פרויקט הגנום האנושי - חלק 2 : Microbiome

../images/Emo32.gifפרויקט הגנום האנושי - חלק 2 : Microbiome

הגוף האנושי מורכב למעשה מבליל של גנומים בקטריאלים\מיקרוביאלים וגנומים "אנושיים נטו" - אם ניתן דוגמה מפורסמת ויוקרתית אחת - חיידק המעיים החביב ועבדכם הנאמן הוא רק דוגמה אחת לכמות הרבה של "גנום זר" המצוי בגופנו. טוב, הדבר הזה הוא לא בדיוק חדשות, אבל גם לא היסטוריה עתיקה - אבל מסתבר שהמיפוי של הגנום "האנושי" נמשך - רק הפעם (מדובר במשהו מהקיץ של שנה שעברה) - מדובר על מיפוי הMicrobiome - שהוא למעשה מכלול הגנומים ה"לא אנושיים" הקיימים בתוך האורגניזם האנושי. אין ספק שלאורך מיליוני השנים בהם הגנומים האנושיים (ושל אבותינו הקדמונים) והגנומיים המיקרוביאלים חיו בסימביוזה\סימפטריה - פיתחנו, אם לא תלות אז בטח שסוג של יחסי גומלין "אחד עם השני" (אנחנו הרי פחות או יותר חלק מאותה סופר-מושבה גדולה) הבנת האינטראקציות בין דיירנו הפנימיים והגנום האנושי שכבר מופה וודאי תסייע רבות למדע הרפואה ולהבנתנו של המכונה הביולוגית הנקראת Homo sapiens. אז, on the top of my head - איך המיפוי של המיקרוביום יכול מעניין ו\או מועיל עבורנו? קודם כל - הרבה פעמים כשלוקחים אנטיביוטיקה, אז, מה לעשות, יש overkill - ואנחנו הורגים גם את ה"חיידקים הטובים" שלנו - פיצוח המיקרוביום יפתור את הבעיה הזו, משום שנוכל לתכנן תרופות אנטיביוטיות שלא ישמידו את "החיידקים הטובים" עם "החיידקים הרעים" וכמו כן - יש גם את האופציה הפרקטית (ראו לינקים למטה) לווסת את ריכוז המיקרובים ברקמות מסוימות במצב שבו פתולוגיה מסוימת נובעת מחוסר\עודף של מיקרובים "מועילים". לקריאה נוספת: 1.הפוסט בזמנו מביוסינגולרטי 2.פוסט של הביולוג האבולוציוני Jonathan A. Eisen בבלוג Tree of Life (הוא משתתף בסדנה הממומנת ע"י ה-NIH העוסקת במיקרוביום)
 

Wolverchenus

New member
זה מגניב ../images/Emo45.gif

מעבר לעובדה שזה מגניב כי זה מראה לנו ממה אנחנו מורכבים בין השאר, זה מגניב כי יש מחלות ספציפיות שנובעות מזה שדברים מהאקולוגיה המיקרוביולוגית של בנאדם אחד (סתם דברים שחיים לו על האור) רעילים לפעמים לאנשים אחרים. למשל בדברים כמו מחלת הסבוריאה (רגישות לשמר מסוים).. טוב זה פשוט מגניב!
 
השמר נחשב לפתוגן?

או שפשוט יש אנשים שנולדים "בלי זה"? זה מאוד מוזר (אני לא יודע איך להתייחס לזה - משום שזה וודאי לא משהו שעובר בגנטיקה - אולי ה*עמידות* לזה כן, אבל מאחר וזה משהו חיצוני - אז זה גם מאוד תלוי סביבה :-| אם אתה מכיר את השם של זה באנגלית, אני אשמח.
 

blueshark09

New member
ישנם גם המון אורגניזמים שהם פרזיטים "שקטים",

דוגמת וירוסי הרפס למיניהם שלרב חיים בלי להתפרץ במשך רב חיינו ב90% מהאוכלוסיה יש הרבה אורגניזמים ויראליים , בקטריאליים , פונגאליים שנמצאים בתוכנו כפרזיטים שלא גורמים נזק - חלקם אפילו עלולים להכיל תכונות סימביונטיות, אך עם זאת יש בני אדם שלא מתאימים איתם (ממש כמו גן ואנטיגן) ובהם יש התפרצות מחלה. אין ספק שלאורך התהוות הגנומים של אויקיריה מפותחים כמונו היתה מיגרציה של DNA ויראלי ואפילו בקטריאלי בתוך מערכת ענקית כזו ולפיכך אבולוציה מואצת משותפת. אנחנו יודעים למשל שיש אורגניזמים ויראליים שגורמים לסרטן על ידי שילוב לתוך הגנום האנושי, באותה המידה יש כאלה שלא גורמים נזק ישיר, אך גורמים להעשרת ושחלוף הקוד. במילה אחת - מדהים !
 

blueshark09

New member
מפה עד הודעה חדשה

כל הרקמות שלך שורצות בוירוסים למיניהם, כפי שכבר השוואתי בין אוכלסויות פרוקריה ואורגניזם אויקריוטי תחשוב על הדוגמא הבא מעולם הפרוקריה למשל - כמחצית (!) מהבקטריות בתוך האוקיאנוסים גומרות את המחזור חייהן כקורבן לפאג'ים. דוגמא אחת טובה היא הצינון - לרב אנחנו נדבקים כמובן בוירוס מאדם אחר, אך מקורו במוטציה באוכלוסיה ויראלית של אחד הפרטים האנושיים שנושאים אותו. בעצם רבנו חיים עם לא מעט וירוסים ואלה יכולים להשתלט כאשר האורגניזם נחלש ("התקררנו"). לגבי הרפס כבר אמרתי ? לא מהעולם האנושי - דוגמא למשו שחשוד כסימביוזה בין אויקריה לוירוס לצרכי תקיפה אלימה : http://www.thefreelibrary.com/Poisonous+partnership:+parasitoid+wasps+use+viruses+as+a+weapon-a0130282942
 
הממ, אז אתה לא מכיר וירוסים

שנמצאים איתנו ביחסי סימביוזה קבועים? זה נשמע פשוט קצת מוזר עבור וירוס - שכל כך תלוי בנו בשביל השכפול שלו - זה הגיוני עבור בקטריה.. אבל הם מסתדרים בעצמם מהבחינה הזו. הדוגמה שהבאת מגניבה לגמרי, אגב!
 

