סדנת הכנה לנשים לפני לידה

אמאאור

New member
../images/Emo32.gif סדנת הכנה לנשים לפני לידה

שלום לכולן, שנה טובה
באדיבות המנהלת, אני מזמינה אתכן לסדנה חדשה בהנחייתי, לנשים לפני לידה (בשבוע 28 ואילך). הסדנא "זהירות, אני יולדת!" היא סדנת הכנה במגע ותנועה. הסדנא מיועדת לנשים המעוניינות להעמיק את הידע שלהן בנושאי לידה פעילה וזורמת, כמו נשימה, תנועתיות, שינוי תנוחות, הכנת הגוף והנפש לקראת הלידה ובמהלכה, אמצעים משלימים ללידה פעילה, ועוד. מה בתפריט?
סשן קיטורים: חופשי – חופשי, כל אחת מורידה מהלב קיטור אחד בריא לפחות.
אחרי שקיטרנו, נפתח את הלב: נדבר בצורה פתוחה על שינוי הגוף, תופעות הריוניות, מעורבות בן הזוג, מערכת היחסים הבינמשפחתית, איך נהיה כאמא ואבא, הלידה המתקרבת, השינוי הצפוי, וכמובן הפחדים וההכנות המלווים את כל התהליך. • אחרי שפחדנו, נתחיל להירגע: נכין את עצמנו ללידה גופנית ונפשית. נתרגל טכניקות של מגע (עיסוי, רפלקסולוגיה, שיאצו), נתרגל תנועתיות ותנוחות ללידה, נלמד כיצד לנשום כדי לזרום עם המציאות המשתנה בצורה הכי טובה עבורנו, ונבין כיצד להשתמש בדמיון מודרך כדי להרפות ולנוע בחופשיות במרחב האישי שלנו. • ואחרי שנרגענו, נתאחד למעגל נשים: עוצמה נשית של דמיון מודרך והרפייה נשימתית. סדנת "זהירות, אני יולדת!" הראשונה תתקיים ביום ראשון, ה-25.10.2005, בשעות 17:00 – 20:00. מנחה: אור (אמאאור). הסדנה מיועדת לנשים בלבד, בשבוע 28 להריון ומעלה. עלות הסדנא: 90 ש"ח למשתתפת. לפרטים נוספים ולהרשמה ניתן לשלוח אלי מסר.
 

debby12

New member
מנהל
../images/Emo32.gif אחר - סיפור לידת בי"ח מבאס

ראיתי את הסיפור הזה בפורום שכן. לכאורה סיפור לידה טוב שמח ואופטימי. רק פסיכית ידועה שכמוני התבאסה.... לשמוע מהצד איזו לידה "מתכננים לך" בלי שיש לך שום חלק בהחלטה, ורופא שמתבאס כי הוא לא הספיק לחתוך חתך מיותר באחד המקומות הרגישים ביותר בגוף. אני כל כך מקווה שלעולם לא אצטרך ללדת שוב בבית חולים
 
אוי... ../images/Emo10.gif זה מה שיש לי להגיד. וגם,

שאני קצת בהלם מעצמי שלקחו לי יותר מארבע שנים ושתי לידות לקלוט שגם לידות ביה"ח שלי (שתמיד חשבתי שהיו על הכיפאק) היו בעצם לא מי יודע מה *שלי*.
 

סטיוויה

New member
חהחהחהחה

אני לא אשכח איך אחרי הלידה הראשונה כתבת איך האפידורל זה פשוט נס ופלא ואיך אפשר בלעדיו. לא שאני שופטת אבל זה נחמד לראות איך את עוברת תהליך כזה...
 
אוהו... שדים יוצאים פה מהארונות...

עכשיו את כבר חייבת להגיד לי מי את (מה העניין? כולם החליפו ניקים ב-4 שנים האחרונות ורק אני נשארת אני?)
 

debby12

New member
מנהל
לא - גם אני נשארתי עם אותו הניק

בדיוק כבר 3 וחצי שנים. אולי כדאי לי לשנות? (משנה ניק משנה מזל....)
 
../images/Emo6.gif אתן מכירות ותיקות. מאוד.

זה יופי של חידון. לדעתי שתיכן הייתן במפגש שהיה אצל אמא של איתמר (איפשהו ליד רמלה), לפני מעל לשנתיים.
 

סטיוויה

New member
ל-----------א היא לא היתה שם

היא היתה במפגש ליד הבית של נעמי. ואני הגעתי מרחוק............. <סטיוויה נהנית לתת רמזים מעורפלים>
 
Ohhhhhhh!!!! That meeting...

I thought you were talking about the one this past summer in Tel Aviv. So let me ask you this: Did you change your nik a few times since? Do you have 2 boys? Do I know you from the first pregnancy in the old forum? If you answered "yes" to all of the above, than I absolutely know who you are
yea!!!​
 

swann

New member
וזה בדיוק מה שלא הסתדר לי עם התאורי

שלי.
אז מזל טוב
 

debby12

New member
מנהל
אל תהיי בהלם מעצמך -לדעתי את בת מזל

אני תמיד מקנאה ביותר בנשים שילדו בבית חולים והיתה להן חווית לידה על הכיפאק. שהרי החוויה הסובייקטיבית שלך היא לדעתי הדבר שחשוב. אני לפעמים ב"הלם הפוך" מעצמי. הרי 99.99% מהנשים יולדות בבית חולים וטוב ונעים להן בחויית הלידה שלהן שם [או לפחות, טוב מספיק כדי שזו תהיה הבחירה הוולונטארית שלהן ללדת שם]. אז אולי הבעיה היא בכלל אצלי? <אני לא צוחקת - תחשבו על זה רגע מבחינה סטטיסטית+פילוסופית>
 
המממ...

