סדנת הכנה לנשים לפני לידה

[סטיוויה]

מעבר לכך

גם כאן תקף המשפט "את יולדת בתוך שאת חיה" ואיך שהן יולדות כך הן גם מגדלות את ילדיהן ובטוחות שזו הדרך הנכונה ביותר. אבל מה שבאמת רציתי להגיד זה שהרבה נשים כאילו מתעוררות אחרי הרבה שנים ומבינות שהלידה שלהן לא היתה כזו מדהימה כפי שרצו הלאמין מייד לאחירה. ואז הן מספרות לבנות שלהן/גיסה/אחיינית וכו' כמה שלידה זה דבר כואב ואיך יש אחרי זה תפרים וקרעים וכאבים ואיך חייבים לחטוף חתך בבי'ח. וזה מה שבאמת עצוב בכל המשוואה הזו.

 

[מבשלת בבטן]

גם אני הרבה פעמים

נאבקת עם הרצון לשים כאן קישור לסיפור לידה שבעיני הוא צורם, אבל הגעתי למסקנה שמי אני שאחליט מהי לידה טובה? כל עוד האמא *מרוצה* והתינוק בריא ושלם, כנראה שזו חווית לידה חיובית... אני יכולה לא להסכים עם זה ולחשוב "יכל להיות אחרת לגמרי" אבל אלו מחשבות שאני שומרת בד"כ לעצמי. הרבה נשים לא מעונינות בכלל באופציה של לידה טבעית. אני מכירה אישית כמה נשים שלא משנה כמה ניסיתי להסביר להן על נושא חשיבות הלידה הפעילה וחשיבות הסביבה התומכת וכו' (גם כשזה בבי"ח),הן הקשיבו בנימוס אבל לא הפנימו שום דבר. היה להן הרבה יותר נוח ללדת במקום שמקובל, לסמוך על כל רופא ומיילדת ולהניח שאם הן סיימו את הלידה עם התערבות זה כי ממש לא הייתה ברירה אחרת, ואולי אפילו הצילו את התינוק ואותן. ויש כאלה שלא משנה להן מה יקרה, העיקר שלא יכאב להן- גם אם זה אומר לקבל אפידורל בפתיחה של 3 ס"מ. מצידם שהלידה תסתיים בוואקום/קיסרי. אין להן שום הבנה לגבי ההשלכות, וגם אם יש להן, הן ככל הנראה מוכנות לקחת את הסיכונים. הכי כואב לי לקרוא סיפורי לידות בי"ח של נשים שמרגישות שהחוויה לא הייתה טובה, שמרגישות קורבן, מושפלות, חוויה שלעיתים מזכירה להן אונס... זה קורע אותי. כי ברור לי שהן לא היו חייבות לעבור את זה ושהן קורבן של נסיבות. מי שמרגישה מרוצה מהלידה, אפילו שהיא הסתיימה בהתערבות, אני סה"כ שמחה בשבילה שהכל יחסית הסתיים בשלום בלי טראומה נפשית...

 

[debby12]

חוויה איומה/משפילה זה "אני"

זה בדיוק תמצית סיפור הלידה שלי. מה שברור זה שלא היתה לי ברירה אלא בית חולים בגלל המצב הרפואי האקוטי. מצד שני, השאלה היא אם הייתי "חייבת לעבור את זה". אין ספק שאם הייתי "ילדה טובה" ועושה כל מה שהצוות פקד עלי הכל היה נגמר בקיסרי תוך 15 דקות עם פחות השפלה. מצד שני סצינריו כזה כנראה פשוט לא היה יכול להתרחש.... (כמו במשל על הצפרדע שמעבירה את העקרב את הנהר). אני מסכימה איתך לחלוטין שחווית הלידה היא סובייקטיבית, ומאחלת לכל הנשים בעולם חוויה טובה עבורן. במובן הזה בחיים לא אשפוט אף אחת - מה שעושה טוב לאחת עושה רע לאחרת (יש הרי הרבה יותר יולדות בקיסרי אלקטיבי מיולדות בלידה חוץ-אשפוזית). התגובה שלי נבעה יותר מתגובה לגישת המימסד (הרופא שהתבאס שלא הספיק לחתוך) ולא לחוויה הטובה שהיא סובייקטיבית.