אני ובעלי 10 שנים יחד,7 מתוכם חברים ו3 שנות נישואים,עדיין מרגישים כמו בתחילת הקשר ,מקווה שהקשר שלנו יתן לה הרבה כח והרבה אושר ונחת, ושנגדל אותה באהבה גדולה כמו ששמרנו עליה עד עכשיו
בעלי נמצא הרבה בחול בגלל העבודה ובתחילת הנישואים גם אני נורא רציתי והייתי מוכנה אבל הוא ביקש שנמתין כי היה חשוב לו לקחת חלק בזה לפני כשנה וחצי הוא קודם והנסיעות פחתו במידה משמעותית,אז החלטנו שהגיע הזמן אני מאמינה שיש זמן לכל דבר בחיים,קחי את הזמן ודברי איתו על זה לעיתים יותר תכופות בלי לחץ,שיבין שאם הוא בתפקדי הזה ומתכוון להישאר שם אז אי אפשר לחכות כל החיים...
קורה יותר בקלות.. דברים מדהימים כאלה אני לא רוצה שיבואו עם חילוקי דעות,או עם תחושה של החמצה\חוסר שלמות כלשהי.. כמו שאמרת לכל דבר יש זמן בחיים.. תפקיד הבא הוא יהיה קצת יותר "מתאים",(שזה אומר שחוץ מחמש"ושים הוא יצא גם לאפטרים באמצע שבוע..) וזה בסך הכל עוד שנה
זאת החלטה שצריכה לבוא בקבלה שלמה של שני בני הזוג,אם את מרגישה שזה לא הדדי תמתיני,זה משתלם. כי לגדל ילד לבד ולגדל ילד בשותפות עם בעל זה שני עולמות שונים אני יודעת שאני לא לבד וזה מאוד מרגיע אותי ונותן לי המון ביטחון וזה מאוד חשוב בילד הראשון .. תהני מהשנה הזאת,תטיילו ותשקיעו בזוגיות כי זה חשוב לא פחות מהשאר,אם לא הכי חשוב