גם היום וגם בתקופתם
הביטלס היו תמיד מיינסטרים, תקופה מסויימת הייתה להם חדשנות מוסיקאלית והם היו חלק ממהפכה מוסקאלית אבל קשה להצמיד להם תארים כמו "פרועים" או "רדיקליים", במיוחד כאשר משווים ללהקות הגארז' האמרקאיות מאותה תקופה, או אפילו לכוכב כמו ג'רי לי לואיס. כאשר מדברים על להקות ענק משנות השבעים כמו לד זפלין, למשל, מילת המפתח היא דווקא הדוניזם ולא רדיקליות, הלהקות הללו מעולם לא איימו על המיינסטרים, הם לכל הפחות ניצלו את מעמדם ככוכבי רוק בשביל לחיות חיים פרועים, אבל לא היו רדיקליים. להקות רדיקליות באמת, היו להקות הגארז' של אמצע ושלהי שנות השישים, כמו MC5, הסטוג'ס או מעליות הקומה ה 13, ובבריטניה להקות "פריק ביט" מהסוג של המי והסטונס (שאינן עונות להגדרה פריקביט בגלל הפרסום, אבל בהחלט באופי), ולחילופין, ממשיכות דרכן של להקות אלו, משני צידי האוקינוס בשלהי שנות השבעים: להקות הפאנק, כדוגמת הסקס פיסטולס (גם אם אצלהם חלק מהזמן מדובר ברדיקליזם מתוזמר ומחושב מראש) הראמונס ועוד.