../images/Emo32.gifאני לא מבינה את זה.
באמת שאני כבר לא מבינה את זה. למה אתה לא יוצא לי מהראש? פאקינג שבועיים, אתה פשוט לא יוצא לי מהראש. הדבר היחידי שאני מסוגלת לחשוב עליו זה הוא. כל היום, כל יום. מאז שנפרדנו. והכי כואב לי, שהוא בכלל לא חושב עליי. אפילו לא טיפה. אני בטח לא מעניינת אותו בכלל כבר. אולי בכמה ימים שאחרי הוא תהה מה עובר עליי ואיך אני עכשיו, ואם בכיתי ואם היה לי רע ומר [האמת שלא.] אבל עכשיו? הוא בטח חושב עלי מישהי חדשה. ככה הוא. אני מסתכלת על עצמי במבט אחורה, הייתי כזאת סתומה. כל כך טיפשה. כל כך "כןכןמשתגיד" על כל מה שהוא אמר, כל כך עיורת. מה מצאתי בו בכלל, אני באמת לא מבינה. אני כבר לא אוהבת אותו ככה. או בכלל. אבל למה, אתה לא יוצא לי מהראש.?