קצת מפריע לי להיות במקום של "שיפוט" ללידה של אשה אחרת, שלא היא הביאה את סיפורה בפניי, ובטח לא תשמח לדעת שבפורום אחר הביאו לינק לסיפור של המאורע המשמח והמשמעותי בחייה תחת הכותרת "סיפור לידה מבאס". לי זה צורם. באופן כללי ובלי קשר לסיפור שצורף - כן, יש הפקעה של הלידה מהיולדת והפסקת ההפקעה היא בדיוק מטרת פעילותה של כל אשת מקצוע שפועלת בתחום של לידות בארצנו הקטנטונת, במאורגן דרך נשימקוראותללדת או בשטח, מלידה ללידה, מיולדת ליולדת. שיהיו לנו הרבה לידות מעצימות של יולדות שלקחו אחריות על התהליך וקיבלו את התמיכה המדוייקת הדרושה להן...
 

debby12

New member
מנהל
את צודקת. לא חשבתי על זה |מתנצלת|

היה לי חשוב לשים קישור כדי לא "להעתיק" את הסיפור לבמה שהיא לא בחרה בו. אבל בעצם אולי גם לשים קישור זה לא במקום, וודאי שלא הייתי רוצה להמשיך את מלאכת ביה"ח ולהפקיע ממנה את הסיפור שלה. מאחר שהרגשתי שזה הפורום היחיד שבו יבינו ללבי - לא שקלתי עד הסוף במירוצי לאוורר את הגיגיי. אז ראשית אני מתנצלת, ושנית אם אתן סבורות שזה לא במקום אז אפשר למחוק. <דבי לא חשבה עד הסוף>
 

orlywe

New member
גם אני נאבקת בנטיה "לשפוט" לידות

לא מזמן קראתי סיפור של מישהי, שתיארה מה שבעיני נשמע כמו לידה מהגיהנום. עם אפידורל מוקדם מידי, שהוביל לתקיעה בהתקדמות, שהובילה לפיטוצין, שהוביל לירידות דופק, שהוביל לואקום. והיא היתה כל כך מאושרת, והחוויה שלה היתה כל כך חיובית, והיא כל כך היללה את הצוות הרפואי, שממש התביישתי מעצמי על כך שלא הבנתי בדיוק ממה היא כל כך מרוצה. אני חשבתי שהלידה שלה היתה קטסטרופה מתחילתה ועד סופה. לא לכל אחת מתאימה לידה פעילה, ללא משככי כאבים, עם האחריות הזו של קבלת החלטות בעצמך. הרוב, למען האמת, מגיעות לבתי חולים ומצפות שיילדו אותן ושלא יכאב להן, ומקבלות כמובן מאליו את החלטות הצוות והתערבויות כאלה ואחרות. וטוב להן! ואם טוב להן - מי אנחנו שנשפוט אותן? הרי גם "אנחנו" וגם "הן" - כולנו רוצות בסופו של דבר תינוק בריא וחוויה טובה. פשוט צריך לקבל את זה שיש הרבה דרכים להגיע לאותו המקום.
 

debby12

New member
מנהל
מסכימה שכולן רוצות תינוק בריא בסוף

אבל לגבי ה"חויה" יש הרבה נשים שזה לא מעניין אותן בכלל. יש המון גישות וגוונים. למשל, יש כאלה שמבטלות את עצמן לחלוטין במשוואה ואומרות "לא אכפת לי מה יעשו בי/לי -- רק התינוק חשוב". פגשתי פעם מישהי בקופת חולים שסיפרה לי שהחלום שלה זה שיתנו לה בוקס חזק בחדר לידה כך שהיא תאבד את ההכרה ולא תיאלץ להתמודד עם החוויה המפחידה/איומה של לידה (אני נשבעת - לא המצאתי את זה. ואגב - חייכתי בנימוס ולא אמרתי אף מילה - זה לא ענייני....). מצאתי בפורומים אחרים הרבה אנטגוניזם כלפי לידות בית מכיון שהרבה נשים חושבות שעניין ה"חויה" שלהן (בעצם גם של התינוק) איננו משנה כלל וכלל - אך ורק עניין התינוק הבריא.
 
רק שהן לא מבינות....

שהחוויה שלהן משפיעה על התינוק! התינוק בריא גם בלידת בית וגם בבית חולים ואין שום הוכחה שסותרת את זה! אז אם באמת התינוק חשוב להן, דווקא הן צריכות לקחת אחריות ולהיות פעילות בלידה, כי איזה מן דבר זה שהתינוק יוצא לאמא אפטית שאולי אפילו לא מניקה אותו כי לוקחים אותו לצרחניה או לצינוקיה, עם אורות ניאון כהכנה לדיסקוטק, ועם אחיות שלא מעיפות עליו מבט אחד מיותר... כן נכון, הוא מתאושש אחר כך מהטראומה וגם האמא והם חיים באושר עד עצם היום הזה, אבל התינוק הזה נולד רק פעם אחת, והחוויה שלו היתה בלתי מרנינה לחלוטין. אז אמא שרוצה בוקס בפרצוף, חושבת על עצמה ובטח לא על התינוק!
 
למעלה