אני מסכים איתך לגמריי,
שאתה הולך ברחוב ויש מלא פרסומות וכו' זה חדירה של בבילון אבל ברגע שאתה מודע לזה אתה יכול להתנגד לזה. ברגע שאתה יודע לזהות מה קשור לבבילון אתה יכול גם לסרב לו ולהציע לו אלטרנטיבה. על זה מדברים מלא שירים ברגאיי, על המאבק היום יומי בבילון. בשבילי בבילון זה הממשלה פה שדואגת לעשירים ודופקת את כל השאר, זה התאגידים שמושכים בחוטי השלטון (היום מבקר המדינה אמר משהו בנושא...), זה הכיבוש בשטחים שדופק את החיים של יותר ממיליון פלסטינים כבר 39 שנים, זה המשטרה ומג"ב שמסתובבים פה בשכונה ומטרידים תושבים, זה החוקים האפלים שאוסרים עלינו לעשן גנג'ה ועוד 1001 דוגמאות. עכשיו האלטנטיבה שלנו יכולה לבוא לידי ביטויי בהמון דרכים, למשל מפגש של חברים בו אנחנו מדברים על הנושאים האלה ומגבירים את המודעות, מקשיבים למוסיקה שאנחנו בוחרים, רואים סרטים, מבשלים אוכל, מעשנים וכו' בזמן שהמפגש הזה מתרחש אנחנו אלה שקובעים את החוקים שלו ואת הדרך בה הדברים יתנהלו ולכן אנחנו לא נותנים לבבילון לחדור לנו לתוך החיים ובעצם אנחנו יוצרים לעצמנו איים של שפיות מחוץ לבבילון. לגבי מה שאתה אומר "התרבות שלנו מפתחה ככ שמה עלשות הבאבילון כבר בתוכינו... אי אפשר לעצור את זה... אבל כמו שאמרת ויפה אתה מיישם זאת על עצמך... " אני לא חושב במושגים של "הכל או כלום" אני ריאליסט, אני יודע שכרגע אני לא יכול ליישם את האוטופיה באופן מלא, אבל זה לא מה שימנע ממני לחיות את החיים שלי בדרך שאני מאמין בה. בכל פעם שיוצא לי לדבר עם חברים על הנושא, יכול להיות שעוד חבר משתכנע קצת ומתחיל להסתכל על הדברים באופן קצת שונה, מחר הוא ידבר על העניין עם מישהו אחר ולאט לאט (אני מקווה) שיותר אנשים יפקחו את העניים ויתחילו לפקפק בכל מה שהתקשורת ובבילון מוכרים לנו בכל מקום ובכל זמן. תגידו שאני נאיבי ותמים, יכול להיות אבל ככה לפחות אני רואה את הדברים.
שאתה הולך ברחוב ויש מלא פרסומות וכו' זה חדירה של בבילון אבל ברגע שאתה מודע לזה אתה יכול להתנגד לזה. ברגע שאתה יודע לזהות מה קשור לבבילון אתה יכול גם לסרב לו ולהציע לו אלטרנטיבה. על זה מדברים מלא שירים ברגאיי, על המאבק היום יומי בבילון. בשבילי בבילון זה הממשלה פה שדואגת לעשירים ודופקת את כל השאר, זה התאגידים שמושכים בחוטי השלטון (היום מבקר המדינה אמר משהו בנושא...), זה הכיבוש בשטחים שדופק את החיים של יותר ממיליון פלסטינים כבר 39 שנים, זה המשטרה ומג"ב שמסתובבים פה בשכונה ומטרידים תושבים, זה החוקים האפלים שאוסרים עלינו לעשן גנג'ה ועוד 1001 דוגמאות. עכשיו האלטנטיבה שלנו יכולה לבוא לידי ביטויי בהמון דרכים, למשל מפגש של חברים בו אנחנו מדברים על הנושאים האלה ומגבירים את המודעות, מקשיבים למוסיקה שאנחנו בוחרים, רואים סרטים, מבשלים אוכל, מעשנים וכו' בזמן שהמפגש הזה מתרחש אנחנו אלה שקובעים את החוקים שלו ואת הדרך בה הדברים יתנהלו ולכן אנחנו לא נותנים לבבילון לחדור לנו לתוך החיים ובעצם אנחנו יוצרים לעצמנו איים של שפיות מחוץ לבבילון. לגבי מה שאתה אומר "התרבות שלנו מפתחה ככ שמה עלשות הבאבילון כבר בתוכינו... אי אפשר לעצור את זה... אבל כמו שאמרת ויפה אתה מיישם זאת על עצמך... " אני לא חושב במושגים של "הכל או כלום" אני ריאליסט, אני יודע שכרגע אני לא יכול ליישם את האוטופיה באופן מלא, אבל זה לא מה שימנע ממני לחיות את החיים שלי בדרך שאני מאמין בה. בכל פעם שיוצא לי לדבר עם חברים על הנושא, יכול להיות שעוד חבר משתכנע קצת ומתחיל להסתכל על הדברים באופן קצת שונה, מחר הוא ידבר על העניין עם מישהו אחר ולאט לאט (אני מקווה) שיותר אנשים יפקחו את העניים ויתחילו לפקפק בכל מה שהתקשורת ובבילון מוכרים לנו בכל מקום ובכל זמן. תגידו שאני נאיבי ותמים, יכול להיות אבל ככה לפחות אני רואה את הדברים.
P.S. מממ בקשה לעישון וכדומה לדעתי זה אחד הדברים הכי שטותיים שקיימים "להתחבר לאל"? בולשיט. להתחבר לאדמה, מקסימום. זה נניח באבילון בעיניי. כי אין דבר מיותר מזה, בוודאי שאתה יכול לחיות בלי זה... אני חיה נהדר כמעט 15 שנה בלי זה ואני בטוחה שעד שניסית לראשונה גם כן היו לך חיים מופלאים.. ולא יעזור כמה תפיץ לחברים, בסוף יצא שתהיו קהילה סגורה ותתנתקו משאר העולם. ככה אתם תנצחו את הבאבילון אבל זה לא יתפוס בכל העולם חחח נו בחייך אני ילדה ואני מבינה שלפעמים חלומות לא מתגשמים. שיט אני מבאסת היום. מצטערת...לילה טוב רבותיי
