לקרנות נאמנות? הרי אם זה אותו הדבר, לא היו נוקטים בלשון הזאת. אם הסיכונים היו אפסיים עד לא קיימים, או שקולים להשקעה בקרנות נאמנות לא היה כלל טעם לדבר על כך, הלא כן?
 
לא. הסיכון קיים

ולכן חייבים ליידע את המשקיעים לגביו, אבל כמו שאמרתי, הוא כמעט זניח מבחינת המשקיע.
 

gershon17

New member
תוכנית חסכון בנקאית?

איך אפשר להגיד שתוכנית חסכון בנקאית היא חסרת סיכון? יש לך את הסיכון שנובע מחוסר הנזילות המובנה בתוכניות חסכון כאלה. הכסף שלך שוכב לכמה שנים, והמחיר של שימוש בו לפני הזמן הוא מאד גבוה (לעיתים עד כדי כך שאין לך באמת דרך להשתמש בו לפני הזמן). הציטוט שהבאת מהתשקיף של תעודת הסל שם למטה מתאר בעצם גירסה מרוככת של אותו הסיכון - אם תרצה למכור ביחד עם כל האחרים במפולת, יכול להיות שלא תצליח. בתוכנית חסכון בבנק - אתה לא תצליח בלי קשר למה שהאחרים עושים.
 

gershon17

New member
ולתוכניות כאלה יש תשואה נמוכה במיוחד

נסה להשוות את התשואות שהבנק מציע לך בתוכניות חסכונות שונות לתקופות של כמה שנים, לתשואה על אגרות חוב שקולות של ממשלת ישראל לאותן התקופות (צמודות או לא). אחר כך תנסה להסביר לי למה שמישהו יפתח היום תוכנית חסכון בבנק, כשאגרת חוב של ממשלת ישראל מספקת תשואה גבוהה יותר, נזילות גבוהה הרבה יותר ובטחון גבוה יותר.
 

baudrate

New member
אתה צודק, אג"ח ממשלתי זו השקעה בטוחה יותר

וטובה יותר.
 

gershon17

New member
חוץ מדבר אחד

אתה שם מבטחך במסלקת הבורסה ובפיקוח של הרשות לניירות ערך עליה. אם אתה לא סומך על הפיקוח של הרשות לניירות ערך (וכמה הודעות מעלי לא סמכת עליו), איך אתה יכול לסמוך על הפיקוח שלה על מסלקת הבורסה? הבורסה ומסלקת הבורסה הם מוסדות פרטיים שלא נמצאים בבעלות המדינה. מוזר שפה אתה סומך על הרשות לניירות ערך, אבל בכל האמור בתעודות סל אתה דווקא לא.
 

baudrate

New member
הפיקוח על מסלקת הבורסה

לפחות לכאורה צריך להיות הדוק יותר מאשר על חברה המנפיקה אג"ח.
 

gershon17

New member
אם לצטט מישהו

אני הייתי שמח אם היית מביא גיבוי מסויים לטענה שלך לגבי טיב הפיקוח של הרשות לניירות ערך. מצד שני, יש מסלקות רבות בעולם, לא צריך לסמוך דווקא על הרשות לניירות ערך שלנו. גם ממשלות אחרות מנפיקות אגרות חוב, לעיתים בסיכון נמוך יותר מאשר של ממשלת ישראל. למה לסמוך על רשויות הפיקוח הישראליות כשאתה יכול לקנות אגרת חוב של ממשלת שוודיה שנסחרת בבורסה שמפוקחת על-ידי הרשויות באנגליה?
 

baudrate

New member
הכל עניין של מחיר

משלמים יותר עמלות בשביל ניירות ערך זרים. אגב, היה לא מזמן מקרה שאחד המדדים לא חושב כמו שצריך. חלק מהעסקאות בוטלו אם אני זוכר, אבל חלק אחר של העסקאות כבר לא יכלו להתבטל.
 
למעלה