../images/Emo29.gif אוי ];
אני כ"כ יכולה להבין אותך. תראי, הייתי במצב הזה כמעט בדיוק לפני שנה. ובאמת, מנסיון אישי : כמה שזה נשמע קלשיאתי והכל-
הזמן הוא התרופה הטובה ביותר. פשוט עד שלא מגיעים למצב הזה, לא יודעים עד כמה זה נכון. ואני חושבת שדיכאון [ כמובן תלוי איך מגדירים אותו ;;] זה חלק מתהליך ההתאבלות וזה טבעי ולגיטימי אבל כל עוד האנשים שמסביבך יתמכו בך ויעזרו לך, את תראי שעם הזמן הכל יסתדר
. ואני מודעת לעובדה שזה רק מילים וששום דבר לא באמת ישנה או יחזיר את מה שאיננו, אבל מוות זה חלק מגלגול החיים וכן,עם כל הקושי שבעניין - חייבים להשלים עם זה. תהיי חזקה ,ואם סתם בא לך לפרוק או לדבר- אני פה.
יהי זכרה ברוך
. [ואני מצטערת שחפרתי. זה פשוט נושא שמאוד נוגע בי.]