Escherichia Coli
New member
../images/Emo32.gifפרויקט הגנום האנושי - חלק 2 : Microbiome
הגוף האנושי מורכב למעשה מבליל של גנומים בקטריאלים\מיקרוביאלים וגנומים "אנושיים נטו" - אם ניתן דוגמה מפורסמת ויוקרתית אחת - חיידק המעיים החביב ועבדכם הנאמן הוא רק דוגמה אחת לכמות הרבה של "גנום זר" המצוי בגופנו. טוב, הדבר הזה הוא לא בדיוק חדשות, אבל גם לא היסטוריה עתיקה - אבל מסתבר שהמיפוי של הגנום "האנושי" נמשך - רק הפעם (מדובר במשהו מהקיץ של שנה שעברה) - מדובר על מיפוי הMicrobiome - שהוא למעשה מכלול הגנומים ה"לא אנושיים" הקיימים בתוך האורגניזם האנושי. אין ספק שלאורך מיליוני השנים בהם הגנומים האנושיים (ושל אבותינו הקדמונים) והגנומיים המיקרוביאלים חיו בסימביוזה\סימפטריה - פיתחנו, אם לא תלות אז בטח שסוג של יחסי גומלין "אחד עם השני" (אנחנו הרי פחות או יותר חלק מאותה סופר-מושבה גדולה) הבנת האינטראקציות בין דיירנו הפנימיים והגנום האנושי שכבר מופה וודאי תסייע רבות למדע הרפואה ולהבנתנו של המכונה הביולוגית הנקראת Homo sapiens. אז, on the top of my head - איך המיפוי של המיקרוביום יכול מעניין ו\או מועיל עבורנו? קודם כל - הרבה פעמים כשלוקחים אנטיביוטיקה, אז, מה לעשות, יש overkill - ואנחנו הורגים גם את ה"חיידקים הטובים" שלנו - פיצוח המיקרוביום יפתור את הבעיה הזו, משום שנוכל לתכנן תרופות אנטיביוטיות שלא ישמידו את "החיידקים הטובים" עם "החיידקים הרעים" וכמו כן - יש גם את האופציה הפרקטית (ראו לינקים למטה) לווסת את ריכוז המיקרובים ברקמות מסוימות במצב שבו פתולוגיה מסוימת נובעת מחוסר\עודף של מיקרובים "מועילים". לקריאה נוספת: 1.הפוסט בזמנו מביוסינגולרטי 2.פוסט של הביולוג האבולוציוני Jonathan A. Eisen בבלוג Tree of Life (הוא משתתף בסדנה הממומנת ע"י ה-NIH העוסקת במיקרוביום)
הגוף האנושי מורכב למעשה מבליל של גנומים בקטריאלים\מיקרוביאלים וגנומים "אנושיים נטו" - אם ניתן דוגמה מפורסמת ויוקרתית אחת - חיידק המעיים החביב ועבדכם הנאמן הוא רק דוגמה אחת לכמות הרבה של "גנום זר" המצוי בגופנו. טוב, הדבר הזה הוא לא בדיוק חדשות, אבל גם לא היסטוריה עתיקה - אבל מסתבר שהמיפוי של הגנום "האנושי" נמשך - רק הפעם (מדובר במשהו מהקיץ של שנה שעברה) - מדובר על מיפוי הMicrobiome - שהוא למעשה מכלול הגנומים ה"לא אנושיים" הקיימים בתוך האורגניזם האנושי. אין ספק שלאורך מיליוני השנים בהם הגנומים האנושיים (ושל אבותינו הקדמונים) והגנומיים המיקרוביאלים חיו בסימביוזה\סימפטריה - פיתחנו, אם לא תלות אז בטח שסוג של יחסי גומלין "אחד עם השני" (אנחנו הרי פחות או יותר חלק מאותה סופר-מושבה גדולה) הבנת האינטראקציות בין דיירנו הפנימיים והגנום האנושי שכבר מופה וודאי תסייע רבות למדע הרפואה ולהבנתנו של המכונה הביולוגית הנקראת Homo sapiens. אז, on the top of my head - איך המיפוי של המיקרוביום יכול מעניין ו\או מועיל עבורנו? קודם כל - הרבה פעמים כשלוקחים אנטיביוטיקה, אז, מה לעשות, יש overkill - ואנחנו הורגים גם את ה"חיידקים הטובים" שלנו - פיצוח המיקרוביום יפתור את הבעיה הזו, משום שנוכל לתכנן תרופות אנטיביוטיות שלא ישמידו את "החיידקים הטובים" עם "החיידקים הרעים" וכמו כן - יש גם את האופציה הפרקטית (ראו לינקים למטה) לווסת את ריכוז המיקרובים ברקמות מסוימות במצב שבו פתולוגיה מסוימת נובעת מחוסר\עודף של מיקרובים "מועילים". לקריאה נוספת: 1.הפוסט בזמנו מביוסינגולרטי 2.פוסט של הביולוג האבולוציוני Jonathan A. Eisen בבלוג Tree of Life (הוא משתתף בסדנה הממומנת ע"י ה-NIH העוסקת במיקרוביום)