ככל שעוברים הימים, ככה אני מבינה, שהעולם הזה הוא עולם מחורבן, ומלא במלא מלא מלא חראות בכל הצורות והגדלים שנמצאים בכל פינה... למה אין להם עולם משלהם? הם חייבים לפגוע במי שלא חלק מהם?!
לי היום חיים מחרבנים ובמקום להתרוממם ריחמתי על עצמי ועל העולם ועל כולם. ברגע שהחלטתי שנמאס לי מהחרא פשוט החלאתי שאני לא שמה על אף אחד ופשוט התחלתי לצחוק ולשמוח ולשין זיןןןן אחד גדול על כולם!! קשה קשה אבל בזכות גישה נכונה הכל מסתדר
תמיד שנאתי אותם אשיר לך שירים אכתוב מכתבים ותאמיני לי פרח, נהיה מאושרים אני אוהב אותךךך אני אוהב אותך כל כך אני אוהב אותךךךךך אני אוהב כל כךךך אבנה לך דירה אקים מגדלים אקח אותך גבוה אל תוך הענניםםםםם