Wolverchenus

New member
רגע שאני אבין,

תמיד חשבתי ש"התקררנו" זה בעצם אומר "נדבקנו בוירוס". אתה אומר לי שבאמת מקבלים קירור כי נחלשים ושהוירוס שם מלכתחילה ושאנחנו במאבק תמידי איתו?
 

blueshark09

New member
ברב המקרים נדבקים בוירוס ממישהו אחר

ולרב אפילו חולים דיי בסמיכות למועד ההדבקות בצורה זו או אחרת. לעיתים קרובות מאוד ה"מחלה" עובדת מבלי שאנו בכלל נבחין במתרחש במערכת החיסונית שלנו, אלא אם כן אנחנו "נתפסים" חלשים ואז הפרזיט חוגג. הרבה וירוסים גם בעלי תקופת אינקובציה - הם חיים איתנו ומחכים להזדמנות להתפרץ. זה בדיוק המקרה עליו אתה שאלת - הוירוס יושב אצלנו באינקובציה ומחכה להתפרצות, הוא בעצם "עובד" על המערכת החיסונית ומסתתר עד אשר תהיה הזדמנות. התקררת ? בום ! הוירוס שנדבקת בו לפני שבוע עושה עליך חפלה.
 
on the top of your head

תחבוש כובע כשיש שמש. האופציות שהצעת OFF the top of your head גם הן לא הכי פרקטיות. מכל ההכרזות שביולוגים אוהבים להכריז על "מטרות חדשות לחומרים אנטיביוטיים" בינתיים אף תרופה לא יוצאת לשוק כבר שנים רבות, בטח לא משהו שספציפי לחיידק מסויים. זה טוב בשביל להרשים את הציבור ולקבל מענקי-מחקר. בתכל'ס, ממפים את המיקרביום כי רוצים לדעת מה יש שם בפנים. גם יהיה מאד מאד קשה להבדיל בין חיידק טוב ורע. בהרבה מקרים זה אותו חיידק, רק בנסיבות אחרות. מי שרוצה להמשיל את זה לפוליטיקה ולבני-אדם מוזמן לעשות זאת על אחריותו. אנחנו תלויים בחיידקים שלנו. מי שלקח פעם הרבה אנטיביוטיקה בוודאי זוכר את השילשולים, שהם תוצאה ישירה של זה שהאנטיביוטיקה הרגה את חיידקי המעיים שלו. זו לא דוגמא יחידה. אגב, אוכלי-עשב (פרות, כבשים...) לא באמת יכולים לעכל עשב. יש להם חיידקים מיוחדים עם צלולאזות (אנזימים מפרקי-תאית) שעשוים עבורם את העבודה.
 

Wolverchenus

New member
היה יכול להיות נורא מגניב

להשיג חיידקי קיבה של אוכלי עשב ופשוט לשבת בגינה כל היום ולנשנש.
 
נו, באמת

כל חיידק פתאום נהיה פתוגן? מה זה הגזענות הזו,קולי? ממך ציפיתי ליותר. הבעיות שמונעות מאיתנו להנדס אכילת עשב: א) צריך גם תשתית. אתה רוצה שישתילו לך ארבע קיבות? אז זהו. ב) עשב זה לא טעים. לא סתם היחידים שאוכלים עשב הם יצורים מאד טיפשים. (והרחבה - בספטמבר '08)
 
ספטמבר 8, עוד 9 חודשים למניאק?

לא רוצים לוף, רוצים דנונה, עד מתי ספטמבר שמונה
וכן, אני גזען מיקרובים! סתם, האמת שאין לי מושג איזה חיידקים יש בקיבה של הפרות - ואין לי מושג אם החיידקים האלה יהיו מלאדפטיביים אצלנו. (או מועילים)
 
קיבלתי את התיקון :-|

אממ, חבל לי לגלות שבעצם זה הכל קונספירציה של מדענים שצריכים לעבוד על הציבור כדי לקבל מענקי מחקר.. אתה אומר שאין שום אפשרות לנצל את הנתונים האלה כדי לבצע מניפולציות בחברינו הפנימיים?
 
never say never

לא אמרתי שאין השלכות שימושיות. אמרתי ש"אנטיביטיקה חדשה" זה סוג של אמריה ששקול ל"תנו לנו לחטט ונראה מה יהיה". בטוח ימצאו שם משהו מעניין. מה זה יהיה - את זה כבר לא יודעים. כללית, המשחק במדע הולך כך: המדען רוצה לחקור מה שבא לו. האנשים עם הכסף (ממשלתי, פרטי לא חשוב) רוצים מוצרים ותועלת. המדען עושה כאילו הוא הולך לחפש את זה, אבל בתכל'ס עושה מה שמעניין אותו. בסופו של דבר התוצאות והתועלת מגיעות ממקומות בלתי-צפויים לחלוטין, וכולם שמחים.
 
למעלה